צילומים: דובי זכאי
הברון רוטשילד הקשיש נשאל, כך מספרת האגדה, מה היה היין הטעים ביותר ששתה מימיו.
"הייתי כבן עשרים" השיב הברון, "ישבתי לפיקניק על שפת נהר, מולי ישבה נערה צעירה, יפיפייה, ויחד שתינו יין. אין לי מושג איזה יין זה היה, אבל אני יודע שהוא היה הטעים ביותר שלגמתי מימיי".
כך גם בענייני זריחות ושקיעות: כנראה שאת היפות ביותר שבהן תחזו בחייכם תראו כאשר תימצאו עם בן או בת הזוג הנכונים.
את טיול סופהשבוע שלנו, הרומנטי, נתחיל בלילה, על הכביש הצר שיורד מערד ונבלע בחשכת המדבר. כאשר אורותיה האחרונים של העיר נעלמים פולחות רק אלומות פנסי מכוניתכם את הסיבובים החדים של כביש 3199, שמתפתל אל צידה המערבי של מצדה.
הכוכבים זוהרים בשמיים וכבר השלימו עם הגזרה: בעוד כשעה הם ייעלמו בגלל אור השמש העולה.
שועל בודד נטוע על הכביש, מסונוור מן האורות, באחד הפיתולים ולבסוף מתנתק ונעלם בחשיכה. הדרך השוממת הזאת מובילה אתכם לחזות בזריחה הכי יפה בעולם, או אולי הכי יפה בארץ, ואולי רק היפה ביותר במדבר יהודה.
הכביש ריק, מתפתל, אובד בחשיכה כבדה כשרק פיסת ירח זעירה, אורה קלוש, תלויה בשמיים כאילו נאחזת ברצועה שחורה.
בדרך חולפים ליד כפר הנוקדים, המאהל עם הגמלים והחמורים עדין נם ורק טווס משועמם מהלך לו, מהורהר, גורר אחריו זנב ארוך.
באחד העיקולים הבאים תבחינו בהר גבוה שמתנשא מצידו השמאלי של הכביש, עמוד בולט וגדר ניצבים על פדחתו ומסמנים שאתם קרובים ליעד.
הר בן יאיר, זה שמו, מתנשא לגובה של 384 מ' ובולט בצורתו המחודדת. מקום העצירה שלנו קרוב: כ-150 מ' לפני העיקול שממנו עולים אל מעלה בן יאיר (נ.צ. 581197 / 231204) תבחינו בשביל קטן מצד שמאל.
חלקה הראשון של הדרך מתאים לכל סוגי הרכב, ונוסעים עליה מעט עד לרחבת סלע ענקית ושטוחה. מעליכם ניצב הר בן יאיר, מתחת לכם נמתח המשך הכביש עד למרגלות מצדה.
קו המתאר הקטום של מצדה נראה כצללית על רקע אורו החיוור של הירח שמעל ים המלח, ועל מי הים הנמוך בעולם מבזיקים ניצנוצים.
כעת כל שנותר לכם לבחור הוא את המקום שבו תשבו לקראת ההצגה הכי טובה לבוקר הזה. השחקנים: כדור השמש העולה והרי מואב מעברו הירדני של ים המלח.
מרפסת הסלע היא חלק מהמצוק שגולש בתלילות אל ים המלח. אתם נמצאים בגובה של 234 מ' מעל פני הים, מצדה למרגלותיכם – נישאת לגובה של 59 מטרים מעל פני הים וכ-450 מ' מעל לפני ים המלח.
כעת אתם מסודרים, ישובים בפינה ראויה למעמד ועטופים בשמיכה חמה (שהרי אנחנו בליבו של מדבר והלילות קרים), תרמוס הקפה והכוסות ממתינים לרגע הגדול.
מולכם מתחילה ההצגה היפה בעולם: הרי מואב ממול הופכים אט אט ברורים, צללים שחורים ומשוננים.
השמים מאחור מתבהרים קלות, הילה גדולה מאחור מבליטה את ההרים הכהים, וים המלח מתכונן להישטף בצבע, נמרח בצבעי לבן רכים עם זהרורים נוצצים.
האור מאחורי ההרים מתחזק והולך, הצבע של ים המלח הופך להיות צהוב חיוור, עננים רכים בשמים מוכתמים בחלקם התחתון בזהוב רך, ומעבר לראשי ההרים כבר מתלקח כדור האש של השמש עם צבעי כתום ואדום שמשתוללים מאחור.
כעת נסחף ים המלח בסערת צבעים: גווני כתום נמרחים עליו בלהט ורק 'גוש מצדה' נשאר מתחתיכם שחור ובולט על רקע הים. עוד רגע ופס דק ומסנוור צץ מעל ההרים, עטוף בהילה לבנה וזוהרת. עתה כבר מבחינים בתנועה רכה על המים, פסים כהים שמתגנבים לצבעי הזריחה רגע לפני שנשלפת השמש מאחורי ההר.
זה הזמן לכוס קפה חם. יום חדש עלה והשמש הרומנטית בגווני הזהב הופכת לכדור מסנוור. כעת אפשר לחזור הביתה כדי להשלים את שעות השינה.
כך מגיעים: כביש 31 מוביל לעיר ערד. נכנסים לעיר ונוסעים לפי השילוט למצדה, דרך רחוב יהודה, מזרחה לרחוב מואב. פונים שמאלה בצומת כידוד אל הכביש הקטן 3199 שמוביל אתכם למקום.
הצעות נוספות לפעילויות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
