בשולי מלחמת הסחר שמתחוללת בין ארצות הברית לסין מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, ואשר מתעצמת במיוחד בחודשים האחרונים, הכריז לאחרונה הממשל המרכזי הסיני על שתי רפורמות חשובות שעתידות להשפיע מאד על תעשיית הרכב העולמית.
שתי הרפורמות פותחות לכאורה את שוק הרכב הגדול ביותר בעולם לתחרות, והשורה התחתונה שלהן היא שאנשי הכלכלה המתוכננת בשלטון המרכזי בסין מאמינים שבת טיפוחיהם, תעשיית הרכב המקומית, גדלה והתחזקה מספיק כדי לצאת ולהתמודד מול התעשייה העולמית.
שמועות לגבי פתיחת שוק הרכב הסיני להשקעות זרות מתגלגלות כבר מזה למעלה משנה ובאפריל 2018 גם קיבלו חותמת רשמית כאשר "הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמות", הגוף אשר מתכנן את הכלכלה בסינית מטעם המדינה, הכריזה על כוונה לצמצם מאד את המגבלות על השקעות זרות של יצרניות רכב זרות בתוך סין, כבר החל משנת 2022.
השבוע, ככל הנראה ללא קשר למאבק המתלהט מול הממשל האמריקני, הודיעה ממשלת סין על כוונתה להפחית את מיסי היבוא על רכב מ-25% ל-15%, ואת גובה המס על יבוא חלקים מ-10% ל-6% בלבד, וזאת כבר החל ב-1 ביולי השנה.
מדיניות של הסרת מכסים ומגבלות רגולטיביות אחרות לא מוגבלת רק לתעשיית הרכב, אלא מהווה חלק מרפורמה כלכלית רחבה יותר שמבצעת הממשלה הסינית. תכנית דומה, שנכנסת לתוקף השנה, מבוצעת בסקטורים אחרים ובהם תעשיית האירוספייס ובניית אוניות.
מאז סוף שנות ה-80, כאשר ממשלת סין החלה לטפח תעשיית רכב מקומית כאחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה, תוכננו מגבלות ברורות אשר נועדו לעודד יצרניות רכב זרות להשקיע בשוק שבו פוטנציאל הצמיחה היה הגדול ביותר בעולם, אך לעשות את זה תוך יצירת ערך מרבי למדינה עצמה. החל משנת 1994, למשל, נדרשו משקיעים זרים שחפצו להקים מפעלים לייצור רכב לפעול בתוך סין אך ורק במסגרת שותפויות במבנה בעלות של 50%-50% עם חברות מקומיות, רובן ככולן ממשלתיות.
כאשר התעשייה התפתחה והשוק הבשיל מעט היה הצעד הבא רפורמה שאפשרה בעלות פרטית, הפרטה והנפקת מניות בבורסות בסין ובהונג קונג, ובתוך פחות משני עשורים לא נותרה יצרנית רכב גדולה אחת בעולם שלא הקימה שותפות סינית לייצור רכב – בין אם מול הסקטור הממשלתי או מול הסקטור הפרטי הצעיר.
צעד חשוב נוסף שביצעו הסינים למען תעשיית הרכב המקומית שלהם לכד שתי ציפורים במכה אחת, וזאת תכנית ממשלתית לעידוד מאסיבי של הנעה אלטרנטיבית – בעיקר מכוניות חשמליות והיברידיות-נטענות. תמריצים כלכליים שהוענקו ללקוחות וליצרניות אפשרו לתעשיית הרכב המקומית לפתח במהירות טכנולוגיה רלבנטית ובכך להשיג יתרון על-פני שאר יצרניות הרכב בעולם, וכתוצר לוואי של התהליך גם הוקל מעט זיהום האוויר בעריה הגדולות של סין, אשר הפך למפגע סביבתי ובריאותי משמעותי.
כעת, לאחר שהתינוק נולד, טופח, ולמד ללכת, ממשלת סין רוצה לאפשר לו לגדול ולרוץ על רגליו בכוחות עצמו, והיא מטילה על תעשיית הרכב המקומית שלה להתמודד בתנאים חופשיים יותר מול התעשייה העולמית.
הצעד הראשון, שייכנס לתוקף באופן מיידי, הוא הפחתת מכסים ומיסי יבוא אשר יהפכו את היבוא לסין לזול יותר. בפועל, הפחתת המכסים, יותר משהיא "מסכנת" את יצרניות הרכב המקומיות ומאיימת עליהן, היא דווקא מועילה מבחינתן ותאפשר להן להתמודד טוב יותר על שאר השווקים בעולם, תוך כדי גרימת נזק מינימלי בשוק המקומי.
הסיבה פשוטה: הסרת מכסים היא, כמעט תמיד, הדדית, ומדינות שתומכות בסחר בינלאומי חופשי לא יכולות להטיל מיסי יבוא חד צדדיים. במילים אחרות: ארה"ב, יפן ומדינות באירופה, או אפילו הודו ששם צפויה ההתפתחות המשמעותית ביותר של שוק רכב בשנים הבאות, יתקשו להטיל מכסים על יבוא של מכוניות בסין. כדי לסבר את האוזן די אם נאמר שחלק מן העימות הכלכלי בין ממשל טראמפ לבין הממשל הסיני נובע מכך שהמס שמוטל על יבוא מכוניות לארה"ב עומד על 2.5% בלבד, כלומר עשירית מן המס שהסינים מטילים מצדם.
עניין נוסף הוא שמפעלי הייצור בסין מספקים כיום את רוב רובו של הביקוש המקומי לרכב, והם מייצרים מגוון רחב של דגמים שהולמים היטב את הטעמים של צרכנים סינים. יצרניות שמייצרות במדינות שבהן עלויות הייצור גבוהות יותר יתקשו מאד למצוא הצדקה כלכלית ליצוא מכוניות לסין, לא כל שכן לפיתוח דגמים ייחודיים עבור השוק הזה.
במילים אחרות, לממשלת סין אין סיבה לדאגה, מפני שהסרת מיסי היבוא לא צפויה לשנות את מאזן הסחר לרעתה, אלא רק לטובתה. עד היום יצרניות הרכב הסיניות בקושי עמדו בביקוש המקומי ורק אחוז קטן, יחסית, מן התוצרת שלהן נשלח אל מחוץ לגבולות המדינה, וכעת הן צפויות להפוך גם ליצואניות.
גם לחלק השני של הרפורמה – ביטול חובת הבעלות המשותפת – תהיה אך ורק השפעה לטובה על הכלכלה הסינית, וזאת לאחר קרוב לשלושה עשורים שבהם שירתה המדיניות הזאת את פיתוח התשתית הטכנולוגית למו"פ וייצור רכב בסין.
ראשית לכל, אם יצרניות רכב זרות יחליטו להיכנס לשוק הסיני ולהקים בו מפעלים חדשים תהיה בכך תרומה נוספת לכלכלה המקומית, והגדלה של פוטנציאל המכירות של ספקיות חלקים מקומיות, בתוך כדי הזרמת הון חדש למשק הסיני.
שנית, פעילות בסין של יצרניות רכב זרות היא לא דבר של מה בכך, ואם התגובות של יצרניות רכב אחדות שהגיבו להצהרה הממשלתית מהוות אינדיקציה מספקת – הרושם הוא שאף אחת מהן לא מעוניינת לפעול לבדה בסין והן מעדיפות את הבריתות והשותפויות שכבר נוצרו מולן.
מדוע עכשיו? מדוע בכלל?
לכאורה, לסינים לא צריכה להיות סיבה לשנות "הרכב מנצח": שוק הרכב שלהם הוא הגדול בעולם, שיתוף פעולה בן כ-25 שנים עם יצרניות רכב זרות חשף את השוק הסיני לטכנולוגיה החדישה ביותר בתחומי הנדסת רכב ושיטות ייצור רכב, ו"אם זה לא שבור מדוע לתקן את זה"?
התשובה היא שפתיחת השוק, בשלב הזה, תועיל לתעשיית הרכב הסינית לפחות בשלושה מישורים. ראשית לכל, התעשייה המקומית חזקה מספיק כדי להתמודד עם השינויים, ותחרות אמיתית, שכבר לא מאיימת עליה, תחזק אותה עוד יותר מפני שהיא תחתוך "שומנים וסידן" ותאלץ את המערכות להתייעל.
שנית, כאמור, זאת ההזדמנות של יצרניות רכב סיניות לצאת ולכבוש את העולם עם טכנולוגיה מגובשת ויכולות ייצור מוכחות, תוך כדי ניצול יתרון של עלויות ייצור נמוכות יותר בסין.
שלישית, וזאת נקודה מעניינת – יש לא מעט חברות זרות שהיו רוצות לפעול בסין אבל לא מעוניינות לחלוק את הטכנולוגיה שפיתחו עם שותפות כפויות, כדי שהטכנולוגיה הזאת לא תזלוג ותתחרה בהן. לסינים יש נטייה די ברורה לקבל השראה מיצירות של אחרים בעוד שחוקי הגנת זכויות היוצרים שם די גמישים ככל שמדובר בחברות מקומיות.
ההודעות הרשמיות של ממשלת סין מבהירות שלרפורמות יש כיוון כללי ברור, אבל גם שהן עדיין לא "מפורמטות" באופן סופי ומוחלט וצפויות לעדכונים ותיקונים קלים במורד הדרך. לוחות הזמנים שלהן הם הפחתה מידית של מיסי יבוא והסרת מגבלות על פעילות של יצרניות רכב זרות בסקטור ההנעה האלטרנטיבית עוד השנה. עד לשנת 2020 תבוטל חובת הבעלות המשותפת על חברות לייצור רכב מסחרי, והחל משנת 2022 גם על ייצור מכוניות נוסעים.
הנהנית הראשונה מן הרפורמות תהיה חברת 'טסלה' – יצרנית מכוניות החשמל היוקרתיות – אשר ממילא זממה להתחיל לייצר מכוניות בסין, והיא תהנה גם מן התקנות שנוגעות להנעה אלטרנטיבית וגם מהסרת המגבלות על פעילויות של חברות זרות בסין. במקביל ייהנו מכך גם יצרניות הרכב הסיניות, אשר יוכלו למשוך השקעות זרות בנוסף לתמיכות שהן מקבלות ממשלת סין.
