ממלא מקום מפכ"ל המשטרה העביר לאחרונה מתפקידה את נצ"מ שרית פיליפסון, ראש לשכת התביעות במשטרת התנועה, וזאת לנוכח דוח חמור מאין כמותו שחיבר השופט בדימוס דוד רוזן – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים.
הדוח, שאל שורת הסיכום שלו נתייחס בסוף הדברים – מתאר התנהלות פסולה של פיליפסון ושל בכירים אחרים במשטרה בפרשת מצלמות המהירות, ופותח צוהר אל מה שנראה כמו תרבות ארגונית של שקר, ושל דרכי פעולה שנוגדות את האינטרס הציבורי והדמוקרטי. אלא שכפי שמסתבר כעת – נצ"מ פיליפסון היא ככל הנראה רק קצה הקרחון של פרשה הרבה יותר מסועפת וחמורה שמתרחשת כולה "במשמרת" של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן.
מתחת לפני השטח, כפי שאנחנו חושפים כאן לראשונה, מסתתרות שאלות קשות בנוגע לבדיקה שביצעה המשטרה באמצעות הטכניון ושעליה הסתמכו המשטרה והפרקליטות כאשר החליטו לחדש את ההנפקה הסדירה של דוחות מהירות. שאלות אלה נוגעות גם לממצאים שמהנדסי הטכניון עצמם טרחו לציין בדו"ח, גם לשיטת הבדיקה ולעצם הכשירות של הטכניון לבצע בדיקה כזאת, ובעיקר בנוגע להתנהלות החשאית של המשטרה.
מצלמות המהירות: עונת 2018
בחודש יולי שעבר, לאחר שבפרקליטות התקבלה תלונה אודות ההתנהלות של התביעה המשטרתית ועל הסתרת מידע אודות עדות השקר של אילן כרמית (אשר מכהן כיום כמנכ"ל בפועל של מכון התקנים), כינס המשנה לפרקליט המדינה את ראשי אגף התנועה במשטרה, הורה להם לבצע בדיקה מעמיקה לנושא מצלמות המהירות מסוג 'גאטסו' שמשמשות בפרויקט א3 הידוע לשמצה, והנחה אותם להפסיק לשלוח דוחות מהירות לנהגים.
בסוף אוגוסט, מעט יותר משבוע לפני שהשופט יעקב בכר מבית המשפט בעכו עמד להקריא את הכרעת הדין שבה נקבע בין השאר שאילן כרמית, נציג מכון התקנים, שיקר בפניו, ושגם נציגי המשטרה לא מילאו את חובתם כלפי האמת והצדק, שלפו לפתע אנשי המשטרה את מה שנודע לימים כ"דוח הטכניון", וטענו בפני כל מי שהיה מוכן להקשיב להם שמהנדסי הטכניון קבעו חד משמעית שמצלמות המהירות אמינות וש"הכל בסדר", אפשר להמשיך ולחלק דוחות.
הכרעת הדין של השופט בכר, שפורסמה כשבוע לאחר מכן, קבעה ששום דבר לא בסדר, לכל הפחות בכל מה שקשור להתנהלות של מי שאמורים לייצג את המדינה. למרות זאת – כחודשיים לאחר מכן החליטו אנשי הפרקליטות להפוך את החלטתם הקודמת ולאמץ את בקשת המשטרה לחזור ולשלוח דוחות, וזאת על בסיס דו"ח הטכניון. לנוכח ההחלטה הזאת פנה עו"ד מיכאל ליטווק אל המשטרה בבקשה לקבל את דו"ח הטכניון, ומשסורב הוא פנה שנית, בהליך לפי חוק חופש המידע. באופן מפתיע, שלא לומר חשוד, קיבל עו"ד ליטווק באמצע חודש נובמבר הודעה לפיה המשטרה מסרבת להעביר לידיו העתק של הדוח. "לאחר שבחנו את הבקשה", כתבו לו, "ושקלנו את השיקולים הרלבנטיים, החלטנו לדחות את בקשתך. המסמך המבוקש עדיין אינו סופי ונמצא בשלבי עיצוב, ולכן לא נוכל למסור אותו לידיך בשלב זה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 9 (ב)(2) לחוק חופש המידע".
במילים פשוטות, כשלושה חודשים לאחר שדוברי המשטרה הצהירו שיש בידיהם דו"ח של מומחים שקובע שמצלמות המהירות אמינות – מודה המשטרה שהדו"ח שעל פיו שוכנעו אנשי הפרקליטות להחזיר את מצלמות המהירות לפעולה סדירה "נמצע עדיין בשלבי עיצוב". אם לא די בכך, ב-5 בדצמבר האחרון, בדיון שנערך בבית משפט השלום בחיפה, הודו נציגי המשטרה שנכון לאותו מועד עדיין לא נמצא בידיהם דוח סופי ומגובש של הטכניון.
לידי TheCar הגיעה לאחרונה נוסח של "דו"ח הטכניון" שמתוארך ל-4 בנובמבר 2018, כלומר למעלה מחודש לאחר שהפרקליטות אישרה למשטרה לשוב ולשלוח דוחות מהירות לנהגים, כשבועיים לפני שעו"ד ליטווק קיבל תשובה שלילית לבקשתו, וכחודש לפני שנציגי המשטרה החליטו שלא להעיד בבית המשפט את מי שחיברו אותו.
הדו"ח, ברובו, מתאר את סדרות הבדיקות שביצעו מהנדסי 'המעבדה להנדסת רכב ומכונות של מכון המתכות הישראלי במוסד הטכניון למחקר ופיתוח', "אשר בחנו את מצלמות המהירות שהוצגו להם על-ידי משטרת ישראל", והוא מציג ממצאים שונים מבלי לקבוע עמדה נחרצת לגבי סוגיית אמינות המצלמות באופן כללי. יתרה מכך: בראשית המסמך נכתב באופן מפורש ש"הדו"ח כולל בדיקה טכנית של ממצאים… כמו גם בדיקות שטח וניסויים המדמים תנאי סביבה שונים… למען הסר ספק מודגש בזאת כי מהנדסי המעבדה להנדסת רכב, המעבדה להנדסת רכב, מכון המתכות הישראלי, מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח בע"מ והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – אינם ולא יהיו אחראים לכל נזק ו/או הוצאות ו/או הפסד, מכל סוג ומין, שנגרם או עלול להיגרם, כתוצאה ישירה או עקיפה, למקבל הדו"ח או לצד ג' כלשהו, לרבות ומבלי לגרוע, למשטרת ישראל, למדינת ישראל, משרד התחבורה או כל גורם מסחרי אחר עקב דו"ח זה או בהקשר אליו, לרבות בשל יישום האמור בו".
הבדיקות, כך נכתב בדוח, בוצעו כבר בין החודשים מאי – יולי 2018, ובתיאור פעולות הבודקים נכתב ש"דו"ח זה הוכן על פי הזמנת משטרת ישראל במסגרתו נבחרו מצלמות במיקומים שונים המשמשים את המשטרה באכיפת עבירות תנועה. המצלמות נבחרו בשיתוף משטרת ישראל ואנשי המעבדה לרכב בהתחשב ביכולת ביצוע הבדיקות (תנאי הדרך, יכולת סגירת כבישים וכו')… נערכו בדיקות השוואתיות בין קריאת המהירות של רכב חולף ע"י מערכת א 3 לבין מהירותו של הרכב כפי שנמדדה ע"י מכשיר המדידה".
כבר בפרק הראשון של סיכום הממצאים עולה עובדה מטרידה: "סה"כ בדיקות שבוצעו: 849", נכתב בדו"ח, "בדיקות במהירות קבועה: 604, בדיקות במהירות משתנה: 114, בדיקות שנפסלו: 131". במילים פשוטות: כ-15.5% מן הבדיקות שבוצעו – נפסלו, כלומר שבבדיקות אלה לא מצויין בדו"ח מה היה הפער בין מהירות הנסיעה האמיתית של המכוניות לבין מה שתיעדו מצלמות א3!
בהמשך הדו"ח נכתב: "בתאריכים 13-25/5/18 התבצעו סדרת בדיקות (1-7), השוואת מהירות בין מערכת א3 לרכב המטרה. בסדרת בדיקות אלו בוצעה מדידת מהירות רכב המטרה באמצעות מכשיר VBOX. בסדרת בדיקות אלו נדגם נתון מהירות בודד בקו הרוחב האחרון של הלולאה השנייה בנתיב (הכוונה לקו על הכביש שבו מוטמן אחד מחיישני המצלמה – ג.מ.).
בתהליך ניתוח הנתונים לסדרת בדיקות 1-7 זוהה הפרש מהירויות שחורג מדרישות ההמלצות הבינלאומיות, OIML R91, בין מערכת א 3 למכשירי המדידה, במספר מדידות. בבחינת הנתונים (ש)בהם נמצא שהפרש המהירויות החורג מדרישות ההמלצות הבינלאומיות OIML R91 נבדק ונמצא שרכב המטרה חצה את אזור הלולאות במהירות משתנה (האצה /בלימה). המידע המפורט בסעיף 9.3 הועבר לידיעת לנציג המשטרה".
במילים פשוטות, ב"דוח הטכניון" נכתב שחור על גבי דוח שכאשר המכוניות שנמדדו שינו את מהירותן (האטו או האיצו) כאשר חלפו מעל לחיישני המצלמות נמצא שהמצלמות תיעדו מהירות שונה ממהירות הנסיעה האמיתית שלהן, ומי מאיתנו מתחייב לנסוע במהירות קבועה כאשר הוא חולף מעל לחיישני מצלמת מהירות? עוד כתוב בדוח, במפורש, שהמידע הזה נמסר לנציגי המשטרה – כלומר שאלה לא נאלצו להמתין לדוח הביניים או לדוח הסופי כדי להבין שהתגלתה בעיה.
בסיכום ביניים אפשר לציין את העובדות הבאות: המשטרה, שהיא בהחלט גוף עם אינטרס מאד משמעותי בפרשה הזאת, משלמת לטכניון כדי שיבצע עבורה מחקר, ומלווה את מומחי הטכניון בתוך כדי ביצוע המחקר. בעולם אידאלי, שבו המשטרה משרתת אך ורק את טובת האזרח ומסייעת לבית המשפט לעשות משפט, אפשר אולי היה להתעלם מניגוד עניינים כל כך ברור. אלא שבמקרה הזה, ודאי לנוכח הממצאים החמורים של השופט דוד רוזן, המשטרה מסתובבת עם גוש חמאה על הראש. מיותר, אגב, לציין שבדו"ח המדובר אין כל אזכור למומחיות של מהנדסי הטכניון בביצוע בדיקות מסוג זה או לניסיון קודם שלהם בבדיקות מאין אלה, ואין גם תאור של נוהל כלשהו שלפיו מבוצעות הבדיקות. התוצאה הבלתי נמנעת של "ניסוי וטעיה", תרתי משמע, לא אחרה להגיע.
אבל כאן רק מתחיל הבלגאן: לאחר שמהנדסי הטכניון גילו שכאשר מהירות הנסיעה של מכוניות משתנה תוך כדי מעבר על החיישנים, ואז היא לא תואמת את המהירות ש"מתועדת" על-ידי המצלמה, הם פסלו את כל המדידות האלה ולא התייחסו אליהן. מדוע? או, טוב ששאלתם: מפני שכדי להבין איך המערכת שהם בוחנים בכלל עובדת הם נאלצו לפנות אל… נציגי היצרנית שלה…
נחזור שוב: מהנדסי הטכניון נשכרו כדי לבצע בדיקה למערכת טכנולוגית, ותכננו ניסוי שככל הנראה לא מגובה באף נוהל ידוע (ואם כן, הם לא טרחו לציין בדו"ח שלהם לפי איזה נוהל בוצעו הבדיקות). לאחר שהם גילו ממצאים שאינם נוחים למי שהזמין את הבדיקה הם פנו אל מי שמייצר את הציוד – ועלול להיות מסובך עד מעל לראש בתביעה כספית דרמטית, וביקשו לקבל ממנו מידע אודות המערכת שהם נשכרו לבדוק.
"במערכת א 3", קובעים בדוח שלהם מהנדסי הטכניון, "דיוק מדידת המהירות ודיוק ממוצע כלל הבדיקות, עומד בדרישות ההמלצות הבינלאומיות המפורטים במסמכים ישימים". מיותר לומר שהאמירה הזאת לא מבטיחה את אמינות המצלמות, ואולי אפילו מוטב לולא הייתה נאמרת כלל – היות שהיא מתארת רק את הממצאים של מהנדסי הטכניון (וככל הנראה לא את כולם, שהרי אין להתעלם מהפרשי המדידה שנתגלו על-ידם ואת 15.5% המדידות שנפסלו במהלך הבדיקות).
"לצורך בחינת נושא המעבר במהירות משתנה", נכתב בדוח, "בוצעו סדרת בדיקות… ביוזמת נציגי המשטרה התקיים דיון בהשתתפות נציגי חברת "מלמ תים" (נציג היצרן) והמעבדה לרכב בטכניון, בו הוצגו הפרשי המהירויות החורגים מדרישות ההמלצות הבינלאומיות OIML R91. נציג היצרן, באמצעות המשטרה, התבקש וסיפק נתונים על אופן פעולת המערכת מחברת GATSOMETER (יצרנית המערכת)… בבחינת מסמכים של היצרן כפי שנמסרו מהמשטרה הובהר כי המערכת דוגמת את מהירות הרכב במספר נקודות במהלך המעבר על גלאי הלולאות ומבצעת חישוב ממוצע. בסדרת בדיקות 1-9 דגמנו נקודה בודדת בלבד על הלולאה השנייה… הסתבר כי שיטת המדידה שננקטה בבדיקות 1-9 בבדיקות במהירויות משתנות, לא תאמה את שיטת הפעולה של המערכת… לאחר קבלת המסמך מיצרן המערכת הותאמה שיטת הבדיקה – דגימת מספר מהירויות במהלך מעבר הרכב על הלולאות במקום נתון בודד, בהתאמה לשיטת המדידה של מערכת א3. לאחר התאמת שיטת הבדיקה נערכו סדרות ניסויים נוספות במהירות משתנה". אתה הבנת את זה, ברוך?
"עבור נסיעה במהירות משתנה" נכתב בדו"ח, "נדגמים נתוני מהירות של רכב המטרה בנסיעה באזור הלולאות. מנתונים אלו מחושבת המהירות הממוצעת בה עבר רכב המטרה את אזור הלולאות… שיטת דגימה זו נקבעה לאחר קבלת מידע נוסף (מסמכים מיצרן המערכת GATSOMETER) המפרט את שיטת הבדיקה של מערכת א3 המבוססת על דגימת מספר מהירויות וחישוב מהירות ממוצעת ולא על דגימת נתון בודד".
אגב, ארבעת ה"קריטריונים לפסילת בדיקה" שנמנים בדוח של הטכניון הם: "חוסר קריאה ואי רישום נתונים במכשיר המדידה, חוסר קריאה ואי רישום של מערכת א3, רכב מפריע נמדד על ידי מערכת א3 לפני רכב המטרה, והסיבה המפוארת ביותר: "בדיקה בנסיעה במהירות משתנה בדגימת נתון בודד (עקב אי התאמה בין תהליך בדיקת המהירות במכשיר המדידה לתהליך מדידת המהירות במערכת א3 ואי דגימת מהירות ממוצעת במהלך המעבר באזור הלולאות)".
שקר שקר תרדוף
"בירור תלונתך", כותב השופט בדימוס דוד רוזן לעו"ד תומר גונן אשר פתח את "תיבת הפנדורה" שבה מדובר כאן, "גילה התנהלות חמורה ובלתי קבילה של התביעה בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי מההגנה. הסתרת חומר חקירה הינה אך מקלעת אחת ברשת השקר והחיפוי שנפרשה על-ידי התביעה בבית המשפט. נראה כי נכון לשוב ולחזור על מושכל ראשון, לפיו עורך הדין הינו בבחינת "נאמן בית המשפט" ושליחו של החוק ומשרתו. משכך, תפקידו העיקרי של עורך הדין הוא לסייע לבית המשפט לעשות משפט…
…דברים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר במייצגי המדינה בערכאות. אל לו לעורך הדין בכלל, ומקל וחומר – למייצג המדינה בערכאות, להטעות את בית המשפט לפניו הוא מופיע. מכלל התמונה העובדתית שנצטיירה בבירור תלונתך עולה כי בית המשפט הוטעה במכוון על-ידי מייצגי המדינה בערכאות. תובע משטרתי בדרגת רפ"ק, בצוותא חדא עם קצינה בכירה בדרגת ניצב משנה במשטרה, הנושאת עמה בתפקידה הרם אחריות מקצועית לעשרות רבות של תובעים, הסתירו, לכאורה, בכוונת מכוון מבית המשפט עובדות מהותיות שהיה בכוחן לקעקע מארג ראיות התביעה".
יפים דבריו של השופט בדימוס רוזן לא רק למה שהתרחש ברקע ההליך המשפטי בעכו, אלא למה שקורה בתביעה המשטרתית באופן כללי, ויותר ספציפית לעניין השימוש המוטעה או המטעה ב"דוח הטכניון". לא ברור כיצד נשכרו מלכתחילה שירותיה של המעבדה להנדסת רכב בטכניון, שהרי אם יש לה את הידע הנחוץ כדי לבחון את אמינות מצלמות המהירות מדוע היא לא נבחרה בשעתו על-ידי מכון התקנים לאותו צורך?
לאחר שנשכרו שירותי הטכניון, ותמורתם שולמה מתקציב המדינה – כלומר מן הכסף של כולנו – איזו זכות יש למשטרת ישראל להסתיר את ממצאי הבדיקה הזאת מן הציבור? לא מיותר להזכיר, בהקשר הזה, שעו"ד ליטווק הגיש פעם נוספת בקשה לקבלת הדוח בהליך לפי חוק חופש המידע (הפעם הוגשו שתי בקשות – גם למשטרה וגם לטכניון), ואלה לא נענו עד לרגע זה.
עו"ד תומר גונן, מי שבזכותו ובזכות צוות ההגנה שפעל יחד איתו נחשפה ההתנהלות הפסולה של אנשי המשטרה, בחר שלא להתייחס לדוח הטכניון אלא לומר ש"מוטב שמדינת ישראל תפסיק לאלתר את השימוש במערכת האכיפה המיושנת והלא רלבנטית שנקראת א3". את תגובת המשטרה והטכניון נוסיף כאן אם וכאשר הם יבחרו להגיב.
צילומים: מתוך דוח הטכניון, מהדורת נובמבר 2018
