נדידת הציפורים בעיצומה, ועל אף שהקונוטציה הראשונה של רובנו למשמע שלוש המילים האלה היא "אגמון החולה" – כל הקונספט של "ציפורים נודדות" הוא שהן מרחפות מעל פני כל הארץ מצפון לדרום בסתיו, ובכיוון ההפוך באביב.
כדי לעבור מעל הגשר היבשתי הצר שבין אסיה לאפריקה ולהיפך נאלצות הציפורים לבצע מעקף ולהאריך את מסען, והעיר אילת נמצאת על הנקודה הדרומית ביותר בארץ עבור ציפורים שמבקשות לעבור בין שתי היבשות ולא יכולות לעוף מרחקים מעל הים.
אילת היא גם הנקודה הצפונית ביותר על קצה רצועת המדבר הסהרו – ערבי, והיא חשובה במיוחד בסתיו כאשר הציפורים נודדות דרומה אל אפריקה. באילת מוצאות הציפורים את "המסעדה" האחרונה שלהן לקראת 3,000 קילומטרים ועשרה ימי מעוף מעל מדבר צחיח שהן חייבות לצלוח. לפני חלק זה של המסע הן חייבות למלא את מאגרי השומן ולחזק את השרירים שלהן, וציפור שלא תצליח לעשות כך לא תשרוד את המסע. באביב, בדרכן צפונה, זאת הנקודה הפוריה הראשונה עבור ציפורים ששרדו את צליחת המדבר בדרכן צפונה.
לאורך שנים רבות נמצאה מצפון לאילת ביצת מלחה ענקית שנקראת 'מְלֵחַת אילת' (סַבְּחַת אילת) או 'מלחת עברונה', והיא השתרעה על שטח של כ-12 קילומטרים רבועים. במלחה גדל יער טבעי וצפוף של צמחיית מלחות שנשלטה על-ידי שיח בשם 'אוכם חד ביתי' – שיח שאוגר כמויות גדולות של אנרגיה בעלים, בפרחים ובפירות שלו. בנוסף, פרחי האוכם מושכים אליהם כמויות גדולות של חרקים, והנה לכם מסעדה מושלמת עבור ציפורים, שחלקן קינח בסעודה על צמחי המלחה האחרים. ככלל, רוב צמחי המלחה פורחים ונותנים פרי פעמיים בשנה – בסתיו ובאביב, בתזמון מושלם עם עונות הנדידה.
במשך מאות שנים הייתה מלחת עברונה מקום מנוחה והאכלה אידאלי עבור מאות מיליוני הציפורים שחולפות לאורך השבר הסורי-אפריקני, אבל לאחר שנוסדה העיר אילת, וככל שהיא התפתחה, ניצבה המלחה בפני איום. היו מי שהפכו חלק מן המסעדה החשובה הזאת למזבלה העירונית של העיר, ועל חלקים אחרים נבנו בתי מלון שביניהם מחברים רחובות וכבישים, עד שהיא נעלמה כמעט ללא זכר.
בשנות השמונים חברו הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות ועיריית אילת כדי לתקן את הנזק האקולוגי העצום וזה התחיל עם פרויקט לשיקום שטח המזבלה וניסיון לשקם את בית הגידול הייחודי שהיה במלחת עברונה. במקביל הוקם 'המרכז הבינלאומי לחקר הציפורים אילת' אשר בין השאר פעל למציאת אתר האכלה חלופי לציפורים.
בשנת 1993 נחנך פארק הצפרות של אילת, ולמרות שהוא שונה מן המלחה הטבעית והמקורית יש בו אגם מים מתוקים, אגם מים מליחים שמשחזר את ברכות מי השיטפונות, ויער של עצים ושיחים שמהווים את מקורות המזון היעילים ביותר עבור ציפורים נודדות. המלחה שוחזרה במידת האפשר וניטעו בה אלפי שיחי אוכם חד ביתי, כמו גם צמחי רכפתן, ערף המדבר, סלבדורה פרסית ומורינגה רותמית – כל אלה נבחרו מפני הם מקורות המזון האידאלים עבור המיני המגונים של הציפורים שחולפות מעל אילת. במקום הוקמה מערכת השקיה שמעצימה את קצב "ייצור המזון", ונעשה מאמץ להקים סוגים שונים של בתי גידול כדי לאפשר למינים רבים ככל האפשר של ציפורים למצוא לעצמן מקומות מנוחה והאכלה. התוצאה היא שאל נקודה אחת בישראל מתרכזות מידי שנה ציפורים שמגיעות כמעט מכל רחבי אירופה וצפון אסיה. כך נפגשים באילת 'סבכי הטוחנים' האנגלי עם 'עיט הערבות' ממונגוליה ו'זרון השדות' מקזחסטאן לצד עשרות מינים וזנים אחרים.
ב'פארק הבינלאומי לציפורים אילת' – כפי שהוא נקרא כיום, מתקיימת פעילות ענפה של צפרות אשר ממשיכה מסורת שהחלה להתקיים באילת כבר משנות ה-50 והתפתחה ביתר שאת בשנות ה-70 וה-80. במשך הזמן טופח הפארק ונסללו בו מסלולי הליכה, מעל הבריכה הוקמו גשרים ובנקודות שונות מוקמו מסתורי תצפית עבור צפרים. מסלולי ההליכה נגישים לבעלי מוגבלויות, ובין השאר מתקיימות פעילויות טיבוע ציפורים (סימון ציפורים באמצעות טבעות), כמו גם חינוך והדרכה, ואלה מושכות אלפי מבקרים מידי שנה.
אגב, "תיירות הצפרות", אשר עד לפני הקורונה התבססה במידה רבה גם על תיירות חוץ, נחשבת כיום לנרחבת ביותר מאז ומעולם, וצפרים ומטיילים רבים משתתפים בפסטיבל הצפרות הבינלאומי שנערך במרכז, וב'פסטיבל המשפחות' שנערך בשיתוף הפארק ויישובי הערבה.
כעת אפשר לבקר בפארק בכל יום ושעה (הכניסה לפארק בחינם) ולצפות בציפורים רבות. צוות הפארק מקיים הדרכות (בתשלום) שבהן מתואר תהליך השיקום שבוצע באזור למען הציפורים הנודדות, וכמו כן מוצגות ציפורים מתחנת המחקר ומסופר הסיפור המיוחד של אחת מהן רגע לפני שהן משוחררות לדרכן. בין השאר נערכים בפארק 'סיור עששיות' בכל יום שלישי בערב, וסיור בבריכות הפלמינגו בכל יום רביעי בבוקר. בסיור העששיות אפשר לחזות במינים וזנים ייחודיים של ציפורים שעיקר פעילותם בשעות הלילה, ואלה מעופפות לצד יונקים מעופפים וגם כאלה שאינם בעלי כנף, ואילו סביב בריכות הפלמינגו ועופות המים מתקיימת הדרכה אודות הציפורים המרהיבות האלה שכוללת גם צפייה באמצעות טלסקופים.
למי שמגיע לסיור עצמאי כדאי להצטייד במשקפת ומגדיר ציפורים, ומי שזקוק למידע נוסף יכול להתקשר אל ליבי בטלפון 050-7671290.
כך מגיעים: ה'פארק הבינלאומי לציפורים אילת' נמצא מצפון לעיר ליד מעבר הגבול לירדן, ומכביש 90 יש שילוט שמכוון לשם.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
