בתום כשני עשורים מאז שהופסקה שיטת המיסוי המפלה בשוק הרכב הישראלי שב שר האוצר והטיל מס נקודתי אשר מכביד באופן מיוחד על מכוניות שמחירן מעל 300 אלף ש"ח
בעוד שבעבר הוטלו מיסים באופן מדורג לפי נפח המנוע – ככל שהנפח היה גדול יותר כך הוא נכלל במדרגת מס גבוהה יותר, הפעם המיסוי המוגבר מוטל על כל כלי הרכב שחייבים במיסוי (לא כולל משאיות וכלים לעבודה) שמחירם לצרכן עולה על 300 אלף ש"ח.
אלא שגם הפעם לא הסתפקו אנשי האוצר בנוסחא פשוטה: תוספת המס, 20%, מחושבת על ההפרש בין מחיר הרכב לבין רף ה-300 אלף ש"ח, חלקי מחיר הרכב לצרכן.
המס נוסף, כמובן, על מס הקניה ה"רגיל" הקיים כיום שעומד על 83% (וממנו ניתנת הנחה למכוניות שרמת הזיהום שלהן נמוכה בהתאם למדרגות המיסוי הירוק, וכן הנחה נוספת לאיבזור בטיחותי).
לפי חישובי האוצר, בגין מכונית שמחירה לצרכן הוא מיליון ש"ח ישולם מס קניה אפקטיבי של 97% (אם היא לא מקבלת הנחות אחרות).
גם באוצר מבינים כנראה שמדובר במהלך בעל ערך המהרתי יותר מאשר כזה שיסתום את גירעון המיליארדים בתקציב: למרות שהמהלך הנוכחי כולל גם מיסוי כבד (העלאה מ-30 ל-50 אחוז) על טרקטורונים ורכבי שדה, מס (חדש) בשיעור 20% על אופנועי-ים, וכן הכבדת המיסוי על מסכי טלביזיה גדולים, מקררים גדולים, פרוות, ריהוט עתיק, יאכטות ואפילו ג'קוזי – כל תוספת ההכנסות החזויה עומדת על כ-110 מיליון ש"ח בשנה בלבד.
בנוסף, היות שחלק לא מבוטל מכלי הרכב היקרים נרכשים על-שם חברות (ועוסקים עצמאיים) הרי שחלק מתוספת המס תנוכה ממילא מהכנסות החברות ותקטין את פידיון המיסים האחרים.
אם לא די בכך, בענף הרכב צופים פגיעה (קלה אמנם) במכירת כלי רכב יקרים ומעבר לכלי רכב פחות יקרים, מה שיגרום לפגיעה בהכנסות ממיסוי על רכב ולאו דווקא להגדלתן.
לצורך הדוגמא, מי שיבחר לרכוש מכונית שמחירה 299,900 ש"ח במקום מכונית שמחירה 400,000 ש"ח יפחית את הפידיון של מס הקניה מכ-140 אלף ש"ח כיום לכ-115,000 ש"ח ואת פדיון המע"מ בכ-14,000 ש"ח נוספים, כלומר סה"כ 39 אלף ש"ח פחות, וכן את מס שווי השימוש בכ-12,000 ש"ח לשנה.
