בסוף השבוע הזה מסתיימת שנת 2016 אשר בה נרשמו לפחות שמונה שיאים חשובים בתחום הרכב והתחבורה בענף הרכב הישראלי, רובם רעים, וביום ראשון תתחיל שנה חדשה עם שיא צפוי חדש והמשך מספר מגמות שכדאי לנו מאד שייעצרו.
במבט במראה האחורית קצת קשה להאמין בכמה הרבה חדשות התחדשנו במהלך השנה שחלפה, ולכן נתעכב רק על אלה החשובות ביותר.
שנת 2016 נפתחה עם השיא של 2015 במספר כלי הרכב החדשים שעלו על כבישי ישראל והיא נסגרת לאחר שהותירה אותו באבק: 254,748 מכוניות נוסעים ומסחריות קלות נרשמו בקובץ הרישוי של 2015 – שיא של כל הזמנים עד אז – אבל 2016 תסתכם עם כ-290,000 כלי רכב חדשים.
לשני הסכומים צריך להוסיף עוד מכוניות שקיבלו רישוי מיוחד, מכוניות שיובאו ביבוא אישי ומקביל, וכלי רכב מסחריים – ולכן מסתכמת 2016 עם עלייתם של יותר מ-300 אלף כלי רכב חדשים על כבישינו.
לכאורה צריך לראות בשיא הזה, שנשבר כנגד התחזיות מזה ארבע שנים ברצף, נתון מעודד אשר מעיד על צמיחת המשק והכלכלה בישראל ושיפור במצבם הכלכלי של אזרחי ישראל.
למעשה, ולא נתעמק בזה במסגרת סיכום שנה, הגורמים שמאיצים את המכירות מעידים על דברים אחרים לחלוטין שלא קשורים ברווחת האזרחים אלא בכשלי הממשלה בפיתוח תחבורה אלטרנטיבית, וכן בגורמים כלכליים שמשרתים אינטרסים של סקטורים מאד ספציפיים ומצומצמים.
שנת 2017 צפויה להיפתח עם שיא חדש במסירות רכב לחודש בודד, ולמעט העלאת רף המיסוי האפקטיבי על רכב חדש לא מסתמן כרגע אף גורם שיפעל כנגד המגמות הנוכחיות ויצנן את הביקוש לרכב חדש בישראל.
שיא שלישי שנשבר ב-2016 הוא משך הכהונה הארוך ביותר של אדם אחד כשר תחבורה במדינת ישראל.
ישראל כץ שבר באוגוסט את שיא הכהונה הרצופה אשר נקבע לפני 28 שנים על-ידי חיים קורפו ז"ל, ואשר עמד על שבע שנים וארבעה חודשים, והוא מכהן כשר תחבורה (ובטיחות בדרכים) מזה שבע שנים ותשעה חודשים (ועוד ידו נטויה). רק שלושה אנשים חוץ מישראל כץ כיהנו בתפקיד שר תחבורה למעלה מארבע שנים, ורק חיים קורפו הנהיג את המשרד למשך יותר מחמש שנים.
אפשר להתווכח אם השיא שקבע כץ הוא שלילי או חיובי אבל אין מחלוקת על כך שהייתה לו הזדמנות נדירה בפוליטיקה הישראלית – ובמבחן התוצאה מוחמצת – לשנות לטובה את התנהלות משרד התחבורה.
כץ הוא השר האחראי לתאונות הדרכים ומתוקף כך גם לשיא הרביעי של 2016, והנוראי ביותר, אשר נקבע בתחום התחבורה: שנה רביעית ברציפות של עליה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים.
בשש וחצי מתוך שבע וחצי שנותיו של כץ כשר התחבורה והבטיחות בדרכים חלה עליה במספר הנפגעים וההרוגים בתאונות – כל שנה ביחס לשנה הקודמת לה, ולכן אי אפשר להתייחס בשוויון נפש לנתונים שמפריח המשרד כאילו שמספר ההרוגים כעת נמוך מכפי שהיה לפני הקדנציה של כץ.
נתונים כאלה מטעים את הציבור ראשית לכל מכיוון שבזכות השיפורים הטכנולוגיים בכלי הרכב שנמכרים בישראל קיימת מגמה ארוכת שנים של צמצום במספר הנפגעים. בנוסף, כיוון המגמה בישראל הפוך למגמת הצמצום במספר הנפגעים שקיימת בכל המדינות המפותחות בעולם ואשר נובעת גם מפעולות ממשלתיות לצמצום הקטל.
אז מדוע חלה עליה במספר התאונות והנפגעים בישראל ואיך זה קשור לאחריותו של כץ?
התשובה היא שכץ הוא השר האחראי על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – גוף שאמור לשמש כמטכ"ל שמתכלל את פעילויות הממשלה לצמצום הקטל, ולאורך כל הקדנציה שלו הוא החליש את הגוף הזה במקום לחזק, לגבות ולהעצים אותו.
שיא חמישי שנקבע ב-2016, וגם לו אחראי ישראל כץ, הוא שביתת בוחני הנהיגה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, אשר פרצה לאחר שהמשרד פרסם מכרז להפרטת מבחני הנהיגה.
שביתת הבוחנים נמשכה מחודש מרץ ועד שהופסקה בהסכמה לקראת סוף מאי בעקבות מהלך בבית הדין לעבודה. בין לבין חשפנו כאן את העובדה שמשרד התחבורה לא ביצע עבודת מטה מסודרת לקראת רפורמת ההפרטה, לא ניהל דיונים מסודרים, ואין בידיו חומרים או פרוטוקולים שמעידים על-כך שהפתרון שנבחר טוב יותר מפתרונות אפשריים אחרים.
הגילוי שלנו קיבל אישור נוסף במהלך דיונים שנערכו בבג"צ בעקבות עתירה שהוגשה כנגד ההפרטה, ולחותמת הסופית זכה בדוח חמור מאין כמותו אודות משרד התחבורה שפרסם בתחילת נובמבר מבקר המדינה.
משמעות החשיפה שלנו חייבת להטריד כל אזרח במדינת ישראל מכיוון שהיא מעידה בסבירות רבה על "הקוד הגנטי" של משרד התחבורה: קבלת החלטות הרות גורל, ובוודאי כאלה שנוגעות לסכומי כסף אדירים, מבלי שיתקיים דיון מסודר, מתועד וגלוי לעיון הציבור. דוח המבקר חשף, למשל, שהתנהלות דומה מאד מאפיינת אפילו את פרויקט הדגל של המשרד: סלילת חדשים ומסילות ברזל.
שיא שישי שנשבר ב-2016 הוא של מספר המערכות מתוצרת חברת מובילאיי אשר הותקנו במכוניות וגם נתונים אלה ראוי שייבדקו בעתיד על ידי מבקר המדינה.
עלות כל מערכת כזאת היא אלפי שקלים והמערכות מקבלות תמיכה ממשלתית באמצעות הטבות מס, תקנה שכופה את ההתקנה שלהן בכל כלי הרכב המסחריים במשקל של מעל 3.5 טונה ובאמצעות תקנות שמחייבות את חברות הביטוח להעניק הנחות מביטוח החובה.
בסך הכל נאמדת התמיכה במערכות האלה, כלומר הנטל שמוטל על הציבור, במיליארדי שקלים, ולכן ראוי שמבקר המדינה יבחן מדוע הן הוענקו מבלי שאף רשות במדינה (משרד התחבורה, רשות המיסים או הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) הציגה באופן פומבי מחקר עלות-תועלת שמתאר כמה תאונות הן יימנעו ומהי העלות-תועלת שנובעת למשק מהתקנת המערכות.
יודגש שרק "הקופה הציבורית" והכיסים של כל אחד מאיתנו מממנים בסופו של יום את עלותן של המערכות ולא מדובר בכספי סיוע מארצות הברית..
שיא שביעי של 2016 נשבר במספר האבסולוטי של קרוסאוברים שעלו על כבישי ישראל, ולו יש להוסיף שיאים של האחוז היחסי של קרוסאוברים מתוך סך המכירות של כלי רכב חדשים, וגם של מספר דגמי הקרוסאובר החדשים שעלו על כבישינו.
עוד לפני שהושקו כאן פיג'ו 3008, סיאט אטקה ואאודי Q2 כבר האפילו המכירות של קיה ספורטאז' החדש (שהושק בתחילת השנה), יונדאי טוסון, רנו קדג'אר החדש ושאר המתמודדים על קטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים על אלה של כל המכוניות המשפחתיות הקומפקטיות (קטגוריית טויוטה קורולה). כאשר מוסיפים לקלחת גם את הקרוסאוברים הקטנים (רנו קפצ'ור ושות') מקבלים את הקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הרכב, וגם הצומחת ביותר. אגב, לא מדובר באנומליה ישראלית אלא במגמה כלל עולמית שצפויה להוסיף ולהתחזק גם ב-2017.
שיא שמיני, ומאד לא נעים, שנשבר ב-2016 הוא מספר המותגים אשר עזבו יבואנית רכב אחת, וזאת לאחר שחברת מכשירי תנועה התנערה כמעט מכל מותגי הרכב שייבאה, למעט סוזוקי.
זיכיון היבוא של פורשה עבר כבר בשלהי השנה שעברה לידי חברת אורכייד ספורטס קארס (בבעלות גיא מיוחס ופטריק ללוש) אשר חנכה בפברואר השנה את מרכז המכירות החדש שלה בהרצליה.
על אף שצבי נטע – הבעלים של מכשירי תנועה – הבטיח לנו בתחילת השנה שזיכיון היבוא של קבוצת קרייזלר לא יחליף ידיים ב-2016 זה קרה מוקדם מכפי שהוא צפה. בסוף חודש מרץ הכריזה חברת סמל"ת על רכישת הזיכיון הזה מידי מכשירי תנועה, מה שאומר שהיא כעת המשווקת הרשמית של קרייזלר, ג'יפ, דודג' וראם.
בחודש נובמבר הכריזה דלק מוטורס על הסכמה עקרונית לרכישת זיכיון היבוא של משאיות מאן מידי מכשירי תנועה (יחד עם חברת קומסקו), וזה קרה רגע לפני טקס הנחת אבן פינה למרכז השירות החדש של מאן בישראל שהתקיים בנוכחות בכירי החברה מחו"ל.
לא רק שיאים
זיכיון יבוא נוסף אשר החליף ידיים בספטמבר השנה הוא של יגואר – זה עבר מידי חברת מאיר, יבואנית וולוו והונדה, לידי חברת המזרח שמייבאת את לנד-רובר ואת גרייטוול הסינית, ואם תרצו גם לזה יש קשר לחברת מכשירי תנועה – היות שהיא הייתה היבואנית המקורית של יגואר לישראל.
יחסית לשנים קודמות 2016 לא התאפיינה בהרבה מאד תזוזות של מנהלים בענף אבל גם לא התנזרה מהן.
במחצית השנה עזב יואב הורוביץ, מי שכיהן כמנכ"ל קרדן רכב (אוויס) את קבוצת יוניברסל מוטורס, ואת מקומו תפס אבישי לוי אשר שימש כסמנכ"ל השירות של UMI. הורביץ, למי שפיספס, מכהן כעת כראש הסגל של משרד ראש הממשלה.
בסמוך לאחר מכן מונה גל מזור, מי שעמד בעבר בראש חטיבת סיאט בצ'מפיון מוטורס למנהל המכירות של חברת דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן, ובסוף השנה פרש אבי צור, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל צ'מפיון מוטורס, מניהולה של לובינסקי, לאחר שנתיים בתפקיד. את מקומו של צור ימלא דני שביט אשר מכהן עדיין כמנכ"ל חברת ההשכרה קל-אוטו ולכן ייכנס לתפקיד רק בפברואר הקרוב.
אילן טל, אשר ניהל את חברת ש.י.ר. שלמה, יבואנית אופל לישראל, פרש והוחלף על-ידי חזי שייב שניהל עסקים של הקבוצה בחו"ל.
שני אירועים חשובים שהתרחשו בנובמבר השנה הם פרסום דוח מסקר המדינה שנוגע למשרד התחבורה ודחיית העתירה לבג"צ כנגד הפרטת מבחני הנהיגה.
חבל מאד שדוח המבקר לא נמצא בפני שופטי בג"צ לפני שדחו את העתירה, אם כי לכשעצמה הייתה דחיית העתירה צפויה מראש, אבל אם אנשי משרד התחבורה מתכוונים למלא את מה שהבטיחו לבית המשפט לא צפוי שההפרטה תוכל לצאת לדרך בשנה הקרובה.
ב-2016 הציגה סוזוקי את "המכונית האוטומטית הזולה ביותר בישראל" (סלריו, 66 אלף ש"ח), פיאט השיקה את "המכונית המשפחתית האוטומטית הזולה ביותר בישראל" (טיפו, 100 אלף ש"ח), וסיטרואן את "המכונית הזולה בישראל" (C1 ידנית, 50 אלף ש"ח). אבל רק קיה, עם ספורטאז' חדש שכולל גם מערכות מקוריות לסיוע לנהג הצליחה לחולל מהפיכת מחירים של ממש בשוק.
שנת הקריאות לתיקון
כבר מן השנה שעברה אנחנו מסקרים את פרשת כריות האוויר הקטלניות מתוצרת חברת טקאטה היפנית, ובמחצית 2016 נחשפנו למותו הטראגי של יותם וייסברג מבנימינה כתוצאה מכשל של כרית-אוויר.
לימים הסתבר שבמקרה הזה מדובר בכשל של מנגנון ניפוח מתוצרת של יצרנית אחרת, TRW, ובזכות חקירה חריגה וראויה לשבח של משרד התחבורה, משטרת ישראל, טויוטה ו-TRW בוצעה בישראל קריאה לתיקון של 5,000 מכוניות ובעקבותיה גם קריאה אירופאית לתיקון של מכוניות דומות.
דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת במסגרת חוק שירותי רכב, ובמסגרתו העלה הח"מ את נושא הטיפול הלקוי של משרד התחבורה בקריאות לתיקון בישראל – עשוי לקדם בחודשים הבאים לחץ של הוועדה על המשרד לשנות את מה שהמשרד מסרב לשנות מזה למעלה משני עשורים.
אם נגענו כבר בחוק שירותי רכב – אף הוא אחד מן הדגלים שהניף שר התחבורה ישראל כץ, חשוב להזכיר שבסוף חודש יוני אושר החוק על למעלה מ-200 סעיפיו, ובחודשים שלאחר מכן דנה, כאמור, ועדת הכלכלה בניסוח התקנות השונות שנדרשות כדי לקיים אותו.
בשלהי השנה שעברה חשפו חדשות ערוץ 2 את הקשר בין איש הכדורגל ועורך הדין דני נוימן לבין בכירים בליכוד ובמשרד התחבורה ובפרט אל עוזי יצחקי אשר כיהן כמנכ"ל המשרד.
עם או ללא קשר לחשיפה הזאת נאלץ יצחקי לפרוש מן המשרד לפני מחצית השנה והוחלף על-ידי קרן טרנר – מנכ"לית אישה ראשונה בתולדות משרד התחבורה.
רגע לפני פרישתו הספיק יצחקי לסיים אחד מתוך שורת מחדלים להם היה אחראי במסגרת תפקידיו השונים במשרד התחבורה: כ-13 שנים לאחר תחילת השימוש בקורקינטים ממונעים בישראל הגיש סוף סוף משרד התחבורה לוועדת הכלכלה תקנות שמגדירות את כלי הרכב האישי הזה.
מה שלא בוצע לאורך כל הקדנציה של יצחקי, ולא מבוצע גם אחריה, הוא עבודת מטה גלויה ופומבית שתפקידה למצוא את הדרכים היעילות והמועילות ביותר לשילובם בתנועה של כלי רכב לתחבורה אישית ממונעת.
לסיום, סיבוב עולמי קצר
בראיה עולמית הנושא החם ביותר של 2016 בתעשיית הרכב הוסיף להיות "פרשת דיזלגייט" – גם בהקשרים של מציאת פתרונות טכניים והגעה להסכמות של החברה מול ממשלות בעולם בנוגע לקנסות שישולמו על ידה ופיצויים ללקוחות, ובעיקר בהקשר של הנזקים העצומים שנגרמו לקבוצה ותוכנית ההתייעלות שהיא נדרשה לצאת אליה.
נושא חם לא פחות שיצר הרבה חדשות במהלך 2016 הוא המירוץ אל המכונית האוטונומית, בעיקר בקרב שחקנים חדשים כמו גוגל וטסלה אבל לא פחות מכך בהקשר של מעורבות ממשלתית מאסיבית, בעיקר בארה"ב.
בינתיים רכשה טויוטה את יתרת הבעלות ביצרנית המכוניות הקטנות דייהטסו – וכעת היא נמצאת בבעלותה המלאה, ובמקביל גם הכריזה על הידוק הקשרים עם היריבה הגדולה ביותר של דייהטסו – סוזוקי, לאחר שכנגד זאת הועלו טענות לזיוף במבחני תצרוכת הדלק.
מי שנכנעה סופית לצוק העיתים, לאחר שכבר נדמה היה שהיא נחלצת משנים של דשדוש בעקבות פשיטת רגל, היא מיצובישי אשר נתפסה על-ידי השלטונות היפנים ברמאות בנתוני תצרוכת הדלק שהיא פרסמה. לאחר המכה הזאת לא נותרה לאנשיה ברירה והשליטה בה נמכרה לידי חברת ניסאן – יצרנית הרכב השניה בגודלה ביפן.
