"סצינת האוטו-טק" הישראלית מציגה את עצמה בפני העולם בדרכים שונות, בין השאר בשני כנסים שנתיים אשר הפכו זה מכבר למסורת: הכנס השנתי של אקומושן, והכנס השנתי של מנהלת תחבורה חכמה (בעבר מנהלת תחליפי דלקים), שהיא גם המייסדת והמממנת העיקרית של אקומושן (יחד עם משרד הכלכלה והמכון הישראלי לחדשנות). קורונה, אשר טרפה את הקלפים לכל העולם, אילצה את אקומושן לעבור בשנתיים האחרונות למתכונת וירטואלית, וגם המינהלת נאלצה לבטל את הכנס השנתי הקודם שלה. בינתיים עשו החיסונים את שלהם והמשק חזר פחות או יותר לפעילות נורמלית, וכך שבה "ועידת ראש הממשלה לתחבורה חכמה" אל מלון דייויד (דוד) אינטרקונטינטל שעל גבול יפו ותל-אביב, שם היא התקיימה בפעם השמינית בתולדותיה.
ליתר ביטחון הקימו אנשי המינהלת גם זירה וירטואלית שפעלה במקביל, אבל אחרי שנתיים של מפגשי 'זום' היה ממש נעים להיפגש סוף סוף פנים אל פנים. אנשי המינהלת מספרים לנו שכ-5,000 אורחים מן הארץ ומחו"ל לקחו את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים והגיעו אל שני ימי הכנס. כרגיל, במקביל לסדרת הרצאות של בכירים בתעשייה ונאומים של "מקבלי החלטות", קיימה קהילת אקומושן תערוכה שבה הציגו קרוב ל-60 חברות וסטרטאפים ישראלים את הטכנולוגיות והפיתוחים שלהם, ואנחנו הסתובבנו ביניהם כדי לראות מה מתחדש. לחצו על הסרטונים בכתבה כדי לצפות בראיונות.
החדשות ה"ארגוניות" החשובות ביותר ברקע של הוועידה, אם כי כרגע מוקדם עדיין להעריך אם הן טובות או לא – הן העברת מנהלת תחבורה חכמה מתוך משרד ראש הממשלה אל משרד התחבורה. מצד אחד אין ספק שתחבורה חכמה צריכה לשגשג בישראל בזכות, ובאמצעות, מדיניות ממשלתית תומכת ומקדמת. אין גם ספק שהמשרד הרלבנטי ביותר לנושא זה אמור להיות משרד התחבורה. מצד שני, די קשה לומר "מדיניות" ו"משרד התחבורה" בנשימה אחת, והעובדה שמדינת ישראל תקועה כעת בתוך משבר התחבורה החמור בתולדותיה היא בעיקר תוצאה של היעדר מדיניות בעשורים האחרונים. נותר, כמובן, לקוות שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ושתחת שרת תחבורה חדשה יתנהל המשרד הזה באופן שונה מכפי שהתנהל בשלושת העשורים האחרונים.
במבט "ממעוף הציפור" אפשר לומר ש-18 חודשי הקורונה (פלוס מינוס) נוצלו היטב על-ידי האוטו-טק הישראלי וכמעט שלא עיכבו תוכניות ופיתוח טכנולוגיה. למען האמת, 2020-2021 הייתה אחת התקופות הטובות ביותר מבחינת גיוס הון בכלל, וגיוס באמצעות הנפקות בבורסה ומיזוגי SPAC בפרט. מאותה פרספקטיבה אפשר לומר שבוועידת התחבורה החכמה השנה לא פגשנו טכנולוגיות חדשות שטרם נראו כמותן, אלא בעיקר הבשלה של טכנולוגיות שהוצגו כבר באירועים שקדמו למגפה.
בכל זאת אפשר לזהות מספר מגמות מעניינות, למשל בעקבות העובדה שרבים ממיזמי התחבורה השיתופית והציבורית חטפו מכה קשה בתקופת הקורונה. נוסעים רבים מעדיפים להימנע בתקופה כזאת מתחבורה ציבורית לכל גווניה וסוגיה, אבל מכיוון שסך צרכי התחבורה לא השתנו התוצאה היא שהימנעות מנסיעה באוטובוסים, למשל, מתנקזת לכיוונים אחרים כמו שימוש בכלי מיקרו-מוביליטי ובפתרונות שונים של "הקילומטר האחרון". חברת GOTO הישראלית (בעבר Car2Go), למשל, אשר עומדת בפני הנפקה וגיוס הון, רכשה חברת השכרות קצרצרות בגרמניה, ושינתה את המיקוד העסקי שלה כדי להרחיב את מגוון פתרונות התחבורה שהיא מציעה.
את הבשורה העסקית המעניינת סביב הכנס, למעשה "שתי בשורות בכרטיס אחד", הביאה אדסקאי, יצרנית חיישני האינפרא-אדום (והטכנולוגיה שמפעילה אותם) מיוקנעם. אדסקאי חתמה על הסכם משמעותי ראשון עם יצרנית רכב אמריקנית גדולה (ג'נרל מוטורס או פורד. להם אמנם אסור לגלות לנו אבל אלה שתי האפשרויות היחידות…). במקביל חנכה אדסקאי ביוקנעם מפעל חדיש וייחודי לייצור החיישנים שלה, והקמת מפעל ייצור מתקדם בישראל איננה עניין של מה בכך.
חברה מעניינת אחרת בתחום החיישנים היא Newsight אשר פיתחה שבב קטן – ובעיקר זול – לחיישני לידאר, וגם רשמה לאחרונה שני פטנטים משותפים עם יצרנית פנסים לרכב. הטכנולוגיה של ניוסייט תוטמע במקומות שונים ברכב – החל מפנסים קדמיים ואחוריים וכלה במערכות ADAS – כדי להוסיף להם יכולות לידאר. החידוש החשוב שלהם לקראת הכנס הוא שקופסת הדגמה של החיישן והשבב נמצאת כבר "על שולחנותיהם" של לא מעט ממקבלי ההחלטות בתעשיית הרכב.
אחת החברות הצעירות ביותר שהציגו בכנס, אולי הצעירה מכולן, הוקמה על-ידי כמה מן ה"שועלים" הוותיקים ביותר בתחום ההי-טק והאוטו-טק הישראלי, אנשים עם "קילומטראז'" מכובד וטונות של ניסיון. אלי דורון, מנהל הטכנולוגיות (CTO) של CarTeav מסביר שהחברה הצעירה, שהמשקיעים הראשונים בה הם זוהר זיסאפל ואחיו יהודה, מפתחת רכב אוטונומי שמיועד לאזורים סגורים, וזאת מתוך הבנה שכלי רכב אוטונומיים ישגשגו במקומות סגורים הרבה לפני שיוכלו לנוע בחופשיות על דרכים ציבוריות. הטכנולוגיה של קארטיב היא תוכנה במודל עסקי של SAAS, ואילו כלי הרכב עצמם, והמערכות הפיזיות שיבצעו את הנהיגה האוטונומית (חיישנים, בקרים וכיוצ"ב) – כולם נרכשים "מהמדף". קארטיב מתכוונת לבצע אינטגרציה של הרכיבים הפיזיים ולהציב אצל הלקוחות שלה רכב עובד שמותאם לדרישות המקום, עם תוכנת ניהול מקומית של צי הרכב, אפליקציה למשתמשים, ועיקר העיקרים – תוכנה שמנהלת את כל העסק ומאפשרת לכלים לנוע באופן בטוח, במהירות איטית, ולהסיע נוסעים ועובדים בהתאם לדרישות משתנות.
אלי דורון מסביר שבעוד שהדרך אל טכנולוגיית נהיגה אוטונומית ברמה 3 עד 5 לשימוש בדרכים ציבוריות תיקח את הזמן שלה, כבר כרגע אפשר ליישם אותה באופן בטוח ומשתלם כלכלית באתרים סגורים. אנחנו נוסיף שהכדאיות הכלכלית של מודל כזה, מבחינת המשתמש, נראית מובטחת מכיוון שכמו כל המודלים הכלכליים של נהיגה אוטונומית היא מבוססת על הוצאת העובדים מתוך מבנה העלויות של העסק והצבת רובוטים במקומם.
מגמה ותיקה אשר תפסה לאחרונה תאוצה היא אמצעי חישה בתוך תא הנהג (In-Car sensing) אשר נועדו לנטר מצד אחר את מצבו הבריאותי של האוחז בהגה (קצב לב, לחץ דם, מתח, עייפות) ומצד שני האם הוא מרוכז בנהיגה או בדברים שאסור לו לעסוק בהם. מה שמאיץ את המגמה הזאת היא רגולציה חדשה שנוספה למבחני הריסוק ותאלץ, למעשה, את יצרניות הרכב לכלול מערכות חישה ברכב. לפחות שלושה סטראטאפים ישראלים מציעים ליצרניות הרכב פתרונות בתחום הזה, כל אחת בגישה מעט שונה, ואי אפשר שלא לפתוח עם CU BX שאותה ממנכ"ל לא אחר מאשר בועז ממו.
בועז, למי שלא מכיר, הוא המייסד והמנכ"ל הראשון של אקומושן, ואחרי שהפקיד אותה בידיים האמונות של אורלי גרופר (שהעבירה אותה בהמשך לאביתר טרון) הוא הקים ומינכ"ל חברת סטארטאפ בתחום המיקרו מוביליטי בארה"ב, וזו נמכרה לאחרונה לחברה אחרת.
בועז שב ארצה לפני מספר שבועות כדי למנכ"ל את חברת הסטארטאפ CU BX שהיא למעשה ספין אוף של חברה שפיתחה טכנולוגיה בתחום המדיקל וכעת מתכוונת ליישם אותה בתוך כלי רכב. אין ספק שההיכרות העמוקה של בועז עם תעשיית הרכב תהיה לעזר במקרה הזה, וכך גם העובדה שהכוונה היא ליישם את הטכנולוגיה באמצעות רכיבים שממילא מותקנים ברכב על-ידי ספקיות המשנה לצרכים אחרים.
חברה אחרת שפועלת באותו תחום ממש היא 'Cipia' אשר פיתחה שתי רמות של אלגוריתמיקה בתחום זיהוי פרמטרים ביולוגיים ומשמעותם המעשית. Cipia מקדימה כמה חברות אחרות בתחום הזה היות שהטכנולוגיה שלה מוטמעת כבר בכ-20 דגמים סדרתיים קיימים של כלי רכב, והיד עוד נטויה.
את אחת הדוגמאות לכך ש"אין נביא בעירו" מביאה הפעם NoTraffic אשר פיתחה פלטפורמה אינטליגנטית לניהול תנועה. NoTraffic מבטיחה שביכולתה לצמצם משמעותית את העומסים בערים באמצעות שליטה במערכות הרמזורים. החדשות של החברה בכנס הנוכחי הן כניסה לפיילוט חדש בטקסס, אשר מצטרף לפעילויות דומות שלה במספר ערים ומדינות אחרות בארה"ב. הטכנולוגיה עצמה משלבת קישוריות V2X עם בינה מלאכותית ותיעוד ויזואלי של הנעשה על צירי התנועה ובצמתים, והכל כדי לנהל באופן חכם את הרמזורים – שהם יצורים די טיפשים כשהם מנותקים מן המציאות.
כאמור, תחושת הפספוס שלנו נובעת מכך שבשעה ששכל ישראלי מסייע לאחרים להתגבר על בעיה שמטרידה גם אותנו – במבחן התוצאה בישראל אין מספיק שכל כדי לעודד חברה כזאת לפעול גם לטובת האזרחים שלנו.
אחת המשמעויות המעשיות של "תחבורה כשירות" (MAAS) היא שכלי רכב בבעלות ציים או מפעילי תחבורה יחליפו נהגים בקצב מאד מהיר, בדומה לחברות ההשכרה הקצרצרה כמו GOTO. כדי לייעל את תהליך החלפת הנהגים, ובעיקר כדי לקבוע מי מהם אחראי לנזקים לרכב מבלי להציק לנהגים תמימים – פיתחו מספר חברות טכנולוגיה לזיהוי פגיעות פח וכיוצא באלה במכוניות. הטכנולוגיה הזאת, אם תוכח כיעילה, יכולה לשמש את חברות ההשכרה המסורתיות, חברות ליסינג, וגם חברות ביטוח וטרייד-אין למיניהן. שתי חברות ישראליות הציגו בכנס תחבורה חכמה טכנולוגיות שונות כמענה לצורך הזה, ואחת מהן היא Click-ins שמסוגלת – לטענת אנשיה – להפיק דו"ח מפורט על מצב הרכב לאחר צילום של מספר תמונות בודדות סביב הרכב. הבשורות החשובות של 'קליק-אינז' בכנס הנוכחי הן שיתוף פעולה עסקי ראשון עם חברת הליסינג הגדולה בישראל, חברת שלמה SIXT.
אחד הנושאים החמים בעולם התחבורה בימינו הם רחפנים, כרגע בעיקר לשינוע של סחורות ומשלוחים אך בעתיד הלא רחוק גם להטסת נוסעים. חברת קולוגו סיסטמס מיבנה פיתחה רחפן ייחודי וכבר רשמה ארבעה פטנטים שקשורים בו. הייחוד של כלי הטייס הזה הוא כנף קבועה אשר מוסיפה לו כח עילוי בעת טיסה ישרה ואופקית, וכך חוסכת אנרגיה ומאפשרת להגדיל את טווח הטיסה ומשך השהיה באוויר ביחס לרחפנים דומים. העניין הוא שהוספת כנף קבועה אינה פשוטה או טריוויאלית כלל וכלל, והפטנט כאן הוא שזאת מעין כנף "דרדלה" שאינה קבועה, ולכן גם לא מפריעה לרחפן כאשר הוא ממריא או נוחת אנכית, בעיקר במזג אוויר גרוע.
בטיחות אופנוענים היא אחד התחומים החמקמקים ביותר ככל שדברים נוגעים למערכות סיוע לנהג (ADAS) למיניהן, וזה גם מכיוון שכלים דו-גלגליים פגיעים יותר מעצם טבעם, וגם מפני שמתארי השימוש בהם שונים מאשר במכוניות או בכלי רכב אחרים. הראשונה שניסתה לפצח את הסוגייה הזאת, ומאז התקדמה לא מעט וגייסה כסף, היא 'ריידויז'ן' אשר פיתחה "מובילאיי לאופנועים" – שזאת הפשטה מכוונת אך הכרחית כדי לתאר את מה שהמערכת הזאת נועדה לעשות. הריידויז'ן מתעקשים, ובצדק, להדגיש שמדובר בטכנולוגיה ייעודית לאופנועים, והחדשות הן שהיא עושה את דרכה אל מספר יצרניות אופנועים ממש ברגע זה.
לצד ריידויז'ן, שכבר יכולה להיחשב לוותיקה יחסית, הציגו השנה שתי חברות חדשות לגמרי: Rider Dome שפיתחה פתרון די דומה לזה של ריידויז'ן אבל עם קישוריות והתמקדות במפעילי ציים, ואנאקוייק (Anachoic) שפיתחה רדאר ממוזער ואלגוריתמיקה שאמורה לאפשר לו לזהות איומים ולהתריע אודותיהם לרוכבים. אנשי ריידר דום מתחילים פיילוט עם הדואר בסינגפור ומקווים להשתמש בתוצאות שלו כדי למנף את עצמם בדרום מזרח אסיה וגם בישראל.
רשימת החברות המוכרות אשר אמנם לא הציגו חידושים מרעישים (למעט הנפקות וגיוסי הון מאד מוצלחים בחלק מן המקרים) אבל תמיד מרגש לפגוש בהן, כוללת בין השאר את Hailo שפיתחה מעבד סופר-מתוחכם עבור יישומי בינה מלאכותית, Innoviz שפיתחה חיישני ליידאר מתקדמים, HopOn – חברת התשלומים ותכנון הנסיעות בתחבורה ציבורית, Arbe שפיתחה את מערכת הרדאר המתחכמת ביותר בעולם לכלי רכב, וגם Foretellix, שהקוד שפיתחה לצורך אימות ובדיקות בטיחות לכלי רכב אוטונומיים ולמערכות ADAS הפך לאחרונה לסטנדרט של התעשיה.
The post ועידת תחבורה חכמה 2021: האוטו-טק הישראלי לא נח בקורונה appeared first on The move.
