33 שנים לאחר שמיזם הרכב השאפתני של ג'ון דלוריאן קרס והפך לאחד מהכשלונות המפורסמים בעולם הרכב הגישה, סאלי, אלמנתו של דלוריאן (שנפטר בשנת 2005) תביעת פיצויים גדולה נגד חברה מטקסס בגין "פגיעה בקניין רוחני".
סאלי טוענת בתביעתה שהחברה משתמשת בשמו של בעלה ומוכרת פרטי ממורביליה שונים – מכובעים, דרך עטים, מחזיקי מפתחות ועוד, אשר נושאים את שמו ואת הלוגו של דלוריאן.
בתחילה נראה היה שהתביעה תיושב בפשרה, אולם לנוכח היסטריית ביקושים לכל מה שקשור למותג הזה נראה שהתיאבון של כל מי שיש לו חלק בעניין גובר מיום ליום.
ג'ון דלוריאן היה מהנדס מחונן שעבד בתעשיית הרכב האמריקאית ופיתח כמה ממכוניות השרירים האייקוניות של שנות ה-60 וה-70, אך דלוריאן חלם על מכונית ספורט אמיתית שתתחרה בתוצרת של יצרניות רכבי הספורט המהוללים מאירופה.
באמצע שנות ה-70 הוא עזב משרה טובה בדטרויט ויסד חברה במטרה לתכנן ולייצר את מכונית הספורט הייחודית שתמיד חלם עליה.
לאחר ניסיונות לקבל מימון ממספר גופים, לבסוף הוא קיבל סיוע מכיוון מפתיע – ממשלת בריטניה. על פי דרישת הממשלה הוא הקים מפעל בצפון אירלנד שסבלה באותם ימים מאי יציבות בשל 'אינתיפאדה' קשה כנגד השלטון הבריטי.
אחרי עיכובים רבים המכונית הראשונה הגיעה לייצור ב-1981. היא הציגה מרכב ספורטיבי נמוך ונאה לאותה תקופה ובלטה בשני מאפיינים ייחודים: מרכב לא צבוע עשוי נירוסטה ודלתות כנפי שחף מרשימות. עיצוב הפנים היה פחות מרשים וכך גם יחידת הכוח שהייתה ללא כל ספק הנקודה החלשה של הרכב.
למרות מראה עתידני או לפחות דומה למכוניות על כדוגמת פרארי או למבורגיני ותג מחיר במחוזות פורשה, לא נשאר בקופת החברה כסף לתכנן או לרכוש למכוניות מנוע ראוי והדלוריאן צוידה במנוע וי 6 מתוצרת רנו שהפיק הספק מביש של כ-140 כ"ס והעניק למכונית ביצועים פושרים מאוד עם האצה למאה קמ"ש שלא הצליחה לרדת מ-10 שניות.
הקונטרסט בין המראה הסופר ספורטיבי לביצועים הפושרים, איכות ההרכבה הירודה, איחורים חוזרים במועדי האספקה, ביקורות קטלניות בעיתונות הרכב ואכזבה של לקוחות ששילמו ממיטב כספם על מכונית ספורט שלמעשה כל משפחתית אמריקאית עם מנוע גדול הצליחה לעקוף, הביאו לביטול הזמנות רבות ולבעיית תזרים מזומנים קשה בקופת החברה.
בסוף 1982 החברה פשטה רגל, זמן קצר לאחר שמייסדה נעצר באשמה של תיווך בעסקת סמים במטרה להשיג מזומנים להמשך קיומה. ג'ון דלוריאן אמנם זוכה לבסוף מכל אשמה, אך זה היה מאוחר מדי בשביל החברה ובסך הכל בשנתיים של ייצור התגלגלו מהמפעל כ-9200 מכוניות.
למרות העיצוב הייחודי סביר להניח שהדלוריאן הייתה נשכחת בין דפי ההיסטוריה של עולם הרכב כמו עוד הרבה מותגים קטנים ופרטיים שאיש אינו זוכר, אבל ב-1985, שלוש שנים לאחר שהחברה פשטה את הרגל, הדלוריאן הפכה לכוכבת של ממש לאחר שנבחרה על ידי רוברט זמקיס, במאי סרטי "בחזרה לעתיד", להיות הבסיס למכונת הזמן אותה בנה דוקטור אמט בראון.
בשנים הראשונות לאחר שהסרט הגיע לאקרנים מעמדה של הכוכבת המפתיעה לא ממש השתנה. הביקושים לרכב, שזכה גם למוניטין אמינות גרוע בשוק היד שניה, ממש לא הרקיעו שחקים ויצירות הנירוסטה הללו החליפו ידיים בעבור אלפי דולרים בודדים.
עם זאת, ככל שהשנים חלפו והנערים שגדלו על "בחזרה לעתיד" התבגרו והתבססו כלכלית, כך עלו בהתמדה הביקושים לדלוריאן.
בשלב מסוים מעריץ נלהב מטקסס רכש את כל מלאי החלפים שנותרו במחסני כונסי הנכסים של החברה, כמו גם את פס היצור של הדלוריאן המקורית מהמפעל הנטוש באירלנד, והקים חברה שזכתה לשם The new DMC על מנת לשמר את המותג ולעסוק בתיקונים, מכירת חלפים ושיפוץ של המכוניות המיוחדות.
לפני מספר שנים החברה, שמשכנה ביוסטון שבטקסס, הצהירה גם שבכוונתה לייצר גרסה מודרנית למכונית מ"בחזרה לעתיד" שתכלול תא נוסעים עדכני ובעיקר יחידת הנעה חשמלית עוצמתית שתוכל להעניק לדלוריאן את הביצועים שכה היו חסרים לה.
בינתיים המיזם הזה עדיין לא התממש אבל ככל ששנת 2015 התקרבה (השנה בה מתרחש החלק העתידני בטרילוגיית הסרטים) הביקושים עלו בהתמדה ועימם גם המחירים.
כיום, גם מכוניות הרוסות הדורשות שיפוץ כללי נמכרות בסכומים מכובדים מאוד ובשנת 2015 דלוריאן במצב טוב מחליפה ידיים במחירים שבין 50 אלף ל-70 אלף דולרים, בדומה לדגמים מבוקשים של פורשה ופרארי מאותם השנתונים.
עם זאת, בשנים האחרונות גילו ב- The new DMCשבמקביל לשיפוץ ולמכירת חלפים לקהל המצומצם של בעלי דלוריאן, ניתן להתפרנס יפה מאוד ממכירת מזכרות ופרטי ממורביליה שונים הקשורים למכונית. יתרה מזאת, לאחרונה החברה אף מכרה זכויות לשימוש בלוגו ובתמונות המכונית ליצרניות אופנה גדולות כמו נייקי ואורבן אאוטפיטרס.
זה כבר היה כנראה יותר מדי בעבור אלמנתו של דלוריאן שנשארה עם החובות של בעלה והיא החליטה, כאמור, לתבוע את החברה מטקסס.
בכתב התביעה, סאלי דלוריאן טענה שלמעשה מעולם לא היו יחסים רשמיים בין ג'ון דלוריאן לבין החברה טקסס ומציינת שמה שהתחיל כסדנה לקהל בעלי דלוריאן הפך לעסק גדול ומשגשג המתפרנס מתהילת המותג.
בכתב ההגנה הפרקליטים של The new DMC ציינו שדבריה של סאלי אינם מדויקים וכי לפני מותו ג'ון היה מודע לפעילות ונתן את ברכתו לחברה ששמה לה לדגל לשמר את פרויקט חייו.
עם זאת, לטענת עורכי דינה של האלמנה מי שמעכב את הפשרה עליה סוכם בתחילה, הם דווקא אנשי החברה מטקסס שמעוניינים לגרור את הדיונים כדי למשוך את סאלי בלשונה ולגרום לה להצהיר כי בתמורה לסכום הפיצוי היא נותנת את הסכמתה לשימוש עתידי בשם "דלוריאן" לכל מטרה.
פרקליטי DMC מכחישים את הטענה ומצהירים שהם מכבדים את האלמנה ורק רוצים לוודא כי בעתיד לא יתבעו שוב בשל אותה סיבה.
דלויראן משודרגת שסוף סוף יוצקת תוכן למראה שלה
וכך היא הופיעה במקור
צילומים: וויקימדיה
עוד ב-TheCar:
העתיד כבר כאן: לקסוס חושפת סקייטבורד שלא צריך גלגלים
המכונית המעופפת של בואינג נמכרה
