מותג האופנועים האמריקני החדש-ישן 'אינדיאן' ייובא החל מהשנה ארצה על-ידי חברת דוד לובינסקי בע"מ – באמצעות חטיבת ד.ל.ב מוטור ספורט שמשווקת את מותגי פולריס, ק.ט.מ, פיג'ו ועוד.
אינדיאן, אשר נמצאת כיום בבעלות חברת פולריס, החלה לייצר אופנועים בשנת 1901, כארבע שנים לאחר שקמה כחברה לייצור אופניים תחת השם "הנדי".
בעשור הראשון של המאה הקודמת הייתה אינדיאן יצרנית האופנועים הגדולה והמוכרת ביותר בעולם, אולם היא איבדה את המעמד הזה בגלל שהזניחה את רשת המכירות שלה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.
בתקופה זאת מכרה אידינאן את רוב התוצרת שלה לצבא האמריקני, אבל לא ייצרה מספיק אופנועים לשיווק בשוק האזרחי באמצעות רשת הסוכנים שלה – ואלה נאלצו לפנות ליצרני אופנועים אחרים כדי שלא לפשוט רגל.
לאחר המלחמה עקפה הארלי דוידסון את אינדיאן במכירות, מאז ועד היום הארלי היא יצרנית האופנועים האמריקנית הגדולה ביותר – והפער הזה הלך וגדל בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר הארלי הפכה לספק האופנועים העיקרי של צבא ארצות הברית.
עם זאת, בין המלחמות ועד לשנת 1953 השיקה אינדיאן כמה דגמים מוצלחים שגם הצליחו מאד מבחינה מסחרית – הבולטים בהם הם 'סקאוט' (1920-1946), ו'צ'יפ' (1922-1953).
אינדיאן פשטה רגל בשנת 1953, ומאז – ועד לסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית, נעשו עשרות ניסיונות להחיות מחדש את שם המותג הזה – בתחילה באמצעות "הלבשתו" על אופנועים בריטים מתוצרת רויאל אנפילד שיוצרו או יובאו לארה"ב, לאחר מכן באותה שיטה אבל על האופנועים המתחרים מתוצרת מצ'לסס, ולאחר מכן על גבי אופנועים איטלקיים מתוצרת איטלג'ט והרפתקאות דומות נוספות.
לאחר כמה ניסיונות נוספים, שאחד מהם אפילו נראה קרוב מאד למימוש, החל בשנת 2006 ייצור מחודש של אופנועי אינדיאן במדינת מינסוטה שבצפון ארצות הברית.
בשנת 2011 רכשה פולריס האמריקנית את הפעילות הזאת והעבירה את הייצור למדינת איווה, ובין השנים 2013 ועד שלהי 2015 היא חידשה את הטכנולוגיה ואיחדה חלק ממנה עם זאת של חברת האופנועים 'ויקטורי' שבבעלותה.
מאז השיקה אינדיאן הצעירה שישה דגמים שונים (למעשה שלושה ושלושה נוספים שמבוססים עליהם) של אופנועים: 'ציפ' קלאסיק', צ'יפ וינטאג' (על בסיס הקלאסיק), צ'יפטיין, סקאוט ( הדגם הכי פחות יקר של אינדיאן), 'רואדמאסטר' ו'דארק הורס' (על בסיס הקלאסיק').
לפולריס, הגוף החזק והרלבנטי ביותר שהחזיק ב'אינדיאן' ב-60 השנים האחרונות, יש גישה לטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחומי המנועים, השלדות והרכיבים האוטומוטיביים, לכן הדגמים החדשים לא קשורים בשום אופן לעבר המורכב של המותג הזה והם מכילים את הטכנולוגיה שמתאימה לשוק שאליהם הם מכוונים: שוק הפרימיום הדו-גלגלי האמריקני שנשלט בידי הארלי-דוידסון.
עם עיצוב שעושה כבוד לעבר, ולקאסטומיזציה של הלקוחות המתאימים, אינדיאן יכולה להציב תשובה הולמת מבחינה טכנולוגית ועם יתרון וחסרון משמעותיים ביחס למתחרה ממילווקי: מצד אחד אינדיאן לא "סוחבת" תדמית שלילית של "מלאכי גיהנום", ומצד שני אין לה תדמית בכלל, מפני שהיא פשוט לא הייתה קיימת כל כך הרבה שנים.
מנהלים מו"מ
לחברת דוד לובינסקי יש זכיונות למכירת אופנועים ומוצרים אחרים של פולריס בחמש מדינות במזרח אירופה, והיא כבר מוכרת שם לא מעט אופנועים מתוצרת אינדיאן.
עד כה לא נראה היה שבישראל קיים שוק מתאים לאופנועים כאלה, ודאי לא במספרים גדולים, אולם בשנתיים האחרונות ניכרת מגמה של התחזקות שוק האופנועים הגדולים אצלנו, עם חזרתם של לא מעט רוכבים שפרשו מן הענף לאי אילו שנים.
לנוכח זאת מנהלים כעת אנשי ד.ל.ב מו"מ מתקדם עם אנשי פולריס, מתוך מגמה להשיק את המותג בישראל עוד השנה – בהינתן המחירים המתאימים.
