שוטרי ארה"ב אמנם "מככבים" יותר מידי פעמים בשנים האחרונות בפרשיות של אלימות מוגזמת והרג לא מוצדק של אזרחים, אבל במקרים רבים אחרים גם מדגימים את המוטו שאימצה משטרת לוס אנג'לס כבר בשנת 1955 – "להגן ולשרת" ("To Protect and to Serve").
מי שממחישים היטב את המוטו הזה הם השוטר ג'ו גאס ממשטרת מחוז סאפולק, ניו-יורק, ומחלקת הדוברות של אותה משטרה אשר חשפו בשבוע שעבר מעשה גבורה שבו מנע גאס בגופו את מה שעלול היה להתפתח לתאונה קטלנית.
על פי דיווח ברשת החדשות הניו-יורקית WNBC הסיפור החל להתגלגל בשעת לילה מאוחרת כאשר ג'ו גאס סייר עם מכונית משטרה על הכביש המהיר של לונג איילנד, והבחין במכונית שנוסעת במהירות נמוכה מאד של כ-30 קמ"ש.
כאשר הוא עקף עם מכוניתו את המכונית החשודה מימין, ובחן את הנעשה מאחורי ההגה הוא זיהה נהגת בשנות השלושים לחייה כשהיא במצב מעורפל.
"פתחתי את החלון שלי, והנהגת הורידה את החלון שלה", סיפר השוטר במסיבת עיתונאים שערכה משטרת ניו-יורק בשבוע שעבר, "אמרתי לה לעצור בצד הדרך, וכשהחלון שלה פתוח היא אמרה לי שהיא לא מסוגלת".
בשלב זה הבחין גאס שבמושב האחורי של המכונית יושבת פעוטה כבת שנתיים, ואז התחוללה ככל הנראה דרמה לא פשוטה – הכל על כביש מהיר וסואן בשעת לילה מאוחרת.
"ברגע שראיתי את התינוק", תיאר השוטר את ההתרחשות, "ממש נשפתי אוויר והתחלתי לבצע את מה שלימדו אותנו לעשות באימוני סיירת הכבישים במטרה להאט את התנועה ולהפוך אותה לבטוחה יותר… תנאי הכביש היו מאד חשוכים".
ג'ו גאס הצליח להפחית את מהירות הנסיעה של הנהגת לכ-8 קמ"ש ואז עקף אותה ועצר את מכוניתו על שול הכביש, יצא החוצה וזינק פנימה אל תוך המכונית האזרחית מבעד לחלון הנוסע תוך שהוא מסכן את חייו. "בכל האימונים שלנו אומרים לנו לעולם לא להיכנס למכונית נוסעת", הודה גאס, "אבל בפעם הזאת הרגשתי שאני מסוגל לעשות את זה והיה לי מזל שזה הצליח".
בתוך כדי תנועה הצליח השוטר להעביר את בורר ההילוכים ממצב נסיעה למצב 'חניה', וכך עצר את המכונית שבה נהגה, כך הסתבר, אישה בת 37 שנמצאה תחת השפעה קשה מאד של סמים. האישה נעצרה וצפויה לעמוד לדין על "נהיגה תחת השפעת סמים תוך סיכון של צעיר בן פחות מ-15 שנים", ואילו הבת הפעוטה שלה הועברה לידי קרוב משפחה.
חלק לא פחות חשוב של הפרשה, לפחות בפרספקטיבה ישראלית, הוא הדרך שבה העבירה משטרת ניו-יורק את הדברים לתקשורת ודרכה לציבור, וזאת במסיבת עיתונאים שבה התייצב השוטר כשהוא מדוגם ומסודר ומעביר את המסר באופן רהוט ורגוע.
השוטר לא שכח לתת קרדיט לאזרח, "שומרוני טוב" כפי שהוא כינה אותו, אשר זיהה את מה שהתרחש על הכביש ונסע מאחורי המכונית האזרחית ומכוניתו של השוטר במהירות איטית, תוך כדי שהוא מפעיל את אורות הסכנה ("האזארד") כדי לצמצם את הסיכון לתאונה.
"האזרח ביצע את הדבר תוך כדי כך שהוא מסכן את עצמו" העיד השוטר בדיווח לתקשורת, לא לפני שהצטנע לגבי פעולתו שלו עצמו כשאמר "לא ביצעתי תרגיל של 'סופרמן', אני בחור די גבוה ולכן כל שהייתי צריך לעשות זה בעצם להתכופף פנימה דרך חלון הנוסע של המכונית ולתפוס את בורר ההילוכים, שגם הנהגת אחזה בו אבל בלי יכולת להזיז אותו".
דעה: לקח למשטרת ישראל?
שוטרים ואוכפי חוק בכל העולם נמצאים כמעט מידי יום בסיטואציות לא פשוטות, ולדרך שבה הם מתנהגים ישנה השפעה עצומה על האופן שבו הם נתפשים בעיני הציבור ועל היכולת שלהם לבצע את תפקידיהם.
מצד אחד, אוכפי החוק אמורים להיות שליחי הציבור שתפקידם "להגן ולשרת", ולצורך זה מופקדים בידיהם כח רב מאד – עד כדי היכולת להרוג – וסמכויות נרחבות.
מצד שני – תחת פיקוד רשלני ונהלים לא תקינים יש מי שמנצלים לרעה את כוחם או פועלים בחוסר מקצועיות ובתוך כדי כך לא רק שהם מועלים בתפקידם וגורמים נזק לציבור אלא גם פוגעים בתדמית של המשטרה, באמון הציבור ובנכונות של אזרחים לסייע להם.
בישראל, למשל, נדירים מאד המקרים שבהם אפשר להבחין בשוטרים כאשר הם מסייעים לצמצום מפגעים בכביש ולהגברת הבטיחות בדרך זאת, ומצבים שבהם מבחינם בשוטרים אורבים לנהגים הם הרבה יותר שכיחים.
ככלל, הטון התקשורתי בישראל מציב את אוכפי החוק בעמדה שבה הם אמורים "לרדוף אחרי נהגים פושעים שגורמים לתאונות", ובכלל זה גם באכיפה סמויה, במקום להיות אלה שמסייעים לנהגים ומסירים מן הכבישים את מה שבסופו של דבר באמת גורם לתאונות (ובכלל זה גם נהגים שהם עבריינים אמיתיים).
לאמון של הציבור בפיקוד המשטרה, בנהלים ובהנחיות, ובפעולות של השוטרים בשטח יש תפקיד חשוב לא רק לתחושת הביטחון של אזרחים אלא גם למידת המעורבות והסיוע שמוענק לאוכפי החוק.
כדי להשיג את האמון והכבוד חייבת המשטרה להיות מצד אחד תקיפה ומעוררת יראה – אבל באותה מידה גם כזאת שמכוונת לפעולות שמסייעות לציבור ולא כאלה שנתפשות כאילו שהן מתעללות בו.
צילומים: WNBC
