פרשת כריות-האוויר המסוכנות של חברת טקאטה היפנית התרחבה בשבוע שעבר אל כ-11.5 מיליון מכוניות נוספות – חלקן ביפן, במזרח התיכון ובאירופה ואחרות בארצות הברית, אבל גם זה לא הוציא את אנשי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משלוותם.

אזרחי ישראל, כולל מי שבמכוניתו עלולות להיות מותקנות כריות-אוויר שיכולות להרוג אותו או את היושב לצידו, לא קיבלו ממשרד התחבורה שלנו כל מסר שנוגע למצב מכוניתו, לסכנה הפוטנציאלית אליה הוא חשוף, או למועד משוער שבו תוסר הסכנה הזו.
משרד התחבורה אפילו לא טרח להודיע – אפשר רק להניח שאנשיו גם לא יודעים בעצמם – מי בכלל נמצא או לא נמצא בקבוצת הסיכון לכריות מסוכנות.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, טויוטה הכריזה על הרחבת הקריאה לתיקון להחלפת כריות ב-5 מיליון מכוניות, וניסאן הרחיבה את הקריאה ל-1.5 מיליון מכוניות. הונדה, שבתחילה לא נקבה במספר מדוייק, קראה לתיקון ל-5 מיליון מכוניות, ובסך הכל מדובר בשלב זה בכ-36 מיליון מכוניות ברחבי העולם.

מבין אלה, רק טויוטה הודיעה עד עתה באופן רשמי על ההשלכות של החדשות האחרונות על השוק שלנו, ופרסמה את רשימת הדגמים שיוזמנו בקרוב לביצוע החלפת מנגנוני ניפוח של כריות-אוויר.

הקריאה לתיקון נוגעת לאחת עשרה יצרניות רכב – וחלק מן המכוניות ודאי שהגיע גם לישראל – בין אם ביבוא רשמי ובין אם ביבוא אישי.

הבעיה הגדולה ביותר בקריאה לתיקון הזאת, בכל העולם, היא שכל יצרניות מנגנוני הניפוח לכריות-אוויר, בהם גם טקאטה עצמה, לא עומדות בקצב הייצור שנדרש לצורך ההחלפה.
בנוסף, יצרניות רכב מפעילות – בין אם יודו בכך או לא – "ניהול סיכונים" אשר מונע על-ידי חשש מתביעות כלכליות במדינות שבהן הממשלות עוקבות אחר כשלים סדרתיים – בראש ובראשונה בארה"ב.

בישראל, לעומת זאת, משרד התחבורה כלל לא מפקח על יצרני הרכב ולא משית עליהם כל סנקציה במקרה שהם מתעכבים, או אפילו לא מדווחים בכלל, על הצורך בקריאה לתיקון.
השיטה שהנהיג משרד התחבורה מאפשרת לו להיות "ראש קטן" – גורם פאסיבי לחלוטין אשר מטיל את כל האחריות לקבלת מידע אודות צורך בתיקון על כתפי יבואני הרכב.

לעומת זאת, מינהל הבטיחות הפדרלי האמריקני עוקב באופן אקטיבי אחר תלונות לקוחות ובנוסף לכך גם מבצע בעצמו חקירות. הוא גם קונס בקנסות כבדים את מי שנמנעים מלשתף איתו פעולה ולמסור לו מידע.

בניגוד למשרד התחבורה שלנו – המינהל האמריקני פועל בשקיפות גם מול הציבור, במטרה להעביר כמה שיותר מידע. כך, למשל, לצורך מענה לשאלות בנושא פרשת טקאטה הקים המינהל תת-אתר אינטרנט ייעודי אשר אמור להעלות לאוויר בימים הקרובים.

כבר כעת מקדיש המינהל דף אינטרנט לפרשה, ובו יכול כל אחד לקרוא את מכתבי הקריאה לתיקון ו/או ההשתתפות בבדיקה המעמיקה של הנושא, כפי שדורש המינהל האמריקני אשר התקבלו בינתיים על-ידי שמונה מבין אחת עשרה יצרניות הרכב שהחלו להחליף מנגנוני ניפוח תקולים. ברשימת הדגמים הרשמית הזו מופיעים, באופן טבעי, דגמים שנמכרו בארה"ב, רובם בני שנות הדגם 2002-2007, ואלו הם:

הונדה: אקורד, סיביק, CR-V, אלמנט, אודיסיי

הונדה (אקורה) : TL (אקורד), CL (אקורד קופה), RL (לג'נד), MDX (פיילוט).

ב.מ.וו.: סידרה 3, M3

קרייזלר: 300, אספן, SRT

דודג' : צ'ארג'ר, דקוטה, דוראנגו, מאגנום, ראם

פורד: GT, מוסטאנג, ריינג'ר

אינפיניטי: FX, M

לקסוס: SC

מאזדה: 6, MPV, RX-8, טנדר B

מיצובישי: לאנסר

ניסאן: פאת'פיינדר, סנטרה

פונטיאק: וייב (למעשה "גרסת מדבקה" של טויוטה מטריקס)

סאאב : 9-2X

סובארו: באחה, אימפרזה, לגאסי, אאוטבק

טויוטה: קורולה, סקויה, מטריקס, טונדרה

כאמור, אלה דגמים שנמכרו בארה"ב וחלקם אולי הגיע גם לישראל, ובנוסף להם הותקנו כריות מסוכנות גם בדגמים אירופאים שנמכרו בישראל ולא מופיעים ברשימה הזאת.
אגב, במקביל לעבודת המינהל התאגדו עשר יצרניות רכב בניסיון לפתור יחד את המשבר, לחקור את הבעיה ואת השלכותיה האפשריות ולהשיג את מנגנוני הניפוח הנחוצים לצורך התיקון.
היצרניות הן פיאט-קרייזלר, ב.מ.וו. ארה"ב, פורד, ג'נרל מוטורס, הונדה, מאזדה, מיצובישי, ניסאן, סובארו וטויוטה, ובין השאר גייסה קבוצה זאת את חברת הנדסת התעופה והחלל Orbital ATK והטילו עליה לבצע בדיקות עצמאיות של מנגנוני הניפוח התקולים.
משרד התחבורה בחר שלא להגיב לאף אחת מן השאלות אשר הפננו אליו בנושא זה.