ב-1 בינואר הקרוב ייכנס לתוקף באירופה פרוטוקול המבחנים החדש של פרויקט Euro-NCAP – פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, ואחת הבשורות החשובות בו היא פריצת דרך במניעת שכחת ילדים ברכב. למעשה, בתוך שנים ספורות ייתכן שהתופעה המזעזעת הזאת תהיה נחלת העבר.
בחישוב ציני וקר – מספר הילדים שנפגעים ונהרגים בגלל שמבוגר שכח אותם ברכב בטל בשישים ביחס למספר הילדים שנפגעים ונהרגים בתאונות דרכים. ובכל זאת, מוות מיותר של ילדים ופעוטות שנשכחו ברכב מזעזע אותנו הרבה יותר, ובצדק, בזכות אמפתיה כלפי חסרי ישע אשר גורמת לנו לתחושת מחנק וחוסר אונים, ומפני שקל לדמיין את הסיטואציה הנוראה שבה הם נפגעו.
מפליא שגם עשרות שנים לאחר שתופעת המוות של ילדים במכוניות ידועה ומוכרת – עדיין לא יושמה טכנולוגיה שמאפשרת למנוע מקרים כאלה לחלוטין, אבל הבשורות הטובות, כאמור, הן שכל זה עומד להשתנות בקרוב.
הדרך לפתרון הבעיה החלה בהבנת הנתונים. בממוצע, בכל שנה בעשורים האחרונים מתו בארה"ב 38 ילדים ופעוטות מתחת לגיל 4 כתוצאה ממכת חום בתוך כלי רכב, וב-54% מן המקרים הם נשכחו על-ידי מבוגר שהסיע אותם. לא פחות מזעזעת העובדה ש-18% מן הילדים והפעוטות שמתו ברכב הושארו ביודעין על-ידי מבוגר ש"יצא רק לרגע קצר" לצורך סידורים כלשהם. רוב רובם של הנפגעים הם תינוקות ופעוטות מתחת לגיל שנתיים, שאין להם יכולת לחלץ את עצמם, אבל 26% מכלל ההרוגים הם ילדים מעט יותר גדולים שנכנסו בעצמם לרכב וננעלו בו.
כדי למנוע טרגדיות עתידיות פותחו עשרות פתרונות שונים אשר כלולים בהגדרה "זיהוי נוכחות ילדים" (CPD) או "מערכת סיוע בגילוי חיים (LiDAS)". קטגוריה זאת היא אחת מתוך מספר קטגוריות בתחום מתפתח במהירות שנקרא "חישה בתוך תא הנוסעים" (In-Cabin sensing), אשר עוסק במצבם הבריאותי וההכרתי של כל יושבי הרכב בדגש על נהגים. האתגרים המשמעותיים ביותר של חישה בתא הנוסעים הם להשיג רמת דיוק גבוהה מאד, התקנה קלה, ועלויות נמוכות, והטכנולוגיות המובילות לצורך זה מבוססות על חיישני רדאר, גלי רדיו (RF), חיישני קול (אולטרא סוני), מצלמה, ליידאר, Wi-Fi או אינפרא אדום.
פריצת הדרך של Euro NCAP
רבים זוכרים את התקנה הלא מבושלת של ממשלת ישראל, באמצעות משרד התחבורה הישראלי, אשר נחקקה אצלנו לפני כשנתיים וחייבה התקנת התקנים למניעת שכחת ילדים ברכב. אלא שכרגיל במקומותינו החקיקה הישראלית הפילה את כל נטל העלות על בעלי הרכב, וגרוע מכך: אין בה הבחנה בין מערכות שמבוססות על טכנולוגיות שונות ונבדלות מאד ביעילות שלהן, ואין מי שיבדוק אם כספי הציבור הושקעו במערכות מועילות או לא.
לעומת החקיקה העקומה שלנו פרויקט Euro NCAP פרסם כבר לפני יותר משנה פרוטוקול מסודר שמתאר לא רק את היכולות הנדרשות מן המערכות, אלא גם את האופן בו הן ייבחנו באופן אובייקטיבי והשוואתי, כלומר את ביצועי הסף שעליהן לספק. הבסיס לפרוטוקול הוא תרחישים שונים שהמערכות חייבות לעמוד בהם: שכחה, עזיבה ביודעין, וכניסה של ילדים לרכב עומד. אנשי המקצוע של Euro NCAP קבעו סדר פעולות לתגובות שנדרשות מן המערכות, והוא מתחיל באזהרה ראשונית לנהג עוד לפני שהוא או היא עוזבים את הרכב, ממשיך ב"הסלמה" של התראות קוליות ומשם אל "התערבות" – כלומר הזעקת גורמי חילוץ חיצוניים.
הטכנולוגיות שמקובלות בשלב הראשון, עד לשנת 2025, הן חישה ישירה באמצעות חיישנים – אלה מזהות נוכחות באמצעות מעקב אחר פעימות לב, נשימה, תנועה, או כל סימן חיים אחר, ו"חישה עקיפה" שמסיקה שתיתכן בעיה באמצעות הפעלת "היגיון", למשל לאחר פתיחת דלת, לחץ על המושבים או הפעלת חיישני שונים.
כרגיל בפרויקט Euro NCAP – המוטיבציה של יצרניות הרכב להתקין את המערכות כציוד תקני ברכב נובעת מכך שיצרנית שלא תתקין אותן לא תוכל לקבל את הניקוד המרבי במבחני הריסוק, ואם מכונית לא מככבת גם בתחומים נוספים זה עלול לגרום לה לאבד כוכב בציון הכולל. בנוסף, הפרויקט תמיד בוחן את המכוניות ברמת האבזור הבטיחותי הנמוכה ביותר שנמכרת באירופה, כלומר שהמערכות חייבות להופיע כציוד סטנדרטי בכל מכונית – אחרת היא לא מקבלת ניקוד עבורן. לדוגמא – יונדאי מציעה מערכת מבוססת מכ"ם לזיהוי נוכחות ילדים כבר משנת 2020, אבל עד כה היא הוצעה רק כאופציה בתוספת תשלום. מעתה, לנוכח הרף החדש שמציב המבחן – סביר שיונדאי תציע אותה כמערכת סטנדרטית בכל הדגמים.
אגב, ברגע שמערכות הופכות לסטנדרטית, בדרך כלל כתוצאה של דרישה רגולטורית, יצרניות רכב לא יכולות "להעמיס" את העלות שלהן על מחיר הרכב ולרוב הן סופגות אותה, לכן צרכנים לא נושאים בעול הכלכלי.
הפרוטוקול החדש של Euro NCAP תקף לשנים 2023 ו-2024, והחל משנת 2025 יכירו המבחנים אך ורק במערכות חישה ישירות, ובנוסף יידרש גם מנגנון זיהוי של ילדים שנכנסים לרכב. הדרישה היא למערכות שחייבות לזהות כל תינוק או ילד מגיל לידה ועד גיל שש, ולחוש את כל המקומות הסבירים שבהם ילד עשוי להימצא ואת כל תנוחות הישיבה שבהן הוא עשוי להיות. החל משנת 2025 יורחב אזור הכיסוי הנדרש כך שיכלול גם את מושב הנהג ואת תא המטען.
כך זה יעבוד
בלי קשר לסוג הטכנולוגיה שבה ייעשה שימוש – הפרוטוקול מאפשר מקסימום 10 שניות מהרגע שבו בעל הרכב נעל אותו ועד שהמערכת תזהה שנשכח תינוק או פעוט ברכב ותתחיל להתריע. כבר באזהרה הראשונית יופעלו לכל הפחות אורות חיצוניים מהבהבים וצופר הרכב או סירנה, והתרעות אלה חייבות להיות שונות מן ההתרעות הרגילות שמכונית "מייצרת", כמו צופר הרכב. ישנם מצבים שבהם הורה עוצר עם מכוניתו כדי לתדלק אותה ומשאיר פעוט במושב האחורי בשעה שהוא נמצא בקרבתו ומשגיח עליו. כדי למנוע התרעת שווא במצב כזה אפשר יהיה להשבית את מנגנון הדריכה באופן זמני למשך 10 דקות, ובלבד שהנהג מפעיל ידנית את השעיית המערכת ושהביטול "מתאפס" לאחר התנעה מחדש.
כדקה וחצי לאחר תחילת ההתרעות האור-קוליות יתחילו "אזהרות הסלמה" שתימשכנה לכל הפחות 20 דקות, ואלה יכללו לכל הפחות "רכיב חזותי או קולי שמטרתו להזעיק אנשים מן הסביבה הישירה של הרכב. משך האזהרה יהיה לפחות 15 שניות". בנוסף, ההתרעה תשודר החוצה, למשל באמצעות אפליקציה סלולרית כדי שתיקלט אצל בעל הרכב או מי מטעמו.
אפשר לבטל את התרעת ההסלמה על ידי אישור שלה או על-ידי פתיחת דלת, אבל במקרה כזה חייבת מערכת זיהוי הנוכחות לבדוק שוב את המצב בתא הנוסעים כעבור 90 שניות. אם המערכת תזהה שעדיין נמצא פעוט או תינוק ברכב היא חייבת להתחיל את התהליך מבראשית. במקביל, המערכת חייבת לשלוח הודעת טקסט למוקד החרום eCall שמקושר לרכב, וזה אמור לגרום לשיגור אמבולנס או צוות חילוץ לפי איכון ה-GPS.
תשכחו מלשכוח תינוקות ברכב
פרויקט Euro-NCAP משפיע לכאורה רק על אירופה אבל בפועל צפוי להשפיע על העולם כולו. ראשית לכל, רוב הפרויקטים המקבילים בעולם כיום מאמצים את הפרוטוקולים האירופאים, וזה קורה באסיה בכלל ובסין בפרט כמו גם באוסטרליה ובדרום אמריקה. חקיקה אמריקנית מקבילה עלולה לארוך מעט יותר זמן אבל שם היא צפויה להיקבע על-ידי הממשל הפדרלי. יצרניות רכב אמנם לא מתנדבות להוסיף אמצעים מיוזמתן, אבל מרגע שהטמיעו טכנולוגיה יותר קל ופשוט מבחינתן להכניס אותה לייצור סדרתי בכל מקום שבו הן מייצרות.
עקב אכילס של רגולציה על רכב חדש הוא שפרישת הטכנולוגיה על-פני רוב צי הרכב העולמי עלולה לארוך בין 10 ל-20 שנים בהתאם לשוק, אבל מרגע שטכנולוגיה הופכת להיות שכיחה היא גם מוזלת מאד ולכן סביר שבמקביל למערכות שיותקנו על-ידי יצרניות רכב יופיעו בשוק גם התקני "אפטר-מרקט" שמיועדים לשוק הרכב הקיים. ממילא לא כל מכונית זקוקה למערכות כאלה אלא רק מכוניות שבהן מסיעים תינוקות ופעוטות, ויש להניח שכאשר המערכות יהיו יעילות מספיק ולא יקרות – הן יותקנו בהמוניהן גם במכוניות קיימות.
