תערוכת לוס אנג'לס נפתחה היום (ו') לקהל ומוצג בה שפע רב של חידושים והשקות דגמים שצפויים להימכר מעתה והלאה ברחבי ארצות הברית וקנדה. כצפוי, הכוכבים הגדולים, תרתי משמע, הם קרוסאוברים מגודלים כמו לינקולן אביאטור, יונדאי פאליסייד והונדה פספורט, ואלה לא יחצו את האוקיאנוס לכיוון העולם הישן. במקביל מוצגים גם דגמים שכן יגיעו לאירופה ולישראל, למשל פורשה 911 החדשה, אולם אלה מכוונים אל בעלי כיסים עמוקים.

בין השורות האלה מוצגים בלוס אנג'לס השנה מספר דגמים וגרסאות חדשות למכוניות שנחשבות קטנות ועממיות בקנה מידה אמריקני, ותהיה להן חשיבות לא מועטה אצלנו בישראל. כמובן שהמכונית החשובה ביותר בהקשר הזה היא מאזדה 3 החדשה, אבל היא לא יחידה, והנה לפניכם מספר חדשות חשובות נוספות.

ג'יפ גלדיאטור

בשום תרחיש ג'יפ גלאדיאטור לא יהיה שובר קופות בישראל, אבל בארה"ב חובבת הטנדרים זהו כלי רכב עם פוטנציאל מכירות עצום. לא מעט חובבי ג'יפ חיכו זמן רב לגלדיאטור, מה שכמובן מעלה את השאלה מדוע לקח לג'יפ כל כך הרבה שנים ליצור מחדש גרסת טנדר על בסיס הרנגלר. התירוץ של ג'יפ, אשר הציגו מכונית קונספט שדמיינה את גלדיאטור כבר לפני מספר שנים, הוא מן הסתם הצורך שלהם להמתין לדור החדש של רנגלר, שהוצג בשנה שעברה (ויושק בישראל בשבוע הבא).

טנדר אחרון על בסיס רנגלר נקרא בשעתו 'סקרמבלר', והתבסס על CJ8 משנות ה-70', ואילו טנדר אחרון שנשא את הסמל ג'יפ היה 'קומנצ'י' (על בסיס צ'רוקי המקורי), וזה היה אי שם בשנת 1992. מאז, כידוע, נמכרו בארה"ב עשרות מיליוני טנדרים, חגיגה שג'יפ פיספסו לגמרי.

ג'יפ גלאדיאטור מתבסס על גרסת הארבע דלתות של רנגלר, אבל הוא ארוך ממנו ב-79 ס"מ, מתוכם 49 ס"מ שנוספו לבסיס הגלגלים. מידות אלה משייכות אותו לקבוצת הטנדרים הבינוניים (במונחים אמריקאים) כמו דוגמת פורד F150, או, לחילופין, טנדרים עם כושר העמסה של טונה אחת. לגלדיאטור יש כושר העמסה של כ-800 ק"ג בגלל שימוש במתלה עם קפיצי סליל. החסרון של מתלה כזה הוא מגבלת המשקל, אבל היתרון הגדול, שיקסום לרוב מי שמשתמשים בטנדר שלהם מטעמי אופנה ולא לצורך עבודה, הוא כושר ריסון ועידון עדיפים ביחס לקפיצי עלים שמשמשים את רוב הטנדרים בעולם.

גלדיאטור מוצע בשלב ההשקה עם מנוע בנזין בנפח 3.6 ליטר או 3.0 ליטר טורבו דיזל, שניהם בתצורת V6 ועם תיבת הילוכים אוטומטית עם שמונה יחסי העברה. לכל דגמי הגלאדיאטור יש סרני 'דנה' 44 חסונים וצמיגי 33 אינטש, והוא  יוצע במספר גרסאות אבזור, בהן גרסת רוביקון סופר קרבית עם נעילות מלאות. השיווק אמור להתחיל בארה"ב בקיץ הקרוב כדגם 2020, כך שאם יתמזל מזלנו נראה אותו בישראל לקראת השנה הבאה.

טויוטה פריוס

לא מעט חידושים חושפת טויוטה בתערוכת לוס אנג'לס, בהם גרסאות ספורטיביות ל'קאמרי' ול'אבאלון' ומהדורה מיוחדת ל'היילנדר' הפופולארי בארה"ב. אלה מצטרפות לחשיפה ראשונה בצפון אמריקה לקורולה החדשה – אותה כבר פגשנו לפני מספר שבועות.

החידוש המעניין, וגם הרלוונטי ביותר עבורנו, הוא מתיחת פנים לפריוס. אם להיות מדויקים אפשר לכנות זאת יותר כמתיחת עכוז, שכן השינוי העיצובי הבולט בפריוס התבצע דווקא בחלקה האחורי. בטויוטה הבינו שהלכו מעט רחוק מידי עם פנסי ה-LED האנכיים והמוזרים והחליפו אותם כעל ביחידות תאורה סטנדרטיות יותר שלא גונבות את ההצגה מהעיצוב הייחודי של הפריוס בדור הנוכחי.
בתא הנוסעים קיבלה טויוטה פריוס עיצוב חדש לקונסולה המרכזית עם מסך מגע מרכזי גדול בסגנון טאבלט המוצב בצורה אנכית, מה שיצר סידור חדש של פתחי המיזוג המרכזיים מצדדיו

טויוטה בחרה שלא לעדכן את יחידת ההנעה היברידית של הפריוס אשר נחשבת לחלשה ומיושנת יחסית למה שמציעות המתחרות (למשל יונדאי איוניק). אבל במקום לעדכן את המערכת הזאת בחרו בטויוטה לנצל את מתיחת הפנים כדי להציג, לראשונה, גרסת הנעה לכל הגלגלים, וזאת רלוונטית במיוחד לצפון אמריקה ולצפון אירופה, במדינות שבהן חורף הוא באמת חורף.

ההנעה הכפולה תוכננה בעיקר עבור תנאים כאלה והיא מושגת באמצעות מנוע חשמלי נוסף שמניע את הגלגלים האחוריים בתחילת נסיעה עד למהירות של 10 קמ"ש וכך מגביר את האחיזה. בנוסף, בעת צורך המנוע האחורי מניע את הגלגלים עד למהירות של 70 קמ"ש. אין סיבה שגרסה זאת תגיע אלינו, אבל הדגם המעודכן עצמו צפוי בישראל  לקראת אמצע 2019.

סובארו XV PHEV

באחור אופנתי נכנסת גם סובארו לעידן ההיברידי עם גרסה היברידית-נטענת ל-XV הפופולרי. למרות שיתוף פעולה טכנולוגי עם טויוטה בתחום ההיברידי יחידת ההנעה של XV PHEV שונה מכל יחידת הנעה היברידית שהכרנו מטויוטה, והיא כוללת את מנוע הבוקסר המוכר בנפח 2.0 ליטר שמחובר לתיבת הילוכים רציפה, ואליו נוספו שני מנועים חשמליים, שאחד משמש גם כמתנע למנוע הבנזין. המנוע השני מעביר את כוחו דרך תיבת ההילוכים, שם הוא מצטרף לכוחו של מנוע הבנזין, ומשם עובר לדיפרנציאל המרכזי שמחלק אותו לארבעת הגלגלים.

הפתרון הזה מסובך ביחס למקובל, ובמיוחד ביחס לפתרון הזול והשכיח יותר שיוצר הנעה כפולה באמצעות הוספת מנוע חשמלי שמניע את הגלגלים האחוריים (כמו בטויוטה ראב 4 החדש), אבל ייתכן שהוא מתבקש לנוכח השינויים הרבים והיקרים בפלטפורמה של סובארו.

סוללת ליתיום –יון המותקנת בחלקה האחורי של המכונית מספקת טווח נסיעה תיאורטי מרבי של כ-30 ק"מ בלבד, וזאת במהירות מוגבלת ל-105 קמ"ש. מה שלא פחות מעניין הוא אם לאחר התקנת הסוללה מאחור נשאר ב-XV נפח הטענה בתא המטען המצומצם ממליא.

קיה סול

קיה סול לא זכתה להצלחה בישראל, במיוחד ביחס להצלחה הגדולה של המותג הקוריאני הזה אצלנו. בארה"ב, לעומת זאת, סול נמכרת היטב וחביבה בעיקר על קהל צעיר כמכונית זולה, שימושית ואופנתית.

דור שלישי של סול נחשף בלוס אנג'לס, ולא במפתיע הוא שומר על צללית קובייתית שהפכה להיות מזוהה איתו, בשינויי עיצוב קלים למדי. המנוע העיקרי, לפחות בצפון אמריקה, יהיה בנפח 2.0 ליטר, אבל מה שמעניין במיוחד את קהל היעד של המכונית הוא העובדה שהיא תוצע במגוון שילובי גוונים ועיצוב, מערכת מולטימדיה מתקדמת ומערכת שמע עוצמתית .

לעיקר תשומת הלב זכתה, ובצדק, הגרסה החשמלית המלאה עם מנוע שמספק 204 כ"ס וסוללה עם קיבלת של 64 קילוואט. קיה עדיין לא מספרת מה טווח הנסיעה המרבי של החשמלית אבל סביר שמדובר בכ-200 ק"מ לכל הפחות. מכירתה של סול באירופה צפויה באמצע השנה הבאה ולא ברור אם ומתי היא תגיע למקומותינו.