בשעה שהעיר תל אביב מתמודדת עם נטייתם של משתמשים להשליך את הקורקינטים המושכרים שלהם בכל פינה, וכתוצאה מכך אולי תיאלץ להצר את צעדיהן של החברות המשכירות, מסתבר שזאת לא הבעיה היחידה של מי שמנסים לקדם מודל עסקי של תחבורה שיתופית בתחום הניידות האישית.
מחקר עצמאי של הניוזלטר Oversharing, שעוסק בכלכלה השיתופית, מעלה שהחברות שמשכירות קורקינטים מפסידות מאות דולרים על כל כלי בצי שלהן, וזאת בעיקר מכיוון שקורקינטים מושכרים שורדים בתפקידם בסך הכל חודש אחד לפני שהם "מתפגרים". זה, כמובן, מסב נזקים כבדים לחברות שמפעילות קורקינטים שיתופיים – ומציב סימן שאלה גדול מעל למודל העסקי שלהם.
המחקר מבוסס על נתונים פומביים ששחררה עיריית לואיוויל שבמדינת קנטקי, ארה"ב, והם נוגעים לשתי מפעילות הקורקינטים בעיר – ליים (Lime) ובירד (Bird). נתונים אלה נאספו בין אוגוסט לדצמבר אשתקד, והם מושפעים בעיקר על-ידי צי הקורקינטים של 'בירד', שהחלה לפעול בעיר באוגוסט, ופחות מאלה של 'ליים', שהחלה לפעול שם רק בנובמבר. הממצאים מגלים שאורך החיים הממוצע של קורקינט בלואיוויל הוא בסך הכל 28 ימים, ואילו אורך החיים החציוני של כלי כזה עומד על 23 ימים. עוד עולה מהנתונים הסטטיסטיים שבמהלך חייו הקצרים יילקח "הקורקינט החציוני" בסך הכל ל-70 נסיעות שבהן הוא עובר בממוצע כ-137 קילומטרים בלבד. אם בוחנים רק את נתוני חודש דצמבר עולה שקורקינט ממוצע שורד 32 ימים.
לאורך החיים של קורקינט חשמלי יש חשיבות מכרעת לסעיף הכלכלי בכל הקשור ל"כלכלת שיתוף": ככל שקורקינט מצליח לשרוד יותר השכרות הוא משיא למפעיליו הכנסות גבוהות יותר, ומאפשר להם להיות יותר תחרותיים במחירי ההשכרה שהם מציעים לציבור. מנתוני המחקר עולה שמחירו של קורקינט שבירד קונה הוא 551 דולרים והחברה שואפת להפחית את מחיר הרכישה של כלים אלה ל-360 דולרים. מחיר הכלי כולל לא רק את הסכום שבירד משלמת ליצרנית הקורקינטים אלא גם את העלויות התפעוליות ובהן אפילו עלות סליקת אשראי, הפעלת עמודי העגינה ועוד.
כל קורקינט בלואיוויל מייצר לחברה הכנסות בסך של 2.32 דולר ביום, כלומר שבאורך חיים ממוצע מכניס כל כלי סכום נמוך של בין 65 דולרים ל-75 דולרים – הרבה מתחת למחיר הרכישה של 551 דולר ואפילו מן המחיר האידאלי של 360 דולרים.
אחד הנתונים המעניינים שעולים מן המחקר הוא שהבלאי הגדול של הקורקינטים, ומשך החיים הקצר מאד שלהם, נובע בין השאר מכך שהאמריקנים פשוט… כבדים. חברת 'בירד', למשל, מפעילה צי קורקינטים חשמליים מתוצרת חברת שיאומי (Xiaomi) הסינית. קורקינטים אלה תוכננו לנסוע על קרקע שטוחה ולשאת נוסע ששוקל עד 90 קילוגרם. אלא שגבר אמריקני ממוצע שוקל כ-89.5 קילוגרם ואישה אמריקנית ממוצעת שוקלת כ-77 קילוגרם. המשקל הממוצע, כמובן, מתקבל גם על-ידי שוכרים רבים ששוקלים הרבה יותר מכך, וזאת ככל הנראה הסיבה שחברת בירד הכריזה בחודש אוקטובר האחרון שהיא מפתחת עם חברת אוקאיי (Okai) כלי חדש שמהונדס מראש לשימושי רכיבה שיתופית.
בתגובה לפרסום בניוזלטר מסרו אנשי חברת 'בירד': ״יש לנו צי דינאמי. רק בגלל שנראה כי בלואיוויל אורך החיים הממוצע עומד על 28 ימים זה לא אומר שזה אורך החיים המלא של הכלי״.
