בנק ישראל פרסם היום (א') נתונים מהם עולה שלמדינת ישראל ולאזרחיה ישתלם מאד להפעיל מחדש את התוכנית לגריטת רכב אשר נוהלה בשעתו על ידי משרדי התחבורה והגנת הסביבה אך הופסקה מפני ששני המשרדים האלה לא הקצו לה תקציבים מתאימים.
בנק ישראל נמנע אמנם מהשמעת ביקורת כלפי הממשלה, אבל למקרא הנתונים אי אפשר שלא להבחין בחלמאות ובאימפוטנציה של פקידי שני המשרדים הללו, לנוכח הזמן הרב שחולף מבלי שתוכנית כזאת פעילה בקצב סביר.
בנתונים, אשר צפויים להיכלל בפרסום קרוב של הבנק, אין אמנם גילויים חדשים אודות התועלות העקרוניות של גריטת כלי רכב ישנים בתחומי איכות האוויר שכולנו נושמים והגברת הבטיחות של כלי רכב, אולם כלכלני הבנק בדקו ומצאו שחלק מן הנתונים הקודמים שהיוו בסיס לחישוב התועלות למשק לקו בהערכת חסר.
כלכלני בנק ישראל קובעים ש:"מכוניות ישנות גורמות לזיהום רב יחסית למכוניות חדשות יותר, ולכן לפגיעה משמעותית בבריאות האוכלוסייה. יתר על כן, מכוניות ישנות מסוכנות יותר מחדשות משום שרמת הבטיחות של דגמי כלי הרכב משתפרת במשך הזמן. לכן לעתים כדאי למדינה להפעיל תכנית לגריטה מוקדמת – כלומר לרכוש מתושביה מכוניות ישנות, להשבית אותן, וכך למנוע את הנזקים הנזכרים".
ובכל זאת מחדשים כלכלני הבנק כאשר הם טוענים ש: "חומרת הפגיעה בתאונות דרכים גבוהה יותר בכלי הרכב הישנים: ההסתברות להיהרג מעט יותר מכפולה, וההסתברות להיפצע קשה גבוהה בכשליש. העלות של תאונות למשק עולה עם חומרת הפגיעה… כאשר כופלים עלויות אלו בחומרת הפגיעה לפי גיל המכונית… מתקבל אומדן עלות של כ-1,000 ש"ח לשנה למכונית ישנה, והוא גבוה בהרבה מהאומדן שנעשה בעבר".
תוכנית גריטה מצומצמת הופעלה בישראל בין השנים 2010-2013, ובמהלכה נגרטו (הפכו לגרוטאות) 28 אלף מכוניות בנות 20 שנים ויותר תמורת מענק של כ-3,000 ש"ח (בתוספת החזר חלקה היחסי של אגרת הרישוי השנתית) שהועבר לבעלי הרכב.
לעומת זאת, סקירת המצב באירופה באותה תקופה, לפי כלכלני הבנק, העלתה ש:"תכנית אופיינית באירופה כללה גריטה של כלי רכב בני 10 שנים לפחות, תמורת שובר בערך (ממוצע) של 1,500 אירו לרכישת רכב חדש… במבחן התוצאה ניכר כי התכניות היו אפקטיביות ביותר הן בתמיכה בתעשייה והן בחידוש המכוניות. גריטת המכוניות הישנות גם הפחיתה בכ-5.8% את כמות הגזים הנפלטים מכלי הרכב באירופה, ושיעור זה גבוה פי 4 לערך מהירידה השנתית הממוצעת בשנים 2000—2008 . לבסוף, התכניות תרמו רבות לשיפור רמתה הממוצעת של בטיחות המכוניות באירופה".
התקציב נגמר תוך יום אחד
ובחזרה אלינו: כלכלני בנק ישראל מזכירים שבישראל הוקצו לתוכנית כ-20 מיליון אירו (לעומת 7.9 מיליארד אירו באירופה), ולכן "מספר כלי הרכב שנגרטו בפועל נקבע בסופו של דבר בהתאם לתקציב שהוקצה לתכנית – 100 מיליון ש"ח – ובהתאם להחלטה לשלם לבעלי המכוניות מענק בסך 3,000 ש"ח. בסך הכול נגרטו כאמור כ-28 אלף מכוניות, וכיום עדיין נוסעות בכבישי הארץ כ-60,000 מכוניות שיוצרו לפני 1994".
שיאה של הפארסה התרחש בשנת 2013, כאשר תוכנית הגריטה השנתית התחילה והסתיימה באותו היום, היות שכל התקציב שהקצתה לצורך זה ממשלת ישראל – 5 מיליון ש"ח, הסתיים בתוך שעות ספורות.
בבסיס החישוב של כלכלני הבנק לגבי התועלות הכלכליות עמד הממצא, לכאורה, לפיו למכוניות ישנות וחדשות יש הסתברות זהה להיות מעורבות בתאונת דרכים עם נפגעים – ומבלי להיכנס לויכוח עם נתוני הלמ"ס, מהם נשאבו הנתונים, אפשר לומר בעדינות שלא כל התאונות של מכוניות ישנות (גם עם נפגעים) מדווחות ללמ"ס.
אבל גם כך, ועל אף שכלכלני הבנק מודים שהם עצמם מבססים את חישוביהם על הסתברות להתרחשות תאונת דרכים לכל מכונית, ולא לקילומטר נסיעה (ועל כן "אומדן זה מטה במידת מה כלפי מטה את ההערכה"), עדיין הם מגיעים למסקנה שתוצאת תאונה במכונית ישנה קשה בהרבה מאשר במכונית חדשה יותר ("מצאנו כי…ההסתברות להיהרג (במכונית ישנה) מעט יותר מכפולה, וההסתברות להיפצע קשה גבוהה בכשליש") – ולכן "העלות המשקית הנובעת מתאונות שמכוניות ישנות מעורבות בהן… עומדת על 1,015 ש"ח לשנה (לכל מכונית ישנה).
מסקנתם של כלכלני בנק ישראל היא ש"הגריטה המוקדמת כדאית למשק יותר מכפי שהעריכו בעבר, שכן במקרה של תאונה המכוניות הישנות מסוכנות לנוסעיהן ולהולכי רגל יותר ממכוניות חדשות. אם מצרפים לתועלת זו גם את התועלת הסביבתית הנובעת מתכנית הגריטה, מתקבל נימוק כבד משקל בעד חידושה".
פנינו אל משרדי התחבורה והגנת הסביבה ושאלנו, בין השאר, מדוע תוכנית הגריטה לא מחודשת, וכן ביקשנו הבהרות לגבי הערכת החסר בנתונים שפורסמו על-ידי המשרדים בעבר.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה תמך בתכנית הגריטה ועודד בעלי רכב להוריד מהכביש מכוניות מזהמות ובלתי בטיחותיות לנסיעה. הגריטה הופסקה בעבר כיוון שתקציב שהוקצה לכך על ידי משרד האוצר אזל כעבור זמן קצר. משרדנו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה עשה מאמצים רבים לאישור תקציב שיאפשר את המשך הגריטה.
יתרה מכך, בשל חשיבות הנושא הציע אף משרדנו להשתתף במימון תקציב הגריטה שהוקצה על ידי משרד האוצר. לפני כשנתיים הועבר הנושא לאחריות המשרד להגנת הסביבה. משרד התחבורה ישתף פעולה עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה במטרה להמשיך את תכנית הגריטה".
תגובת המשרד להגנת הסביבה טרם התקבלה.
