חברת קרסו מוטורס, יבואנית קבוצת רנו-ניסאן לישראל, הודיעה על קבלת זיכיון היבוא של לאדה (אוטו ואז) הרוסית לישראל.
חברת אוטו ואז הוקמה על-ידי הממשל הקומוניסטי ברוסיה בשנת 1966 ובמשך מספר עשורים בנתה בעיקר מכוניות על-בסיס טכנולוגיות של פיאט בכלל, ועל בסיס דגם ה-124 בפרט, כשהמותג המוכר ביותר שלה הוא 'לאדה'.
לאחר פירוק ברית המועצות עברה אוטו ואז מספר גלגולים שכללו גם ניסיונות להשקעה בטכנולוגיות חדשות יותר, אבל מעולם לא הצליחה ליישר קו עם ההתפתחויות המאורגנות והמשמעותיות יותר שהתרחשו באותן שנים בתעשיות הרכב של דרום קוריאה, סין או הודו.
בתחילת שנות ה-90 יובאו מכוניות לאדה לישראל למשך תקופה קצרה על-ידי חברת פראמונט, אולם אפילו עולי חבר המדינות העדיפו במקרה הגרוע את המכוניות מתוצרת סקודה הצ'כית (שבאותה תקופה החלה לקלוט טכנולוגיות של פולקסוואגן), ובמקרה הטוב מכוניות יפניות כמו רוב עם ישראל.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים התרוצצו מספר שמועות בנוגע לקבלת זיכיון היבוא של לאדה על-ידי גורמים שונים שחפצו להשתלב ביבוא רכב לישראל, אלא שהמוצרים של אוטו ואז לא רק שלא עמדו בתקנים אירופאים אלא גם לא היו אטרקטיביים בעיצוב אות בטכנולוגיה שלהם.
בתאריך המאד מיוחד – 12 בדצמבר 2012 – רכשה הברית של רנו וניסאן 67.13% מן הבעלות בחברת האחזקות שמחזיקה ב- 74.5% מן הבעלות בחברת אוטו ואז תמורת סכום צנוע מאד של 742 מיליון דולר. התוצאה היא שבאמצעות בעלות של 49.99% באוטו ואז שולטת הברית רנו-ניסאן בשני שלישים של החברה כולה.
עבור הברית רנו-ניסאן מהווה אוטו ואז בעיקר בסיס ייצור למדינות חבר העמים ולייצוא למדינות מתפתחות בעולם, ומאז הרכישה היא משקיעה בהפרשתן לגמלאות של הפלטפורמות הישנות והכנסת פלטפורמות חדשות על בסיס מותגי הלואו-קוסט של הקבוצה – דאצ'יה ודאטסן (מותג של ניסאן).
אוטו ואז מייצרת מספר דגמים תחת המותג לאדה, אבל גם מרכיבה את ניסאן אלמירה ומייצרת, ואף מייצאת, מכוניות שנושאות את סמלי דאצ'יה (סנדרו, לוגאן 2) ודאטסן (און-דו). כמו כן יש לאוטו ואז שיתוף פעולה עם שברולט לייצור דגם שטח שנושא את השם ניבה אך הוא מודרני יותר מ-4X4 ולא צפוי להיות מיובא לישראל בגלל השת"פ עם ג'נרל מוטורס.
לפני המשבר הכלכלי הנוכחי ברוסיה ייצרה אוטו ואז כמיליון מכוניות לשנה ולאדה הייתה המותג הנמכר ביותר בחבר המדינות.
רוב רובן של המכוניות שאוטו ואז מייצרת מונעות באמצעות מנועי בנזין מיושנים בנפחי 1.6 ו-1.8 ליטר, חלקם עם 2 שסתומים לצילינדר ועם תיבות הילוכים ידניות או תיבה אוטומטית מיושנת אחת (4 הילוכים).
הפלסטיקה הפנימית ברובן נראית כאילו נלקחה מכלי רכב צבאיים שיוצרו בשנות השבעים.
הפוטנציאל המעניין בדגמי לאדה טמון כיום בדגמים החדשים שרנו-ניסאן מכניסה לייצור ברוסיה, אשר מקבלים בהדרגה את מערכות ההנעה של רנו – ובכלל זה גם את תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת מצמד בודד, וכן במכוניות שמיוצאות על-ידי אוטו ואז (למשל לאוסטרליה) ויכולות להתמודד עם תקינה אירופית.
הדגמים הישנים של לאדה – למשל 'קאלינה' שמבוססת על מכונית שהוצגה בשנת 2004 או גראנטה שמבוססת עליה והוצגה בשנת 2011 פחות מעניינים מבחינתנו למרות עיצוב חיצוני יחסית מודרני, וגם דגמים מיושנים ומכוערים במיוחד כמו פריורה אינם רלבנטיים לנו.
צריך גם להניח שדגמים שמבוססים ישירות על דגמי דאצ'יה, כמו לארגוס שהושקה ב-2012 אולם היא בעצם לוגאן סטיישן לא יהיה יותר הגיוני לייבא מרוסיה במקום מרומניה או מרוקו.
ללאדה יש גם מכונית מקורית מאד מעניינת, שזכתה לחיבה רבה בקרב חובבי נהיגת השטח, וזאת 'ניבה' שלאחר מספר גלגולים נקראת כיום פשוט 4X4. לא ברור האם הדגם הנוכחי יוכל להשתדרג כדי לעמוד בתקני הזיהום והבטיחות שדרושים כדי לשווק אותו בישראל, אבל די ברור שהוא ישודרג בעתיד או יוחלף על-ידי דגם של קבוצת רנו-ניסאן.
שני הדגמים שנראים בעלי פוטנציאל מעניין – נכון לעת עתה – הם הקרוסאובר 'אקסריי' שהוא למעשה דאצ'יה סנדרו בתחפושת מעניינת שהושק השנה (מוצע עם מנועי 1.6 ו-1.8 ליטר ותיבות ידניות ורובוטיות), ו'וסטה' אשר הושקה בשנה שעברה ומוצעת עם מנוע 1.6 ליטר ותיבה רובוטית.
מה שיותר חשוב, ודאי בהקשר הישראלי, הוא המבט לעתיד והאסטרטגיה של רנו-ניסאן לגבי בסיס הייצור הרוסי.
לרנו-ניסאן יש כיום את מגוון בסיסי הייצור הרחב ביותר מבין כל יצרני הרכב בעולם – מאפריקה עד דרום קוריאה ומדרום אמריקה ועד להודו וסין – ולכן רק אם הברית מייעדת לרוסיה "משבצת" ספציפית באסטרטגיה הכוללת שלה יהיה משקל עתידי למותג הזה בישראל.
יחד עם זאת, עצם העובדה שחברת קרסו מוטורס טרחה למסד את הזכיון הזה יכולה להעיד על שני דברים נוספים. ראשית, בדרך זאת נחסמות האפשרויות שמישהו ינסה, ואולי אף יצליח, לעקוף את הקשרים של קרסו מוטורס עם היצרניות שהיא מייצגת.
שנית, לרנו-ניסאן יש מותג לואו-קוסט הרבה יותר מעניין בראיה ישראלית, וזהו דאטסן של ניסאן. החתירה לייצוג אוטו ואז עשויה להעיד על שאיפה לסגור את הפינה גם לגבי הייצוג העתידי של דאטסן בישראל.
