מפלצות ענק ירוקות נעות ממש בימים אלה בתוך סבך לבן וצפוף שצומח על האדמה הכהה והכבדה שלמרגלות הר מגידו. צמחים רכים, עטויים בפקעות צמר גפן, נעלמים לתוך לוע עצום שמתוכו מבצבצות שיני סכינים צהובות ומחלקה האחורי של כל מפלצת ירוקה נפלטות באלות דחוסות ואדירות ממדים. הר אחרית הימים, ארמגדון, משקיף על המתרחש וראשו עוטה סוד, ואבק הקיץ הדליל מרחף מעל הכותנה אל עבר שמי סתיו מכוסי עננים.
רגע אחרי שקטפת הכותנה החדישה מיישרת את השדה ומגהצת ממנו את הסבך אפשר להפליג לרגע בדמיון ולמחוק מכאן 9,000 שנות היסטוריה ופרה היסטוריה ולדמיין את האזור כולו מיושר כמעט לחלוטין, בלי ה"הר" הזה.
בתקופת האבן, 7,000 שנים לפני הספירה, התיישבו באזור בני אדם שהותירו אחריהם שרידים במערה שנמצאת למרגלות המדרון המזרחי של הר מגידו, לא הרחק מ'עין אל קובי'. כאשר אותם בני אדם הביטו סביבם הם יכלו לכל היותר להרגיש שהם נמצאים על שטח מעט יותר גבוה מסביבתו, אבל בטח שלא על הר. ההר הזה, מגידו, פשוט לא היה מעולם.
מאז, במשך כמעט 9,000 שנים של התיישבות אנושית, הובאו למקום הזה עוד ועוד אבנים, עפר וחומרי בניה, ונבנו עליו ישובים וערים שעל רובם, ועל בני האדם שבנו אותם, כנראה שלעולם לא נדע. במהלך ההיסטוריה משכה אליה מגידו עשרות תרבויות אנושיות שונות אשר הרסו את מה שבנו קודמותיהן ובנו לעצמם ישובים וערים חדשות.
איתרע מזלה של מגידו והיא נמצאת על אחד מצומתי הדרכים החשובים ביותר בארץ ישראל ובעולם העתיק כולו, ומי ששלט בה שלט בנתיבי הסחר והכלכלה בשטח נרחב מאד. כ-30 ערים שידועות לארכיאולוגים הוחרבו ונבנו על אותה נקודה, ובמהלך אלפי שנים היא צמחה והזדקפה עוד ועוד מעל כל סביבתה עד שהגיעה לגובה של כ-40-60 מטרים מעל פני עמק יזרעאל שבו היא נמצאת. "הר" מגידו הוא למעשה תל. שכבות על גבי שכבות של התיישבות אנושית.
מגידו ממוקמת בין שני מקורות מים בכניסה הצפונית לוואדי עארה, כקילומטר וחצי מצפון למעבר בינו לבין עמק יזרעאל, וכבר לפני כ-5,000 שנים, בתקופת הברונזה הקדומה, היא בוצרה בחומה אדירה, השתרעה על-פני כ-20 דונמים ונבנה בשטחה המקדש הגדול והמפואר מסוגו במזרח הקדום.
באלף השני לפני הספירה מגידו הייתה מרכז שלטוני מצרי חשובים בארץ ישראל, לאחר מכן נכבשה בידי הכנענים, אחר כך על-ידי הממלכה הישראלית שנכבשה לימים על-ידי האשורים. הפרסים כבשו את מגידו אחריהם ואז שוב המצרים, לזמן קצר, וכך הלאה והלאה, יוונים, רומאים, ביזנטים. מגידו חרבה וככל הידוע לא הייתה מיושבת במשך כמה מאות שנים, אבל לימים הפכה לאחד מאתרי הארכיאולוגיה הראשונים שנחקרו בארץ ישראל, ובשנת 2006 אף הוכרזה על-ידי האומות המאוחדות כ'אתר מורשת עולמי'. כיום היא חוסה תחת הגנת הגן הלאומי שמנוהל על-ידי רשות הטבע והגנים, והעבודה הארכיאולוגית בה וסביבה חושפת עוד ועוד ממצאים מסעירים.
בתקופה היוונית נהגה שמו של 'הר מגידו' כ'ארמגדון', ולאחר התפשטות הנצרות טבע 'חזון יוחנן', מפרק ט"ז בברית החדשה, על מגידו את הכתם, הנטל, הסמל, או המשמעות של המקום שבו יוצת תרחיש סוף העולם: "לְכִּי רוּחוֹת הַשֵּׁדִים הֵנָּה וְהֵן עֹשׂוֹת אוֹתוֹת וְיֹצְאוֹת אֶל־מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּהּ לְאָסְפָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל יוֹם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת׃ הִנְנִי בָא כְּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו פֶּן־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ׃ וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן׃"
גם בתאולוגיה האסלאמית מוזכרת מגידו כ"ארמגדון הגדול ביותר" או אל-מלחמה אל-קוברה (הקרב הגדול), ושני התרחישים האלה יונקים מ'מלחמת גוג ומגוג' היהודית.
חלק מן הנוצרים מאמינים שארמגדון מסמל מלחמה כלל עולמית שתחריב את האנושות, לאו דווקא את העולם עצמו, שמגידו תהיה המקום שבו תתקיים תחייתו השנייה של ישו, ושהשורדים היחידים אחרי המלחמה יהיו רק המאמינים האמיתיים. לבני כתות שונות של הנצרות יש אמונות שונות לגבי מלחמת יום הדין ותפקידם של היהודים במלחמה הזאת, אבל בכל מקרה מדובר בעוד שכבה של הרס על התל המיוחד הזה.
עד לארמגדון בחרנו ליהנות בסוף השבוע הזה ממסלול מיוחד בין שדות הכותנה, והוא מתחיל מכביש 66 שמחבר בין צומת מגידו לצומת התשבי למרגלות תל חשוב אחר, יקנעם.
ניסע אל צומת היוגב ונפנה שם צפון מזרחה, כאשר גבנו לכיוון תל מגידו. נחצה את מושב היוגב ובקצה המושב נפנה מזרחה, ימינה, אל דרך עפר ברמת סלילה בינונית שתוביל אותנו עד מעיין נהדר שנקרא 'עין עדעד'.
בצמוד למעיין הוקמה בריכה גדולה ולצידה פינת ישיבה מקסימה לצד מים זורמים. לאחר מנוחה במקום נמשיך באותו שביל לכיוון דרום מזרח ומהר מאד ייחשף בפנינו קצה המסלול של שדה התעופה מגידו שצמוד לערוץ נחל הקיני.
מכאן נמשיך בשבילים השונים אל שדות הכותנה הנרחבים ואולי גם נזכה לראות את קטפות הענק אשר החליפו – אך לפני קצת יותר מעשור – את הקטפות הקטנות שבהן נעשה שימוש במשך עשרות שנים.
המפלצות המודרניות הן למעשה "מפעל על גלגלים" שלא זקוק לליווי של עגלה שאליה נפלטים פרחי הכותנה. כעת מבוצע הקטיף, ההפרדה מן הצמח, וגלגול "צמר הגפן" אל באלות ענקיות בתוך מכונה ניידת אחת, וזו מותירה מאחוריה את הכותנה כשהיא עטופה ומוגנת מפגעי הטבע.
ראוי להזכיר שגם לנו, בישראל, יש יד קטנה בדבר: עטיפות ה"באלות" הענקיות מייצרת על ידי חברת 'תמה' בקיבוץ 'משמר העמק' הסמוך.
כתבה זאת מוקדשת לרן גולן אשר נפטר השבוע והוא בן 88. רן, טייס חיל האוויר לשעבר, עבד וריכז במשך שנים רבות את הפלחה בקיבוץ משמר העמק, והיה איש אשכולות, סופר, משורר ומתרגם, אמן קרמיקה וצייר שאהב בכל ליבו את מרחבי העמק. יהי זכרו ברוך.
הצעות לפעילויות נוספות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
