אין כמעט אספן אופנועים קלאסיים, בעיקר כאלו מהשנים של ראשית ימי האופנוע, שלא משתוקק להוסיף לאוסף שלו לפחות אופנוע אחת מתוצרת אינדיאן. ישנן הרבה סיבות לכך, אבל הסיבה הראשונה ואולי העיקרית היא שאינדיאן הייתה מהיצרניות שהפכו את האופנוע מכלי למשוגעים בלבד למוצר תחבורה נפוץ, ועדין בעל ייחודיות. לא פחות הוסיפה לכך העובדה שאינדיאן בגלגולה המקורי הפסיקה לייצר אופנועים בשנת 1953, כך שגם אם היו אופנועיה נפוצים יחסית באותו פרק זמן בו ייוצרו, הן הפכו נדירים יותר ויותר עם השנים.
אינדיאן נוסדה בשנת 1901 בספרינגפילד מסצ’וסטס תחת השם הנדי (Hendee), על שמו של אחד ממיסדיה ג’ורג’ הנדי. באותה התקופה העולם עוד התנייד בעיקר על סוסים וניסה להבין מה לעזאזל ההמצאה של שני גלגלים ומנוע יכולה לתרום לאנושות. מסתבר שהרבה כפי שהוכיחו האופנועים של הנדי, שנחשבו יעילים ואמינים, בטח הרבה יותר מסוס, ומהר מאד התבלטו מעל שלל היצרנים שצצו מסביב. בשנת 1928 כשהוחלט שאופנועי הנדי ישווקו תחת השם אינדיאן היא כבר הייתה יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בעולם.
עד מלחמת העולם השניה הציעה אינדיאן שלש סדרות דגמים עיקריות: סקאוט העממית וצ’יף היוקרתית בעלות מנועי וי טווין וסדרת ה-Four בעלת מנוע בתצורה ייחודית של ארבעה צילינדרים לאורך. למרות שאינדיאן הצליחה לרשום לא מעט הישגים בתחרויות ומרוצים, אופנועיה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא זוהו עם תדמית ספורטיבית במיוחד, ודווקא התחום הזה פרחו דווקא היצרניות הבריטיות כמו וינסנט למשל שיצרה את הראפיד שובר שיאי המהירות, שנחשב לאופנוע המהיר ביותר בשנות ה-20′.
בתחילת שנות ה-30′ לאור התחרות הגוברת, בעיקר מצד הארלי דיוידסון, וההתיישנות של דגמיה, הציגה אינדיאן את סדרת הסקאוט החדשה שנועדה להיות עממית וזולה יותר, תוך כדי חיסכון בעלויות הייצור. לשם כך עשה שימוש הסקאוט החדש השלדה של דגמי הצ’יף, אך עם מנוע קטן יותר מאשר בסקאוט 101 המוחלף. מלבד הסקאוט הסטנדרטי הציעה אינדיאן את הסקאוט החדש בגרסה מוזלת שכונתה סקאוט 35 (על שם נפח המנוע באינצ’ים מעוקבים), שלה מנוע 500 סמ”ק צנוע ושלדה קלה יותר. גרסה זו נועדה לתפוס את מקומו של האינדיאן פרינס בעל המנוע הסינגל, שכשל במכירות וייצורו הופסק ב-1928.
למרות מגמת החיסכון, באינדיאן הבינו שצריך להוסיף קצת סקס אפיל לסדרת הסקאוט, ובשנת 1934 הציגו גרסה ספורטיבית יותר שנקרא פשוט ספורט סקאוט. הצורך בגרסה ספורטיבית לסקאוט נוצר לאחר ששנה קודם לכן הציגה אידיאן מוטציה בשם מוטופלן, ששילבה את מנוע ה-744 סמ”ק של הסקאוט בשלדת דגמי ה-500 סמ”ק, ונכשלה במכירות כיוון שהשלדה לא עמדה בעומסים שיצר המנוע הגדול יותר.
אינדיאן הפנימו את הכישלון. הם הורידו משקל משלדת הסקואט הגדול והעניקה למנוע הוי-טווין ראשי מנוע מאלומיניום ומאיידים משופרים שהגדילו את ההספק מ-18 ל-22 כ”ס. יחד עם מתלים משופרים ועיצוב מינימליסטי יותר סוף סוף היה לאינדיאן בשנות ה-30′ אופנוע בעל אופי ספורטיבי. אינדיאן ספורט סקאוט זכה להצלחה נאה, על אף שלא הדביק את קצב הפיתוח השיפור בביצועים של האופנועים הבריטיים של התקופה. עם זאת הוא עדין הצליח להביא לאינדיאן הצלחה במרוצים, כשההישג הבולט הוא ניצחון במרוץ דייטונה 200 הראשון שנערך בשנת 1937. אגב, מדובר באופנוע שונה לחלוטין מאינדיאן סקאוט של ברט מונרו, עליו מתבסס הסרט “האינדיאני המהיר בעולם”.
אלא שהצלחתו של אינדיאן ספורט סקאוט לא האריכה ימים. העולם נכנס למלחמת עולם נוספת ועם כניסתה של ארה”ב למעגל המלחמה התגייסה התעשייה האמריקאית כולה למאמץ המלחמתי. באינדיאן עברה להתמקד בעיקר ביצור אופנועים עבור הצבא ואחרוני אופנועי הסקאוט ספורט התגלגלו מפס הייצור בתחילת שנת 1942.
כל אלו הפכו את אופנועי אינדיאן ספורט סקאוט למבוקשים בקרב אספנים, אך כיוון שלא מדובר באופנוע שיוצר בכמויות קטנות מחירם עדין נחשב היום שפוי יחסית לאופנועים מהתקופה. כמה שפוי? על פי המחירון של חברת Hagerty המעריכה ומבטחת רכבי ואופנועי אספנות נע מחיר של סקאוט ספורט משופץ במצב מושלם באזור ה-35 אלף דולר כשהמחיר הממוצע לאופנוע במצב טוב הוא בין 21 ל-28 אלף דולר. כסף קטן בהשוואה לוינסנט בלאק שאדו עליו כתבנו בשבוע שעבר.
אם אתם חושקים להוסיף אינדיאן ספורט סקאוט לאוסף שלכם תשמחו לגלות שכרגע מוצע במכירה פומבית ב-eBay אופנוע שכזה משנת 1937 במצב נסיעה, שנמצא אצל בעליו כבר 25 שנה. האופנוע בעל מספרי שלדה ומנוע תואמים מעולם לא עבר שיפוץ, מה שמעיד לא מעט על החוסן והעמידות של בהם נודעו אופנועי אינדיאן. בכל זאת, מדובר באופנוע בן 82 ששיני הזמן נראים עליו, אך זה לא מפריע למחירו לעמוד נכן לעתה על 30 אלף דולר. בשביל אינדיאן קלאסי זה אפילו נחשב מחיר מציאה.
