הגבלה על רישיון נהיגה שמבוססת על חוק ההוצאה לפועל לא משפיעה על כושר הנהיגה או כשירותו של בעל הרישיון לנהוג… פסילת רישיון אינה תקפה כל עוד לא נמסרה על כך הודעה לבעל הרישיון, ולכן חברת ביטוח לא יכולה להתחמק מתשלום פיצויים אם אינה יכולה להוכיח שהנהג היה מודע לפסילת רישיונו. כך קבע שופט בית משפט השלום בבית שמש מוחמד חאג' יחיא.
השופט חאג' יחיא דן בתביעתה של מבוטחת כנגד חברת מנורה, לאחר שחברת הביטוח סרבה לשלם לה פיצוי בגין נזקי תאונה – בטענה שהנהג בעת התאונה – בעלה של התובעת – נהג ברכב למרות שלשכת ההוצאה לפועל הגבילה אותו באמצעות צו מלקבל או לחדש את רישיון הנהיגה שלו.
חברת מנורה טענה שפוליסת הביטוח קובעת שברכב רשאים לנהוג "…בעלי רישיון שלא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת…"
כשבוע לאחר קבלת הודעת הדחיה מטעם חברת הביטוח פנה הבעל, הנהג, ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לבטל את צו ההגבלה שהוטל עליו, וזה אכן בוטל כעבור שלושה ימים.
המבוטחת טענה, בין השאר, שהיא ובעלה לא ידעו על קיום צו הגבלה כזה במועד התאונה, ושבכל מקרה דינו היה להתבטל נוכח צו כינוס שניתן בהליך פשיטת רגל בעניינו של הבעל עוד לפני קרות התאונה.
השופט חאג' יחיא קבע, כאמור, שעל חברת הביטוח לשלם לתובעת: "ממכלול החומר שהונח לפני בית המשפט, ולאחר בחינת המצב המשפטי, הגעתי לכלל מסקנה כי העובדה לפיה היה קיים צו הגבלה בעת אירוע מקרה הביטוח, אין בה די כדי לשלול באופן אוטומטי את הכיסוי הביטוחי והזכות לפיצויים בגין נזק רכוש… הגבלה על רישיון נהיגה שמבוססת על חוק ההוצאה לפועל משולה לפקיעת רישיון נהיגה מפאת אי תשלום אגרה.
הגבלת רישיון מכוח סעיף זה אינה משפיעה על כושר הנהג או כשירותו, אינה יוצרת סיכון או מגדילה את הסיכון התחברותי – אלא מדובר בהגבלה טכנית ולכן אין בה כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי והזכות לפיצויים כאשר מדובר בנזק רכוש…
בדומה לדין הפלילי שמחייב כי ייוודע לנאשם דבר שלילת רישיונו, כך גם בדין האזרחי, פסילת רישיון אינה תקפה כלפי הנוהג כל עוד לא הודע לו עליה. על כן, חבותו של המבטח תפקע רק אם הנהג המבוטח מודע לפסילה…
על כן, בנסיבות דנן, משנחה דעתי כי בעת התאונה לא ידעו התובעת או בעלה על קיום צו ההגבלה, הגעתי לכלל מסקנה כי צו ההגבלה שהיה קיים בעת קרות האירוע מושא התביעה, אין בו בנסיבות העניין, כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי של הפוליסה".
השופט חייב את מנורה לשלם לבעלת הרכב 47,978 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובנוסף לשאת בהוצאות משפט בסך כולל של 1,000 שקל וכן בשכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 6,500 שקל.
תא"מ 19624-07-14
