תערוכת המכוניות של פריז נפתחה היום (ג') לקהל הרחב ארבע שנים לאחר שהתקיימה בפעם האחרונה ושש שנים מאז השיא שלה, בשנת 2016, שבו ביקרו בה יותר ממיליון מבקרים.
עצם העובדה שתערוכת פריז בכלל מתקיימת יכולה להיחשב בימינו לנס אחרי שמגפת קורונה ביטלה את רוב תערוכות הרכב החשובות, ובמיוחד מפני שעוד קודם לכן ניצב הקונספט של תערוכת רכב פיזית בפני שוקת שבורה.
אותות התקופה ניכרים בפריז 2022 בשני מובנים. ראשית, תערוכת הרכב הוותיקה ביותר בעולם, זאת שהתקיימה לראשונה בשנת 1898 ונחשבת לאחד מעמודי התווך של מוסד תערוכות הרכב העולמי – נדחסה השנה לאולם בודד אשר מארח נתח זעיר ממותגי הרכב שקיימים כיום בעולם. רשימת היצרניות המוכרות שנעדרות מן התערוכה גדולה בהרבה מזאת של מי שכן מציגות בה וכוללת בין השאר את קבוצת פולקסווגן, ב.מ.וו, קבוצת פיאט, יונדאי-קיה, כמעט כל יצרניות הרכב היפניות, ואת יגואר ולנד רובר. מרצדס בחרה להציג בפריז עצמה אבל לא במסגרת התערוכה ואפילו סיטרואן הצרפתית, אשר לא מכבר עדכנה את הלוגו שלה, נעדרת מן התערוכה הביתית.
שנית, ומצד שני, מי שמיהרו למלא את חלל התערוכה, ויותר מכך את הריק שיצרו הרגולטורים באירופה אשר דוחקים את התעשייה לייצר כלי רכב חשמליים – הן יצרניות רכב מן המזרח שזינקו על העגלה החשמלית.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר אתמול (ב') ביום העיתונות של התערוכה, וקרלוס טווארס – מנכ"ל סטלנטיס – ניצל את ההזדמנות וטען שהפלישה הסינית והרגולציה האירופאית מסכנות את המשך הקיום של יצרניות הרכב האירופאיות בכלל, ושל הצרפתיות בפרט.
אז תערוכת פריז 2022 אינה גדולה אבל היא חשובה לנו, בישראל, מפני שכמעט כל דגמי המסה החדשים שמוצגים בה יגיעו אלינו בשנה הבאה, והיא חשובה לשווקי הרכב של מערב אירופה בהקשר של יצרניות הרכב הסיניות ושל 'וינפאסט' הוייטנאמית, אשר משתמשות בה כדי להמחיש את מהלך הכניסה שלהן לשוק הרכב השלישי בגודלו בעולם.
פריז היא כמובן תערוכת הבית של יצרניות הרכב הצרפתיות, והפעם מי שמפציצה שם בגדול מבחינה כמותית היא רנו עצמה יחד עם מותגי הבת שלה. מבחינה סמלית ורגשית, שני דגמים שסוחטים את בלוטות הנוסטלגיה הם 400 חדשה של פיג'ו ו-4 חשמלית של רנו. בנוסף, לצד דגמים חדשים של מותגים מוכרים מציגים הפעם מותגים חדשים (תת-מותג חשמלי חדש של אופל) ומיתוגים חדשים, כמו המיצוב מחדש של דאצ'יה.
אורה, וויי
הסדר האלפביתי העברי מציב בתחילת הרשימה את אחד משני מותגי הרכב החשמלי החדשים של 'גרייטוול' הסינית. 'אורה' הוא המותג העממי, אשר ייובא וישווק בישראל על-ידי חברת 'כלמוביל', ובמקביל לו מוצג בפריז גם המותג החשמלי היוקרתי 'ווי' שישווק על-ידי חברת סמלת.
אורה מציגה בפריז שלושה דגמים, והמעניין מהם הוא 'פאנקי קאט' (Funky Cat) המחודש שגרסתו הקודמת הוצגה בשנה שעברה בתערוכת מינכן. הקטנה הזאת מעוצבת בעיצוב רטרו מעוגל שאמור לקסום לקהל צעיר ולקהל נשי, ולדברי אנשי גרייטוול יש לה טווח נסיעה מוצהר של קצת יותר מ-300 קילומטרים בין טעינות, לפי תקן WLTP.
בדוכן הסמוך של ווי מוצגת מכונית הפלאג-אין ההיברידית 'קופי 01' – ספינת הדגל של המותג הסיני כרגע – ומה שמייחד אותה הוא טווח חשמלי מוצהר של 146 ק"מ (WLTP), שזה כמעט פי שלושה מרוב ההיברידיות-נטענות שמוכרות לנו.
BYD
זה הרגע להעריך את העובדה שאנשי BYD בחרו להשיק את המותג שלהם בישראל, בעיקר עם ATTO 3 אבל גם עם TANG ועם HAN (עם תקינה מוגבלת), וזאת עוד לפני ההשקה הרשמית שלו באירופה. תערוכת פריז היא יריית הפתיחה של הסינים למספר שווקים מערב אירופאים נבחרים, ומעניין שבפריז הם בחרו לשחרר בלון ניסוי שטרם שוחרר אצלנו.
לצד ATTO 3 מציגים הסינים בפריז גם את 'סיל' (Seal) – מכונית סדאן שחולקת פלטפורמה ומכלולים עיקריים עם ATTO 3 אבל נבדלת ממנה בכך שמארז הסוללה מהווה חלק בלתי נפרד מן המרכב. לטענת הסינים זה מגדיל פי שניים את קשיחות הגוף ביחס למכוניות קונבנציונליות. 'סיל' מעוצבת בעיצוב פסאודו-ספורטיבי, בסיס הגלגלים ארוך יותר – 292 סנטימטרים והאורך הכולל שלה 480 סנטימטרים. רוחבה 187.5 סנטימטרים מכובדים וגובהה 146 סנטימטרים.
הסוללה הקטנה של סיל גדולה מזאת של ATTO 3 ותכולת האנרגיה שלה 61.4 קילוואט שעה. יש אפשרות גם לסוללה גדולה יותר, עם תכולת אנרגיה של 82.5 קילוואט שעה, ואת שתי הסוללות אפשר לטעון בקצב של 150 קילוואט. לטובת האופי הספורטיבי מניע מנוע עם הספק של 201 כוחות סוס את הגלגלים האחוריים, ויש גם אפשרות להנעה כפולה עם הספק משותף של 523 כוחות סוס.
אנשי BYD מציגים את המכונית בפריז ואומרים שהיא תצטרף להיצע שלהם כבר במהלך השנה הבאה. הם גם חולקים עם העיתונאים והקהל את ההתלבטות האם להציע בשנה הבאה גם את 'דולפין', מכונית ההאצ'בק הקטנה והחדשה שלהם. גם דולפין חולקת עם ATTO 3 ועם 'סיל' את אותה פלטפורמה, והיא קצרה (410 ס"מ) וגבוהה (157 ס"מ) מן ה'סיל'. לדולפין יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 44.9 קילוואט שעה.
ג'יפ
לג'יפ, כעת תחת כנפי 'סטלנטיס', יש בשורה חשובה בדמות קרוסאובר חשמלי קטן (באורך 407.6 סנטימטרים) שתוכנן באירופה, מוצג כדגם תצוגה מוכן ליצור, וצפוי להיות מיוצר במפעל של פיאט בפולין. 'אוונג'ר', קרוסאובר קטן מן ה'רנגייד', בנוי על פלטפורמת e-CMP אשר פותחה על-ידי פיג'ו-סיטרואן ושייכת כעת לכל קבוצת סטלנטיס. על בסיס המכלולים והפלטפורמה של 'אוונג'ר' יושקו בעתיד גם גרסאות של אלפא-רומיאו ושל פיאט.
בפריז מוצג 'אוונג'ר' בגרסה חשמלית וגם בגרסה היברידית ויהיו לו גם גרסאות עם מנועי בעירה. אחרי הכל, בשונה מפלטפורמות חשמליות טהורות e-CMP היא גרסה חשמלית של פלטפורמת CMP שעליה בנויות כבר פיג'ו 2008, אופל מוקה ועוד. אנשי ג'יפ מבטיחים טווח תיאורטי מכובד של 400 ק"מ בין טעינות לפי תקן WLTP.
כדי לעמוד בדרישות זיהום האוויר המחמירות באירופה תנסה ג'יפ לשווק בעולם הישן גם את הגרסה ההיברידית-נטענת של גרנד צ'רוקי, שנקראת 4xe פלאג-אין היבריד, ואתם הרי יודעים מה אנחנו חושבים על הבלוף המיותר הזה. גרנד צ'רוקי החדש הושק השנה בארה"ב עם מנועי V6 ו-V8 בנזין, וגרסת הפלאג-אין שלו מונעת בשילוב של מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 2.0 ליטר שמחובר לשני מנועים חשמליים.
לגרסה הזאת יש הספק כולל של 375 כוחות סוס ומומנט של כ-48 קג"מ, ותכולת האנרגיה בסוללה הקטנה – 17 קילוואט שעה – מספיקה לטענת היצרנית לטווח "חשמלי" תיאורטי של 45 קילומטרים.
אגב, דגם התצוגה מציג קונספט לרכב עם הנעה כפולה, ועיצוב תואם, אבל הגרסה שתיכנס לייצור סדרתי תהיה בעלת הנעה אחורית בלבד (וזה יהיה ישום ראשון של תצורה כזאת בקרב סטלנטיס). אל תבנו על יכולת שטח אמיתית, בסופו של דבר זה קרוסאובר אופנתי אחד מיני רבים, אבל כדי שלא לבייש את שם המותג תהיה לו מערכת 'Selec-Terrain' עם שישה מצבי נהיגה כולל בוץ, חול ושלג. אוונג'ר הסדרתי יהיה הדגם החשמלי הראשון של ג'יפ אבל, כאמור, בחלק ממדינות אירופה וכנראה שגם אצלנו הוא יוצע גם עם מנועי בעירה.
דאצ'יה
יצרנית הרכב הרומניה מבית רנו החלה לעבוד על שינוי המיצוב והעיצוב שלה כבר לפני מספר שנים וכעת מגיע תהליך זה לשיאו עם השקת סמל חדש וזהות מותגית חדשה שבאה לידי ביטוי גם בצבעוניות של ירוק וחאקי.
כדי להמחיש את הפוטנציאל מציגה דאצ'יה את דגם התצוגה 'מניפסטו' שלאו דווקא מייצג דגם עתידי ספציפי אלא מספר טכנולוגיות חדשות אפשריות. לדגם התצוגה יש פוזה של רכב שטח עם כל מה שזה אומר (הנעה לארבעה גלגלים, גלגלים גדולים ומרווח גחון מכובד) אבל יותר מעניין לצטט את אנשי דאצ'יה שטוענים שהוא "עמיד לחלוטין למים ובנוי מחומרים קלים וברי קיימא". לדברי דאצ'יה מדובר לא פחות מאשר ב"מעבדה חיה" להדגמת רעיונות לדגמי הייצור העתידיים ולא פחות חשוב – לחיזוק מסרי הליבה של דאצ'יה אודות כדאיות כלכלית וקיימות.
DS
מותג היוקרה הצרפתי של קבוצת סטלנטיס, במקור מותג היוקרה של סיטרואן, מציג בפריז עדכון ל-DS 3. ממש כמו אחותה הגדולה, DS 7, שהייתה הדגם המקורי הראשון של DS לאחר הפרידה מסיטרואן, גם ה-3 איבדה כעת את התואר 'קרוסבק', אבל זה כנראה השינוי המשמעותי ביותר בדגם (וכל השאר הן נגיעות עיצוביות קלות).
DS 7 נמתחה גם היא אבל זה כבר לא חידוש מפני שהמתיחה הזאת הוצגה מוקדם יותר השנה, ובגיזרת המנועים DS מוסיפה להציע בחירה בין טורבו-בנזין, טורבו-דיזל או חשמלי טהור. החברה הורידה מן היצע שלה את מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר (155 כ"ס) ואת הטורבו-דיזל 1.5 ליטר (100 כ"ס), והגדילה את הסוללות ואת ההספק של דגמי החשמל. מנוע ה-100 קילוואט (136 כ"ס) ו-260 ניוטון מטר מספק כעת את אותו מומנט אבל ההספק שלו עלה ל-115 קילוואט (156 כ"ס) ובמקום סוללת ה-50 קוט"ש מוצעת מעתה סוללת 54 קוט"ש.
וינפאסט
'וינפאסט' הוייטנאמית היא אחת מתופעות הטבע המיוחדות ביותר בתעשיית הרכב העולמית וליצרנית השאפתנית הזאת יש תוכניות מרחיקות לכת לגבי אירופה וארצות הברית.
וינפאסט תתחיל למכור מכוניות באירופה עוד השנה, כשבראש החץ עומדים כעת ארבעה קרוסאוברים: VF8 שמתיימר להיות "רכב שטח" קומפקטי, VF9 שמבטיח יכולות שטח בגוף גדול, VF6 שהוא קרוסאובר קטן ו-VF 7 שהוא קרוסאובר קומפקטי. שני רכבי השטח הגדולים עוצבו על-ידי סדנת העיצוב הנודעת פינינפארינה, ושני הקרוסאוברים על-ידי סדנת העיצוב הלא פחות מוכשרת 'טורינו דיזיין'.
כדי להגיע משלב הרעיון לייצור סדרתי רכשה וינפאסט טכנולוגיה מב.מ.וו ונעזרה ביכולות ההנדסיות של ZF ומגנה, אם כי ניסיונות לשלב ספקי משנה אירופאים אחרים לא עלו יפה ולכן בחרו הוייטנאמים לקנות חלקים וידע מספקיות דרום קוריאניות.
מודל השיווק של וינפאסט באירופה גורם ללא מעט אנשים להרים גבה, בעיקר אם הם היו כאן בימי 'בטר פלייס' העליזים. המחירים שמצוטטים כרגע הם "החל מ-" 47,500 אירו לדגם VF 8 ו-62,000 ל-VF 9 הגדול – אם כי זה מחיר שלא כולל את מחיר החכרת הסוללה (עוד 120 אירו לחודש ל-VF 8 ו-150 אירו ל-VF 9). אם מוותרים על רעיון החכרת הסוללה צריך להעביר לוינפאסט 61,700 אירו עבור VF 8 ו-82,250 עבור VF 9.
פיג'ו
408 החדשה מחלקת את העולם לאופטימיים ופסימיים: מי שמעדיפים להביט על החלק המלא או הריק של הכוס. מצד אחד, סדרה 400 מעבירה צמרמורת בגב של כל מי שהכיר את פיג'ו בימיה הגדולים, והעיצוב של 408 החדשה, שמכונה על-ידי הצרפתים "פאסטבק דינמי", מחבר בין תצורת סדאן/סלון קלאסית – כראוי לדגם כזה – לבין הגבהה מעט קרוסאוברית ואופנתית מחד ואחוריים קטומים מאידך.
מאפייני הקרוסאובר הפופולריים כוללים מרווח גחון גבוה, גלגלים גדולים וניפוחי פלסטיק באזורים שונים, ואילו ה"פאסטבקיות" באה לידי ביטוי בשיפוע הגג עד לפגוש האחורי.
לכאורה יש לנו כאן קלאסיקה מעודכנת, ונעימים באוזנינו דברי הצרפתים שמספרים שלקהל האירופאי נמאס כבר מעדר הקרוסאוברים הגנריים והם מחפשים משהו יותר מעניין מבחינה ויזואלית. מצד שני, הצרפתים בחרו שלא לעשות שימוש במכלולי המכוניות הגדולות של סטלנטיס אלא לבסס את 408 על פלטפורמת CMP של 308 הקומפקטית (ומספר דגמי סופר-מיני וקומפקט אחרים).
בכל מקרה, בשלב ראשון יוצעו שתי גרסאות של מערכות היברידיות-נטענות, וגם גרסת טורבו-בנזין תלת צילינדרית צנועה בנפח 1.2 ליטר עם הספק של 130 כוחות סוס. ההמשך הטבעי, כמובן, תהיה גרסה חשמלית – e-408 – שתוצג בשנה הבאה.
408 הוא קרוסאובר ספורטיבי למראה באורך 469 סנטימטרים שחולק לא מעט מכלולים עם סיטרואן C5 X ואמור להתמודד מול רנו ארקנה מחד, דרך פולקסווגן T-Roc ועד לב.מ.וו X2. בשונה מסיטרואן C5 X, שמיוצרת רק בסין 408 תיוצר גם בצרפת ובמקביל גם בסין, ובהקשר הזה מדגדג להזכיר שפיג'ו שימרה לאורך השנים את שם הדגם 400 בסדרת מכוניות שנמכרו בסין ונבנו על-בסיס סדרה 300 האירופאית.
מבחינת היקף מכירות נוכחי החידוש החשוב של פיג'ו בפריז היא הגרסה המעודכנת של e-208 החשמלית, שהיא החשמלית הנמכרת ביותר בצרפת. המכונית הזו שודרגה לאחרונה, בעיקר עם סוללה מוגדלת שהשיגה הארכה חשובה לטווח הנסיעה.
רנו
הדגם הבודד החשוב ביותר של רנו בפריז 2022 הוא קרוסאובר שמחליף את 'קאדג'אר' ונקרא 'אוסטרל', והוא יוצע גם עם מערכות הנעת בעירה וגם בגרסה היברידית-נטענת. אוסטרל הוא הדגם הראשון שמבוסס על הדור השלישי של פלטפורמת CMF-CD שמשמשת גם את ניסאן ואת מיצובישי, אורכו 451 סנטימטרים והוא מוצע עם מנוע בנזין בנפח 1.3 ליטר שמחובר למערכת היברידית ומספק 140 כוחות סוס בגרסה ידנית או 160 סוסים בגרסה אוטומטית.
אפשרות היברידית אחרת שמוצעת היא חיבור בין מנוע בנפח 1.2 ליטר עם מערכת היברידית קלה, וזה מספק 130 סוסים בלבד. מנוע דומה מניע גם את גרסת E-Tech Hybrid שבה הוא מחובר לשני מנועים חשמליים אך רק אחד מהם מחובר לגלגלים ואילו האחר הוא מתנע-אלטרנטור במתח גבוה. הקונפיגורציה הזאת מספקת 160 או 200 כוחות סוס, בהתאם לתג המחיר.
'קנגו' הוא אחד הדגמים הנמכרים ביותר של רנו בישראל מאז בריאתו, ודור ראשון של קנגו חשמלי – למעשה הסבה פשוטה של הרכב – הושק כבר לפני עשור. בתערוכת פריז 2022 מוצגת גרסת הנוסעים של הדור השני של גרסת החשמל, שנקראת קנגו E-Tech Electric. לרכב הזה יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 45 קילוואט שעה בלבד, וזה מספק טווח נסיעה די צנוע של 285 קילומטרים תיאורטיים.
ללחץ על בלוטות הנוסטלגיה בתצוגה של רנו אחראית מכונית תצוגה שנקראת 4ever, תיכנס לייצור רק בעוד שלוש שנים, ומייצגת את המהדורה החשמלית של רנו 4 העתידית. למעשה, למרות שרנו 4 ורנו 5 הן שתי מכוניות אייקוניות כל אחת בזכות עצמה, ושתיהן שייכות לעידנים שונים, נראה שהחידוש שלהן מייעד את שתיהן לחיות זו לצד זו כמו 'קליאו' לצד 'קפצ'ור'.
שתי המכוניות ייוצרו בנפרד, בשני מפעלים שונים בצרפת, אבל יחלקו ביניהן את אותה פלטפורמת CMF-EV שעושה שימוש בכ-50 אחוז מחלקי פלטפורמת CMF-B – פלטפורמת הסופר-מיני של קבוצת רנו-ניסאן. רנו כבר הציגה דגם תצוגה שמחדש את המורשת של 5, וכעת מגיע זמן התחדשותה של 4, וכמו המכונית ההיסטורית גם החשמלית תהיה סוג של האצ'בק מינימליסטית ותעוצב באופן שחולק הרבה כבוד למקור.
רנו מציגה כעת בפריז חמישה דגמי תצוגה שונים, כולל גם דגם מזיל ריר שעושה כבוד לרנו 5 טורבו האייקונית עם המנוע המרכזי-אחורי (לדגם התצוגה יש שני מנועים חשמליים שמספקים יחד 280 כ"ס ו-72 קג"מ של מומנט, אבל זה דגם פנטזיה שנועד לגרום לנו לרייר).
בעולם האמיתי רנו תחליף בעוד שנתיים את 'זואי' המזדקנת עם גרסת הייצור של 5 המודרנית, ותציע לצידה גם את 4. אנשי רנו, אגב, מספרים שבהשוואה ל'זואי' עלות הפלטפורמה החדשה נמוכה בכ-30 אחוזים.
