'ואלקירי', במיתולוגיה הנורדית, היא "בוחרת ההרוגים" – אחת מתוך שתי קבוצות של אלות שבוחרות מי מבין הלוחמים ימותו בקרב ולאחר מכן מביאות אותם אל 'ואלהאלה' – אולם "העולם הבא" – שם הם ניצבים בפני אודין, מלך האלים.
במיתולוגיה של אסטון מרטין, לעומת זאת, ואלקירי נועדה לבחור לעצמה לקוחות שמסוגלים ומעוניינים לשלם 3 מיליון דולר תמורת מכונית-על קיצונית שמיועדת למסלולי מירוצי הסיבולת, אבל מקבלת גם – השד יודע איך – גרסה חוקית לכביש.
פרטים לא מעטים אודות פרויקט מכונית העל של אסטון, פרי פיתוח משותף שלה ושל חברת הטכנולוגיות של רד בול, דלפו במהלך השנתיים שלוש האחרונות, בתחילה תחת השם RB-001.
בדיוק לפני שנה חשפה יצרנית היוקרה מן העיר גיידון, אנגליה, נתונים רשמיים ומוצקים אודותיה, והלילה (רביעי) היא שחררה פרטים רשמיים ותמונות של 'ואלקירי', מכונית מסלול קיצונית שהושלמה, לדבריהם, לרמה של 95% מן המכונית המוגמרת. כעת ניתנת לנו האפשרות להציץ לראשונה גם אל תא הנוסעים והקוקפיט – וצריך להודות שהוא לא פחות מרשים מן העיצוב החיצוני שלה.
מהנדסי אסטון מרטין שמו את הדגש על אירודינמיקה ועל חסכון במשקל, עד כדי כך שהם ירדו לפרטים פסיכיים כמו משקל הסמל המפורסם שלהם: במקום להחליף אותו במדבקה, מה שללא ספק היה נראה זול וחסר טעם על מכונית שתעלה 3 מיליון דולר לפני מיסים – הם חורטים את הסמל על מכסה המנוע, שעשוי מאלומיניום, בחריטת לייזר.
פרטים רשמיים אודות המנוע טרם פורסמו אבל בסבירות רבה אנחנו מדברים על גרסה חזקה של מנוע ה-V12 האטמוספירי של החברה, בנפח 6.5 ליטר, שיספק כ-1,130 כוחות סוס לא צנועים בעליל. אסטון מרטין גם לא חושפת עדיין פרטים אודות הביצועים, אבל אפשר לנחש שעם משקל עצמי של פחות מ-1,000 קילוגרם הם יהיו מאד מרגשים.
למכונית כזאת אין מגבלות עיצוב, היא יכולה להיות מופרכת ככל שנדרש כדי להשיג את המטרה של להיות אחת המהירות ביותר בעולם, ולכן הגוף – שבנוי מחומרים מורכבים – מעוצב בכפוף לכללי האירודינמיקה בלבד. האלמנט הבולט ביותר בעיצוב הן "מנהרות ונטורי ענקיות באורך מלא מצידי הקוקפיט", כפי שאלה מוגדרות על-ידי הבריטים, ואלה מהונדסות באופן שמייתר כל צורך בהתקנים אירודינמיים מכוערים אחרים על הגוף עצמו "ומבלי לפגוע בטוהר העיצוב", כך אסטון.
מנהרות הענק – גדולות מספיק כדי שתוכלו להיכנס תחתיהן – שואבות כמויות אדירות של אוויר אל עבר הספויילר האחורי תוך יצירת כח הצמדה עצום לחלקה הקדמי של המכונית בפרט, ושל המכונית בכלל.
כדי להמחיש שגם גרסת הכביש היא בעצם מכונית מסלול לכל דבר, כזאת שבעתיד תעוף על מסלולי מירוצי הסיבולת בקטגוריה LMP1, מושבי הנהג והנוסע לצידו מוברגים ישירות לריצפה, ותנוחת הישיבה – כמו במכוניות פורמולה 1 ומכוניות סיבולת, היא עם רגליים מורמות מעט למעלה. חגורת הבטיחות הסטנדרטית היא עם 4 נקודות חיבור אבל מי שמתכוון לקחת את המכונית למסלול, כלומר רוב הלקוחות של המכונית הזאת, יכול לבחור ברתמה מתאימה עם 6 נקודות עיגון.
כמקובל במכוניות ספורט בליגות הבכירות רוב התפעול של המכונית מבוצע מתוך גלגל ההגה, אשר גם בגרסה ה"אזרחית" שלו יהיה גלגל נתיק, כלומר שיהיה אפשר לפרק אותו לצורך כניסה ויציאה, ועל ההגה עצמו מותקן מסך שעליו מוצגים הנתונים שחשובים לנהג בעת נהיגה. חזונם של מעצבי מכוניות העתיד, אודות מכוניות עם מצלמות במקום מראות צד, מתגשם כאן, ולא רק כדי לחסוך במשקל אלא בעיקר כדי לשפר את היעילות האירודינמית: הקשר היחיד של הנהג עם כל מה שהוא עובר ונמצא מאחוריו יוכל להיות רק דרך שני צגים שמותקנים בבסיסי קורות הצד הקדמיות. אין צורך או טעם לסובב את הראש לאחור מכיוון שהמנוע שמותקן שם ממילא מסתיר את הנוף, כמו גם תעלה אירודינמית נוספת שמתעלת אוויר מעל הגג לספוילר האחורי.
מושב הנהג יותאם לממדי הגוף הספציפיים של כל לקוח באמצעות מערכת הדמיה תלת ממדית, וייוצר עבורו במיוחד.
הפנסים הקדמיים, לדברי אנשי אסטון, "מקבלים השראה מן הפונקציונליות הטהורה של רכיבי מכוניות פורמולה 1. מעצבי אסטון מרטין הפשיטו את הרכיבים עד היסוד… עם פנסים ששוקלים בין 30 ל-40 אחוזים פחות מאשר אלה של מכוניות "סדרתיות" של החברה". מהצד האחר מותקן פנס בלימה אחורי בטכנולוגיית LED שמוגדר על-ידי החברה כ"קטן ביותר בעולם" – בגובה של 5.5 מ"מ וברוחב של 9.5 מ"מ.
אסטון מצטרפת עם ואלקירי אל קומץ קטן של יצרניות של מכוניות על קיצוניות, וזה בוודאי יביא תועלת לא מבוטלת לתדמית המותג שעבר מהפך אדיר בחמש השנים האחרונות.
