החיפוש אחר מקורות אנרגיה אלטרנטיביים מביא חוקרים לתור כל העת אחר פתרונות יצירתיים ביותר. בעוד שיש מי שמחפש את התשובה במחשכים, כמו למשל בצואת פרות, לכאורה הכי מתבקש לבדוק דווקא מתחת לפנס ולרתום למשימה את השמש הגדולה שמעלינו.
בתיאוריה זה נראה פשוט ומתבקש, הרי השמש מחממת לנו את המים בקלות ואין שום סיבה שלא להשתמש בה להנעת רכבי העתיד.
עם זאת, במציאות המצב קצת יותר בעייתי ובעוד שכדי לחמם את הבוילר למשפחה ממוצעת יש צורך בקולט בודד לא גדול במיוחד ובכמה שעות של שמש, כדי לספק את כמות האנרגיה שרכב במימדים ממוצעים צורך בנסיעתו צריך קולטים ענקיים שהופכים את הרעיון לבלתי ישים, לפחות בשלב טכנולוגי זה.
בכל מקרה, גם אם נראה שבעתיד הקרוב לא נחנה מכונית סולארית מתחת לבית, לא מעט קבוצות מחקר במוסדות אקדמיים שונים מסביב לגלובוס חוקרות את הנושא ועסוקות בפיתוח טכנולוגיה סולארית, ובשנים האחרונות נרשמו כמה הישגים מעניינים למדי בתחום.
עד כה, על מזבח היעילות האנרגטית מרבית דגמי הקונספט של כלי הרכב הסולאריים שהוצגו היו זערוריים, בעלי עיצוב משונה ומקום לנוסע בודד. כעת הדבר משתנה וקבוצה של תלמידי קולג' הולנדיים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן החליטה ללכת על כיוון אחר והציגה את ה"סטלה לוקס" – כלי סולארי בעל צורה שמזכירה, פחות או יותר, רכב קונבנציונלי, ומציע מקום לארבעה נוסעים.
לטענת המפתחים, ביום שמשי הסטלה לוקס מסוגלת לייצר בכל רגע נתון יותר אנרגיה ממה שהיא צורכת ושילוב בין אנרגיית השמש לסוללה מאפשר טווח נסיעה של 621 קילומטר ומהירות מרבית של 78 קילומטרים לשעה.
הכלי העתידני נבנה על ידי הסטודנטים במטרה להשתתף בתחרות "אתגר השמש" הנערכת באוקטובר פעם בשנתיים וכוללת מסע סולארי בן 1,864 קילומטרים במדבר האוסטרלי בין דרווין לאדלייד.
לאוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן יש כבר ניסיון עשיר באנרגיית השמש ובתחרות שנערכה ב-2013 ההולנדים קטפו את המקום הראשון.
הסטלה לוקס נראה אפילו מבטיח יותר מהרכב שזכה לפני שנתיים, אך צוות הסטודנטים מבהיר שיש עוד עבודה לעשות לפני היציאה לדרך ופונה לציבור הרחב בקמפיין מימון המונים כדי לגייס את הכסף שנדרש למימון ההשתתפות בתחרות.
