קופרה, המותג הספורטיבי היוקרתי למחצה, והחדש יחסית, של קבוצת פולקסווגן, חשף ביום שישי את גרסת הטרום ייצור של טווסקאן (Tavascan), כשלוש שנים וחצי לאחר הצגת דגם התצוגה שבישר את בואו. אנחנו הוזמנו כאורחי קופרה לברלין, שם נערכה השקה בינלאומית לטווסקאן בפני כמעט 600 עיתונאים מכל רחבי העולם.

טווסקאן הוא הדגם החשמלי-טהור השני של קופרה אחרי 'בורן', אשר חולק איתו את אותה פלטפורמת MEB חשמלית-טהורה של קבוצת פולקסווגן. זה הקרוסאובר החשמלי הראשון של קופרה, לכן פוטנציאל המכירות שלו גדול הרבה יותר. נוסף לשני הדגמים החשמליים קופרה מציעה כרגע רק את 'פורמנטור' כדגם שמשווק אך ורק תחת המותג שלה, ובנוסף ממותגות תחת קופרה גם 'ליאון' (במספר גרסאות) ו'אטקה' אשר החלו את דרכן, ממש כמו קופרה עצמה, תחת הסמל של 'סיאט'.

טווסקאן מקביל לפולקסווגן ID.5 GTX באותה מידה ש'בורן' מקביל לפולקסווגן ID. 3 – אלא שהפעם, כך יאמר ודאי כל מי שיראה את הרכב הזה במציאות, קופרה זינקה עם העיצוב צעד גדול קדימה אפילו ביחס ל'בורן' שמעוצב מאד יפה. מעצבי החברה פיסלו קרוסאובר-קופה נועז ומיוחד מאד, ועם זאת לא רק שהוא נמצא בתוך תחום ה"קל לעיכול" – יש בו משהו מאד דינמי ומתוחכם – אך לא מתחכם.

הייצור של טווסקאן יחל במחצית השנייה של השנה ותחילת המכירה שלו באירופה מתוכננת לתחילת השנה הבאה. אלינו, לישראל, הוא צפוי להגיע רק בעוד שנה ואולי אפילו רק בסוף השנה הבאה, לכן המפרט הטכני שלו קצת חסר משמעות כרגע. ברמת המערכות ו"הברזלים" טווסקאן לא שונה מכלים אחרים בקבוצת פולקסווגן אשר מבוססים על פלטפורמת MEB. עם זאת, כמותג עם אופי צעיר וספורטיבי הדגש של קופרה הוא כמובן הוא על גרסאות חזקות יותר.

שני המנועים של גרסת ההנעה הכפולה, שממותגת כ-VZ, מספקים יחד 340 כוחות סוס ומאיצים את טווסקאן מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 5.6 שניות, ומארז סוללות עם תכולת אנרגיה של 77 קילוואט שעה אמור לאפשר טווח נסיעה של 490 קילומטרים בין טעינות. גרסת ההנעה האחורית, שממותגת כ'Endurance', מספקת 286 כוחות סוס וטווח נסיעה של עד 550 קילומטרים. קצב הטעינה המרבי: 135 קילוואט.

מסין באהבה

הדבר המעניין ביותר בטווסקאן החדש, חוץ מן העיצוב הייחודי שלו, זאת ההחלטה של פולקסווגן לייצר אותו בקומפלקס התעשייתי שלה באנהוי (Anhui) שבסין, ולייצא אותו משם לכל המדינות שבה קופרה מיוצגת.

פולקסווגן אנהוי הוא מיזם שהוקם בסין במקור בשנת 2017 יחד עם יצרנית הרכב הסינית JAC והיה המיזם המשותף הראשון שלה בסין אשר התמקד במחקר ופיתוח ובייצור של רכבי "אנרגיה חדשה" (כלי רכב חשמליים טהורים והיברידים-נטענים).

במסגרת מיזם זה הוקמו מרכז מחקר ופיתוח ושני מפעלי ייצור, ובדצמבר 2020 פולקסווגן רכשה מ-JAC חלק מן הבעלות והגדילה את סך אחזקותיה ל-75%. כחצי שנה לאחר מכן החלה הקמת מפעל ייצור שלישי, שהושלמה לאחרונה, והוא מוקדש באופן בלעדי לייצור כלי רכב שמבוססים על פלטפורמת MEB. רכב ראשון כזה צפוי לרדת מפס הייצור במחצית השנייה של השנה הנוכחית, ואולי זה יהיה טווסקאן.

הצד הפחות טוב בסידור הזה הוא שאם לא יהיה לישראל הסכם סחר עם סין עד שטווסקאן יגיע אלינו בשלהי השנה הבאה – הוא יחויב במכס בשיעור 7% (שעליו צריך להוסיף את שיעורי המס האחרים).

מצד שני, הדבר הטוב הוא שבאף מדינה אין עדיין כל כך הרבה ידע נצבר בפיתוח וייצור רכב חשמלי כמו בסין, והיתרון לא נוגע רק לטכנולוגיה – באנהוי מועסקים 3,500 עובדי מחקר ופיתוח של פולקסווגן – אלא בעיקר מן הרשת הגדולה והבשלה של ספקי משנה שמייצרים את כלל הרכיבים הקריטיים והייחודיים של רכב חשמלי.
אגב, יעד המכירות של קופרה הוא 70,000 טווסקאנים בשנה בכל העולם.

עיצוב, מיצוב

כאמור, הדבר החשוב ביותר בטווסקאן עצמו, חשוב אפילו יותר מן הנתונים הטכניים או מרמת השימושיות שלו, זה העיצוב. אם מנסים לסכם אותו בשורה אחת אפשר לומר שהוא עגלגל במידה, שרירי, ומאד ספורטיבי. מבחינות רבות זה המשך ישיר לעיצוב של 'בורן', אבל ניכר שמעצבי קופרה לקחו צעד חשוב קדימה.

מעבר להקפדה על הקווים המחודדים האופייניים למותג, כמו אף כריש ופנסי LED מטריקס משולשים, הפרופורציות של הרכב מזכירות קצת מכונית ראלי עם אף מאד קצר ועבה, מעט מאד שרכי עודף לפני הגלגלים הקדמיים ומאחורי האחוריים, וגג שטוח לגמרי שמשתפל בחלקו האחורי לתצורה שבין חצי-קופה לבין נוצ'בק, מה שיוצר אפקט ויזואלי מיוחד שנראה מאד שימושי. הגג לא "נוחת" על היושבים מאחור ותחת זאת מותיר להם מרחב ראש נדיב, ויחד עם זאת מתקבלת תחושת זרימה יפה מאד.

התוצאה הכללית היא קרוסאובר אשר לא נופל למראה הקלישאתי הנפוץ בז'אנר הזה ולא מנסה להיות "ג'יפ", אלא כלי הרבה יותר ספורטיבי ודינמי למראה – וזה יפה וייחודי. פחות אהבתי את המראה המבריק של הפלסטיק שבו נעשה שימוש בחרטום, אבל זה כמובן עניין של טעם, ומאד אהבתי את הלוגו המואר שממוקם מעל השבכה הקדמית, את הספוילר האחורי הקטן אך הדומיננטי, ואת התאורה שמוטמעת בחלק האחורי שלתוכה משולב לוגו מואר.

טווסקאן מתגלגל על גלגלי 19 או 20 אינטש בגרסאות הבסיסיות ו-21 אינטש בגרסת VZ, אורכו 464.4 סנטימטרים, רוחבו 186 ס"מ, גובהו 160 ס"מ ואורך בסיס הגלגלים שלו 276.6 סנטימטרים. נפח תא המטען הוא 540 ליטר.

אגב, מנהלי השיווק של סיאט מהדהדים מסר מעניין בניסיון שלהם להסביר את ההצלחה של המותג – הצלחה שהפתיעה אותי באופן אישי לנוכח ריבוי המותגים בעולם וקריסתם של לא מעט מותגי רכב ותיקים.
לדבריהם, "אנשים צעירים לא רוצים לקנות את המותגים שההורים שלהם קנו" והם מחפשים ריגושים חדשים. הנרטיב שמוביל את הקו השיווקי של המותג הוא "להתפרע" ולפנות לקהל צעיר מאד. העניין הוא שבפועל מי שקונים מכוניות חדשות הם אנשי יותר מבוגרים ומבוססים, נאמר סביב "משבר גיל ה-40" שלהם, ועל אף שאי אפשר להתווכח עם הצלחה די משעשע להביט בהתמקדות של המותג בעולמות הווירטואליים. לא מן הנמנע שקופרה היא חיית הניסויים של קבוצת פולקסווגן בעולמות השיווקיים האלה.

גם בעיצוב הפנים קופרה הלכה צעד גדול קדימה עם סביבת נהג ייחודית ומעוצבת למשעי, אם כי למרבה הצער תוך הקפדה על מיעוט כפתורים פיזיים. מעבר לאלמנט "עמוד השדרה" שהפך כבר לאלמנט עיצובי אופייני למותג, סביבת הנהג נשלטת על-ידי מסך מגע גדול מאד בגודל 15 אינטש שהוא הגדול ביותר שהותקן אי פעם בקופרה.

ממשק האדם-מכונה (HMI) חדש ומאפשר מידה גבוהה של פרסונליזציה, ודגש רב הושם על מערכת שמע איכותית מבית Sennheiser עם תריסר רמקולים שמפוזרים ברחבי הרכב. חבל שאנשי קופרה התעקשו לחזור על טעות שכיחה של שאר מותגי הקבוצה והסתפקו בהתקנת צג קטן (5.3 אינטש) מאחורי גלגל ההגה. התצוגה הזאת לא מספיק ברורה והפיצוי בדמות תצוגה עילית נחמד אבל לא פותר את הבעיה.