משרד האוצר האריך בשנה את תוקף הטבות המס שניתנות לכלי רכב חשמליים והיברידיים.
שר האוצר, יאיר לפיד, חתם על צו שייכנס לתוקף ב-1 בינואר ויותיר למשך שנה ללא שינוי את מס הקנייה בסך 8% שמוטל על כלי רכב חשמליים. גם מס הקנייה שמוטל על כלי רכב היברידיים – 30% לכלים השייכים לדרגת זיהום 2 ו-20% לכלי רכב היברידיים עם אפשרות טעינה ממקור חשמל חיצוני ("Plug-In") – נשאר ללא שינוי.
ברשות המסים אומרים שההחלטה להאריך את תוקף ההטבה מממשת את מדיניות הממשלה להפחתת זיהום אוויר וצמצום התלות בנפט בתחום התחבורה.
ממשלת ישראל קיבלה החל משנת 2010 שלוש החלטות בעניין זה, שמטרתן הפחתת
30% במשקל היחסי של נפט כמקור אנרגיה בתחום התחבורה עד שנת 2020 ו-60% עד לשנת 2025.
ראוי לציין שבאפריל 2012 החליט לראשונה משרד האוצר להאריך את תוקף הטבות המס לכלי רכב חשמליים והיברידיים, באותה עת עד לסוף 2013, ולכן נדרשה כעת החלטה נוספת האם להאריך שוב את ההטבה.
ברשות המסים מציינים שהארכת התוקף מממשת את מדיניות הממשלה, אלא שאפשר דווקא למצוא בה סתירה (לפחות חלקית) למדיניות שהנהיגה רשות המסים.
בעבר הבהירו בכירי רשות המסים שמדיניות המיסוי שיושמה החל ב-2009 ("מיסוי ירוק"), נועדה לקבוע הטבות מס בהתאם לכמות הזיהום שפולטים כלי רכב, וללא כל קשר לטכנולוגיה של שיטת ההנעה שלהן.
כתוצאה מגישה זו עלה שיעור המיסוי היחסי של מנועי דיזל, וכאשר קבוצת יבואניות רכב שמייבאות מכוניות מונעות-דיזל עתרה כנגד מדיניות זו, טענו כנגדה ברשות המיסים שהנתון היחיד שצריך להילקח בחשבון הוא הנזק הכלכלי-סביבתי שנגרם כתוצאה מן הפליטות עצמן.
אלא שבמקרה של מכוניות היברידיות, היברידיות-נטענות ומכוניות חשמליות ניתנת ההטבה לטכנולוגיה ולא בהתאם לרמת הזיהום שפולטות מכוניות אלה (או תחנות הכח שמייצרות את החשמל), כך שהארכת תוקף ההטבה עומדת בסתירה לטענה הקודמת של רשות המיסוי.
הטבת המס למכוניות היברידיות מוגבלת אמנם – רק כאלה שעומדות ברמת הזיהום המירבי שמתאים לדרגת זיהום 2 (מתוך 15) נהנות מן המיסוי המופחת של 30% (או 20% ל- Plug-In). אלא שכך נוצר מצב בעייתי מיסודו: מכונית בעלת מנוע בנזין באותה דרגת זיהום (2), שפולטת כמות זהה של זיהום וגורמת לנזק סביבתי-כלכלי זהה למכונית ההיברידית נדרשת לשיעור מס קניה גבוה יותר (כ-36% בממוצע, על-פי נתוני רשות המסים).
התוצאה היא שבכל הנוגע למדיניות "מיסוי לפי זיהום ולא פי שיטה" רשות המסים לא מגלה עקביות.
# מ-2 ל-16 בתשע שנים
על-פי סקירת רשות המסים מאוקטובר 2013, מאז החל היבוא לישראל של כלי רכב היברידיים חלה עליה במספר ומגוון הדגמים שמוצע לציבור, ובמקביל ירד מחירם הממוצע. בשנת 2004 יובאו רק שני דגמים ומחיר הזול מביניהם היה כ-163 אלף שקלים. ב-2013 יובאו 16 דגמים והפחות יקר מביניהם עולה כ-117 אלף שקלים.
ברשות המסים מעריכים שב-2013 ימכרו בישראל כ-6,400 מכוניות היברידיות בסך הכל, או כ-3% מסך המכירות בשוק.
שתי יבואניות – יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ומאיר יבואנית הונדה – אחראיות לרוב המוחלט של מכירות אלה.
מנתוני איגוד יבואני הרכב עולה שהמכונית ההיברידית הנמכרת ביותר בין ינואר לנובמבר 2013 היא טויוטה פריוס, עם כ-1,300 יחידות (לא כולל פריוס-פלוס, ממנה נמכרו כ-100 יחידות נוספות). רבות-מכר נוספות הן הונדה ג'אז ההיברידית (1,164), טויוטה אוריס ההיברידית (995 יחידות), הונדה אינסייט (985) וטויטה יאריס ההיברידית (835).
ומה עם מכוניות חשמליות, שקיבלו הארכה של שנה נוספת להטבת המס הייעודית עבורן? מאז קריסת בטר-פלייס, בחודש מאי האחרון, נעלמו המכוניות החשמליות מסדר היום הציבורי. מנתוני איגוד יבואני הרכב, עולה כי ב-11 החודשים נמסרו מעט יותר מ-430 מכוניות חשמליות, מהן 430 יחידות של רנו פלואנס ZE ששווקה על-ידי בטר-פלייס ו-9 יחידות של ניסאן ליף.
אגב, הליף של ניסאן – ללא סוללה מתחלפת וללא ה-"הייפ" התקשורתי שליווה את בטר-פלייס – היא המכונית הרביעית בטבלת המכירות הכללית בנורבגיה. לפי נתונים שפרסמה סוכנות הידיעות רויטרס, באוקטובר נמכרו בנורבגיה 716 יחידות של הליף – יותר מטויוטה אוריס ופולקסווגן גולף. נתח השוק של ליף, מתוך סך המכירות בשוק הנורבגי, הגיע באוקטובר ל-5.6%.
