מעבר למחיר האנושי הכבד שגרמה עד עתה הפלישה של רוסיה לאוקראינה נגרמים גם נזקים כלכליים עצומים בעולם בכלל, ובתעשיית הרכב בפרט. בעיקר נפגעו יצרניות רכב גלובליות שהפעילו ברוסיה מפעלים ושותפויות למכירת רכב במדינות חבר העמים, וכאלה שרכשו רכיבי רכב ופלדה מרוסיה ומאוקראינה.
רנו, שהייתה בין היצרניות הזרות הבולטות ברוסיה, נאלצת למחוק כ-2.29 מיליארד דולר מן השווי שלה בגלל אובדן הכנסות ונכסים במדינה, ואמש דיווחה על השלמת העסקה למכירת השליטה ביצרנית הרכב הרוסית הגדולה ביותר – AvtoVAZ, אשר מוכרת לנו בעיקר בזכות המותג 'לאדה'.
רנו, אשר אך לפני מעט יותר משנה איחדה תחת חטיבה אחת את הפעילויות של דאצ'יה הרומנית (ששייכת לה) עם אלה של 'אוטו ואז', מחזיקה כעת כ-67.7% מן הבעלות בחברה. בעסקה הנוכחית היא מכרה אותן לעיריית מוסקבה (למעשה לגוף עירוני שנקרא "מכון המחקר והפיתוח המרכזי הרוסי למכוניות ומנועים, "NAMI", ובין השאר זה מביא לכדי סיום את התוכניות הגדולות שהיו לרנו בשוק הרוסי בכלל, ועבור לאדה בפרט.
לקריאה נוספת:
רנו איחדה את דאצ'יה עם לאדה. מה יוצא לנו מזה?
עם זאת, קצת קשה לכנות את המהלך הזה "עסקה", שכן רנו נאלצה למכור את כל הפעילות של רנו רוסיה כולל הבעלות באוטו ואז תמורת חמש אגורות (רובל רוסי אחד ששוויו כעת 0.016 דולר).
אוטו ואז מעסיקה כ-45,000 עובדים, ואך לאחרונה החלה בפרויקט לייצור מקומי של דאצ'יה דאסטר תחת המותג לאדה. החברה תמשיך, מן הסתם, לייצר את אותם דגמים שהיא מייצרת כעת, אבל ברוח המלחמה והמצור הכלכלי הבינלאומי שמוטל על רוסיה מתכננים הבעלים החדשים להחיות את המותג מוסקביץ' שנזנח לפני כשלושים שנים.
המותג Moskvich (שמשמעותו המילולית היא "מוסקבאי", כלומר "יליד מוסקבה) הוקם בעידן הסובייטי, בשנת 1930, וייצר כלי רכב שונים עד לשנת 1991. לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה יוצרה שם מכונית קומפקטית בשם 'קים' אך אז הוסב המפעל לייצור כלי רכב צבאיים. לאחר המלחמה ייצרה מוסקביץ' דגמים קודמים של אופל תחת הסמל של מוסקביץ' ואלה הוחלפו לאחר מכן בדגמים מפיתוח רוסי אשר יוצאו למדינות מזרח אירופה וגם לסקנדינביה, צרפת ובריטניה.
עם התפרקות ברית המועצות נקלעה החברה לפשיטת רגל ונסגרה בפועל בשנת 1991. בשנת 2005 רכשה רנו חלקים מן המפעל במוסקבה והחלה להרכיב בו מכוניות מדגם דאצ'יה לוגאן שיוצרו ברומניה ונשלחו לרוסיה כערכות להרכבה מקומית, וזאת במקביל להשתלטות על 'אוטו ואז'. לרנו היו תוכניות לקנות את הזכויות לשם מוסקביץ' ולייצר מכוניות תחת שם זה אולם הן לא יצאו לפועל.
תחת מצור
פלישת רוסיה לאוקראינה גררה הטלת סנקציות בינלאומיות על סחר עם רוסיה, והכלכלה המקומית בכלל, ובפרט תעשיית הרכב, נערכות לתקופה שבה ייאלצו להסתמך אך ורק על ייצור מקומי.
עיריית מוסקבה, אשר רכשה את חלקה של רנו והיא מעתה הבעלים של 'אוטו ואז', הודיעה שהיא פועלת יחד עם יצרנית המשאיות הרוסית המפורסמת 'קאמאז' (Kamaz) ועם משרד התעשייה והמסחר של רוסיה כדי להרחיב את הייצור המקומי של חלקי רכב רבים ככל האפשר. לדברי העיריה, כבר במהלך השנה הנוכחית יחל ייצור מכוניות נוסעים תחת הסמל של מוסקביץ'.
ליצרנית המשאיות, שלוקחת כאמור חלק במיזם הרכב הרוסי, יש קשרי מסחר וטכנולוגיה עם יצרנית הרכב הסינית JAC אשר מייצרת כל רוב סוגי הרכב אך חזקה במיוחד בכלי רכב מסחריים ומשאיות. בזכות קשר זה נראה שהרוסים יוכלו לבנות עוד השנה מכוניות חשמליות על-בסיס פלטפורמה של JAC, ואולי אפילו לייצר ברוסיה מכוניות כאלה מקיטים שיוצרו במקור בסין ויורכבו במוסקבה (CKD). אם אכן יתקיים פרויקט לייצור רכב שבו הסינים מעבירים רכיבים וטכנולוגיה לרוסיה זה יהיה תעתוע-גורל היסטורי. עד לשנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר סין הייתה סגורה לעולם בגלל מדיניות היו"ר מאו, כל תעשיית הרכב הסינית (שהפיקה בעיקר משאיות וציוד צבאי) התבססה על ידע וחלקים רוסים ועל "הנדסה הפוכה" של מכוניות שנותרו בסין מלפני המהפכה.
