בקצה הקיץ יצאנו, ארבעה, לטיול רכוב: הונדה 'טרנסאלפ', הונדה 'ואראדרו' וב.מ.וו. 'אדוונצ'ר', ואילו עבדכם רכב על קטנוע מסוג הונדה 'סילבר ווינג', חיה צנועה יחסית לאופנועים של שלושת חבריי, רק 600 סמ"ק.
נקודת המפגש ליציאה הייתה תל חדיד, בסמוך ליער בן שמן, שם הנחנו על הגזיה את הקפה הראשון של הבוקר.
נישנוש של עוגיות מתוקות ומעוכות, קיפול, קשירת ציוד וטקס ההתעטפות במעילים וקסדות, ויוצאים לדרך. מתחילים על כביש 443 שעולה לירושלים, מעוטר בערפילי בוקר שמתאדים ונמוגים לנוכח כדור השמש שמאדים ממזרח. לגימה עמוקה מאוויר הבוקר והצצה אל כתמיו הירוקים של יער בן שמן שמלווים אותנו עם תחילת המסע.
כביש 443 פולח את דרכו בין נחל מודיעים ונחל איילון, נמתח מזרחה אל עבר גבעות חשופות וצחיחות. במסלול הנגדי שמוביל אל גוש דן כבר נצמדות מאות מכוניות פגוש אל פגוש בשעת בוקר זאת, אבל אנחנו לא ממהרים בטיול. צינת בוקר מאגפת אותנו משני צדי מגן הרוח, חודרת אל מתחת למשקף הקסדה.
חולפים על פני מודיעין, מכבים ורעות, חוצים את המחסום על הקו הירוק וממשיכים מזרחה בכביש. נוף עירוני צפוף מתחלף בגבעות קרחות שהולכות וגובהות, בראשן נטועים בתים לבנים, טרסות מסודרות ועצי נשירים שצומחים מהן. מסגדים בין הבתים נדמים כטילים שמתנשאים אל השמיים.
בימים טרופים אלה לא מומלץ לרדת מן הכבישים הראשיים אבל נסיעה כאן מזכירה לי אנקדוטה ממסע קודם, לפני מספר שנים.
סלילת קטעים שונים להטיית נתיבו של כביש 443 – נתיב עתיק אגב, ששימש את העולים לכיוון ירושלים עוד בימי קדם – גרמה בין השאר לפריצת נביעת מים חדשה כקילומטר מזרחית לבית חורון.
חיש קל פרחה השמועה שמדובר, לא פחות, בנביעה של מים קדושים, מה שמשך למקום מאות יהודים וערבים שרחצו במים ומילאו לעצמם בקבוקים לדרך או הביתה.
נדבן אחד תקע חתיכת צינור שניקזה את הנביעה לנוחותם של הרוחצים, נדבן אחר הגדיל ראש ויצק במקום רחבת בטון קטנה, ואנחנו, ששמענו עליו במקרה כאשר עצרנו לתדלק בתחנת הדלק של בית חורון, נסענו לשם וגילינו שורת מכוניות עומדות בשולי הכביש הראשי.
במקום נמצאו באותה עת מספר נהגים ערבים שמילאו בקבוקי מים מן הקילוח העז, ושני בחורים יהודים, דתיים, שטבלו את ידיהם במים ומימלו תפילה, תוך שהם מסבירים לנו שמדובר, לא פחות, במים קדושים ועל כך שמכל רחבי הארץ מגיעים לכאן כדי ליטול בהם ידיים.
רועה ערבי השקה שם את כבשיו וסיפר לנו שסבא של סבא שלו טבל כאן, ושהמקום נקרא 'נבע לטון א-דרהיימה'.
בירור קצר שלנו העלה שהמים לא ממש ראויים לשתיה ולכן הסתפקנו בשטיפת פנים במים הצוננים, אבל מה רבה הייתה ההפתעה כאשר לא הרבה זמן לאחר מכן הסתבר לנו שכל ה"נביעה" הזאת היא בסך הכל "פנצ'ר" בצנרת של בריכת אגירה גדולה שבנויה במעלה הגבעה…
מבחינתנו זהו סיפור נהדר להיזכר בו כאשר חום היום עולה במהירות ואנחנו נאלצים לקלף עוד ועוד משכבות הבגדים.
כביש 437, בשולי גבעת זאב שבכניסה לירושלים, עוקף את העיר ויורד בסמוך לישוב הערבי 'חיזמא'. בכיכר הגדולה אנחנו מחפשים שילוט שמפנה אל הישוב היהודי 'עלמון'.
זהו כביש קטן שחודר לעומק המדבר, ומיד לאחר שחולפים על פני הכניסה לעלמון הוא הופך להיות צר ותובעני, עם סיבובים חדים שדורשים תשומת לב מן הרוכבים.
הכביש מסתיים במגרש חניה קטן בכניסה לשמורת 'עין פרת': ארבעה מעיינות ומי גשמים שקולחים מכיוון ירושלים מזינים את נחל פרת ואחת מן הנביעות נכלאה בתוך בריכה גדולה ועמוקה שמימיה צלולים. דגים קטנים ורגזנים משייטים בתוכה כקבוצה מגובשת ושמחים להתנפל על הרגלים שבמים כדי לחסל כל פיסת עור יבשה עם מסאג' אוהב.
עם הקפיצה הראשונה לתוך המים הקור אוחז בעוצמה את כל הגוף אך מיד לאחר מכן מרפה, והצינה הנעימה משכיחה את הקיץ שלוהט מסביב.
שמורת נחל פרת היא אחת משמורות הטבע היפות ביותר במדבר יהודה. מים חיים זורמים דרך קניון צר בין קירות סלע תלולים שעליהם פורחים בימים אלה חצבים רבים. אורכו של נחל פרת כ-30 ק"מ, רובו חוצב את נתיבו מבעד לשמורה, כשהוא מוזן בדרכו על-ידי מעיינות נוספים.
שמו הערבי של הנחל הוא ואדי אל פוואר, אך הוא מוכר יותר כ'ואדי קלט', והוא יוצא מן השמורה אל עמק יריחו וזורם אל הירדן.
קירות מצוקים ומערות
סביב הנחל נפערו ונחצבו מערות רבות, ובמהלך ההיסטוריה הן נבחרו כמקומות התבודדות וסגפנות על-ידי נזירים שמאסו בחיי היום יום התפלים והעדיפו לכלוא שם את גופם למשך שנים בהתבודדות סגפנית.
מסלול הרכיבה מתאים גם למכוניות, וזאת דרך נהדרת לבלות לאורכה יום שלם. אפשר לטבול במים, להלך בתוכם עם משפחות וילדים, ולערוך פיקניק בצל העצים ועל שולחנות פיקניק שהוצבו במקום על-ידי מפעילי השמורה.
סיימנו את הטיול עם ארטיק אחד מתוק ונערה שביקשה שנרכיב אותה כברת דרך על האופנוע.
יופיו של המדבר משך אותנו בחזרה אל הכביש הראשי, איתו המשכנו למטה אל ים המלח.
כך מגיעים: כביש 443 יוצא לדרך מתוך כביש 1 (ירושלים תל-אביב) במחלף בן שמן. ממשיכים אל פאתי ירושלים שם מסתיים 443 והופך לכביש 50, ואיתו ממשיכים עד למפגש שלו עם כביש מס' 1 מזרח.
ממשיכים עם כביש 1 אל מעבר לישוב מעלה אדומים ובערך במחצית הדרך אל כפר אדומים פונים שמאלה, צפונה, אל כביש 437 לכיוון הכפר הפלסטיני חיזמא. היות שכעת זהו איזור מעט נפיץ מומלץ לנהוג כאן עם תשומת לב יתרה, ומכאן, כעבור קילומטרים ספורים לפנות ימינה, מזרחה, לכיוון הישוב עלמון ואל ואדי קלט.
תוכניות ופעילויות נוספות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
