מגפת קורונה מוסיפה לחולל שמות בתעשיית הרכב העולמית, והסוף שלה עדיין לא נראה באופק. רכישות ומיזוגים בתעשיית הרכב, שממילא התקיימו עוד קודם לכן, מואצים בימים אלה ככל שיצרניות רכב נאבקות להדק את הפעילויות שלהן, ושני שמות שעולים על השולחן השבוע הם 'ליפאן' הסינית ו'סאנגיונג' הקוריאנית.
סוכנות הידיעות 'רוייטרס' דיווחה בסוף השבוע, מפי "שלושה אנשים בעלי ידע בעניין" על כוונתה של ג'ילי – יצרנית הרכב הפרטית הגדולה ביותר בסין, להשתלט על אחת מיצרניות הרכב הסיניות המעניינות שם (יצרנית שידועה גם בישראל) – 'ליפאן'. ליפאן נוסדה בשנת 1992 כמוסך לתיקון אופנועים על-ידי מתנגד המשטר הסיני לשעבר יין מינגשן, וסיפור סינדרלה שלה מייצג את הסיפור של רוב תעשיית הרכב בסין, כולל גם את זה של ג'ילי עצמה.
בתוך שנים ספורות לאחר שליפאן החלה ליצר אופנועים היא הייתה ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר בסין (2004), אבל הגידול המהיר של שוק הרכב הסיני הותיר אותה מאחור. תוך חמש שנים נוספות היא איבדה את התואר הזה והתדרדרה למקום החמישי. זה לא מנע ממנה לזכות 17 פעמים באליפות הסינית למירוצי אופנועי כביש, ולהפוך גם ליצרנית אוטובוסים (2003) ומכוניות נוסעים (2006).
כמו כל יצרניות הרכב המצליחות בסין גם ליפאן התפתחה במהירות באמצעות סדרת רכישות ומיזוגים, ובסיוע הממשלה הפדרלית והמקומית, והנפקה בבורסה, היא בנתה שני מפעלי ייצור בסין ומספר מפעלי הרכבה ברחבי העולם. במקביל, ליפאן השקיעה במחקר ופיתוח ובשנת 2006 החזיקה ביותר מ-3,800 פטנטים ובשיא הסיני בתחום הפטנטים שקשורים ברכב. בשנת 1999 החלה ליפאן לייצר חלקי אופנועים בוויאטנם, פעילות אשר מהר מאד הפכה לייצור של אופנועים, בשנת 2003 היא נכנסה לייצור אוטובוסים לאחר שרכשה חברה סינית אחרת, ב-2005 היא החלה לייצר ואן מסחרי וטנדר על בסיס דגמי דייהטסו, ובשנה לאחר מכן החלה לייצר מכוניות נוסעים. בשנת 2007 החלה ליפאן לייצר מכוניות ברוסיה, וכעבור מספר שנים הקימה מפעל להרכבה, ולאחר מכן גם לייצור, של רכב באתיופיה ושל אופנועים בטורקיה. בשנת 2010 הקימה ליפאן מפעלי הרכבה וייצור רכב באזרבייג'ן, מצרים, איראן ואורגוואי, ובאותה שנה גם הנפיקה מניות בבורסה בשנגחאי.
ליפאן החלה לשווק אופנועים מתוצרתה בישראל לקראת סוף העשור הקודם, אבל בעבר לא זכתה אצלנו להצלחה רבה. החל משנת 2014 החברה מפיצה בסין את אופנועי MV אגוסטה האיטלקית, ובעקבות דחיפת ממשלת סין היא גם מייצרת כלי רכב חשמליים. ההון הפרטי של משפחת מינגשן, המייסד, מוערך כיום ביותר מ-2 מיליארד דולר, אבל כל אלה לא עזרו לחברה אשר מתקשה להתמודד עם התרסקות מכירות הרכב ברחבי העולם בגלל מגפת קורונה.
מי שיודעים לנצל הזדמנויות הם אנשי ג'ילי, אשר הגדירו מחדש את "סיפור סינדרלה" לאחר שהפכו לבעלי המניות הגדולים ביותר בחברת דיימלר-בנץ (מרצדס) והבעלים של וולוו הסינית ו"המונית הלונדונית", הם בעלי השליטה בפרוטון המלזית ובלוטוס הבריטית ומחזיקים במחצית הבעלות ב'סמארט'. שתי החברות אמנם סירבו להגיב אבל לדברי 'רוייטרס' ג'ילי – אשר בעצמה עומדת בפני הנפקת מניות נוספת – צפויה להזרים הון לליפאן ולקחת את גרעין השליטה בחברה.
לקריאה נוספת: ג'ילי לקחה את שבדיה ועכשיו רוצה את העולם
עבור ג'ילי, שמייצרת בעצמה בסין מגוון עצום של דגמי רכב, מדובר באפשרות להרחבה נוספת של הפורטפוליו לא רק אל שווקי האופנועים והאוטובוסים אלא גם לנישות נוספות של מכוניות נוסעים בכלל ומכוניות קטנות בפרט, מנועי בנזין קטנים, מנועים של אופנועי שטח שנמכרים ליצרניות אופנועים אחרות ועוד. אגב, כמו חברות סיניות אחרות גם ליפאן שלחה יד לפעילויות בתחומים אחרים והיא מייצרת גם נעלי ספורט ויינות.
סאנגיונג מתגלגלת הלאה
את מספר החלפות הבעלות שעברה עד היום סאנגיונג הקוריאנית קשה למנות, אבל אפשר להזכיר את ההתפתחויות החשובות בעלילה של יצרנית רכב שהחלה את דרכה בעקבות מלחמת קוריאה עם הרכבה של ג'יפים אמריקנים ולימים כרתה הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי עם מרצדס. סאנגיונג (שפירוש שמה הוא "שני דרקונים") לא שרדה את המשבר הכלכלי הגדול של קוריאה בשנות התשעים ונרכשה על-ידי דייהו, שבעצמה פשטה רגל.
בשנת 2004 השתלטה סאיק (SAIC) – יצרנית הרכב הגדולה בסין – על סאנגיונג רק כדי להביא אותה לפשיטת רגל חמש שנים לאחר מכן, ולא לפני ש"העתיקו" – כך לטענת הקוריאנים – מן החברה את כל הפטנטים והטכנולוגיה שלה.
מהינדרה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בהודו, החלה להשתלט על סאנגיונג בשנת 2010 ורכשה בהדרגה כ-75% מן החברה. מהינדרה התכוונה להשתמש בסאנגיונג כדי לחדור לשוק הצפון אמריקני הרווחי. אלא שתוכניות אלה כנראה לא ייצאו לפועל מפני שההודים "שמו את החברה על המדף" והם מחפשים למי למכור אותה. הצרות של סאנגיונג, שמפסידה כסף מזה 13 חודשים ברציפות, לא החלו אמנם עם מגפת קורונה אבל המגפה הכניסה את החברה לדרך ללא מוצא.
כעת נראה שסאנגיונג שוב עומדת לעבור לבעלות סינית. ביום שישי האחרון פורסם בקוריאה שגם ג'ילי וגם BYD הסינית מתעניינות ברכישת סאנגיונג, מה שהקפיץ את ערך המניה המדשדשת של החברה ב-30%. אנשי ג'ילי אמנם הכחישו את הטענה שהם מתעניינים בעסקה (מה שלא אומר שהידיעה לא נכונה…) ואילו אנשי BYD סרבו להגיב עליה.
