עיון ב'מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9, 'מבואות ירושלים', מגלה בשטח שבין צומת האלה לבית גוברין עשרות סימונים אדומים שלצידם הכיתוב 'מערת מסתור', עם סמליל של כד עתיק.
האזור, שנקרא 'פארק מערות עדולם', משתרע על שטח של כחמישים אלף דונם בין הישובים 'גבעת ישעיהו', 'צפרירים', ו'נחושה'. גבעות רכות שמכוסות בחורש ים תיכוני בקיץ, ובפריחה מרגשת בחורף מסתירות בחובן מערות כמעט תחת כל עץ אלה או תאנה.
חלק מן המערות הללו הן מערות מסתור שבתוכן נחצבו מחילות עמוקות וארוכות שמקשרות ביניהן, באחרות שכנו צליינים באופן ארעי והותירו מאחוריהם חותם בדמות חריטה או ציור על אחד הקירות, ויש שנחשפו על-ידי רשות העתיקות ובתוכן נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים.
רוב רובן המכריע של המערות נטושות מזה מאות שנים שבמהלכן הן היו לטרף לשודדי עתיקות, אחרות נותרו אטומות ונצרו את סודותיה. רשות העתיקות מנהלת מזה שנים מירוץ עם שודדי העתיקות המודרניים ומנסה להציל את מה שניתן, ואולי נמצאות עוד מערות במרחב הגדול הזה, אשר עדיין מסתירות פרקי היסטוריה מרתקים.
שאלה מעניינת היא מדוע וכיצד נחפרו המערות הללו מלכתחילה, ואת אחד ההסברים מספק לנו תושב האזור, ומדריך הטיולים, מויש'לה פרנק: "לא רק פחד מפני השלטונות הוריד את התושבים אל מתחת לאדמה. עבור חלקם היה גם שיקול כלכלי: הרבה יותר קל וזול להכין בית בד או מחסן מתחת לאדמה מאשר לבנות מבנה על האדמה. בעוד שבנייה של מבנה דורשת לא רק חומרי גלם מתאימים אלא גם ידע הנדסי – כאשר חוצבים באדמת הלס הרכה מפיקים גם אבני בניין שאיתן אפשר לבנות מבנים ומייצרים חומר להכנת סיד".
המערות, שמספקות מסתור מפני מזג האוויר והגנה מפני שודדים ומפגעים, שימשו להפקת מזון לאחר שלתוכן הוכנסו אבני ריחיים להפקת שמן זית, סותתו אגנים לייצור יין וגומחות לשבירת זיתים. בעיתות מצוקה ומשבר נחצבו גם תעלות מיוחדות, לכיוונים שונים, לצרכי מילוט או מסתור.
בשפלת יהודה נתגלו כמאה אתרים שבהם כשלוש מאות מערות ומחילות מסתור, במקרים רבים ניטע עץ תאנה בסמוך לפתח המערה, וזה סיפק מעט מזון, או עץ אלה שסיפק הסוואה.
חירבת מדרס
חירבת מדרס היא מתחם מערות מוכר, מסודר ומתאים היטב לסיור של קהל מגוון. חוקרים מניחים שבתקופת מלכי יהודה, ככל הנראה בעידן בר כוכבא, שכן כאן ישוב וכיום נותרו ממנו תשע מנהרות מסתור שמתפצלות מתוך מנהרה מרכזית, ושני אתרי קבורה בתוך חצר מרובעת. חרבת מדרס נמצאת במרחק קצר מדרום מערב למושב 'צפרירים'.
כך מגיעים: נוסעים עם כביש 38 עד לכניסה למצפה משואה ופונים מזרחה אל כביש קטן ומשובש שעליו נוסעים לפי השילוט 'למערת מידרס'. להדרכה מסודרת (בתשלום) ב'ארץ אלף המערות' מוישלה פרנק 054-4991800
חירבת עתרי
לא רחוק ממערת מדרס, בגובה של 406 מטרים מעל לפני הים, נתגלו על כיפת גבעה שרידי כפר יהודי מתקופת המרד הגדול ברומאים. בתחילה נקרא המקום 'חירבת חוח', אולם במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נמצא חרס ועליו השם 'חירבת עתרי'. כיום זהו שמו של המקום.
חירבת עטרי נמצאת בשטח של 'מערות עדולם', וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו כאן חשפו את מארג החיים של כפר יהודי מסוף תקופת הבית השני, של תושבים שהתפרנסו מגידול גפני יין בעמקים שמסביב, ומטיפוח פרדסי תאנים. גם כיום, כאשר מביטים אל ראש הגבעה, מגלים כרמי גפנים מודרניים סביב סביב.
במספר מקומות נמצאו 'קולמבריום' – מבנים ייעודיים לגידול יונים – שמסותתים באבן הרכה. האזור כולו, כך טוענים החוקרים, שקק חיים חקלאיים, ובש/נים האחרונות מתאמצות הקרן הקיימת ורשות העתיקות לפתח את המקום ולהכשיר אותו כאתר טיולים מסודר ומשולט.
המבקרים נחשפים למקווה טהרה, מערת תבליטים, נקודת תצפית, מבנה ציבור מרכזי שככל הנראה שימש כבית כנסת, והם גם יכולים לחוות את "החיים מתחת לאדמה" בזחילה קצרה לאחת המנהרות.
הכניסה לאתר ללא תשלום, אך כדי לזחול בתוך מנהרה יש להביא פנס. (פרטים על חירבת עתרי קק"ל 1-800-350-550).
כך מגיעים: מן הצומת שעל כביש 38 מול מצפה משואה ממשיכים לפי שילוט (סימון שביל ירוק) לאורך כ-3.4 ק"מ. מגיעים לצומת 'T' ושם פונים שמאלה, וממשיכים לאורך כקילומטר עד לחניה של חרבת עתרי. העלייה לאתר ברגל.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
