שורה תחתונה תחילה

קופרה לאון החדשה מוסיפה להציע את אותו איזון מוכר בין יכולת ספורטיבית גבוהה לשימושיות, ומוסיפה לו תחושת פרימיום שלא איפיינה אותה בעבר. מהצד השני של המטבע נרשמה התייקרות משמעותית במחיר.

עוד ב-TheCar
סיאט לאון החדשה במבחן דרכים
אאודי RSQ3 ספורטבק במבחן דרכים
מבחן השוואתי: סיאט לאון קופרה מול יונדאי i30N ופיג'ו 308GTI

מכוניות ספורטיביות עממיות, ובפרט "הוט האצ'" האהובות עלינו כל כך, הפכו בשנים האחרונות לזן נכחד. יש לכך בוודאי סיבות רבות – סוציולוגיות, תחבורתיות וסביבתיות, אבל אחד הדברים שבוודאי לא עוזרים להן ולנו הוא ההתייקרות שלהן, שנובעת מדרישות זיהום אוויר מחמירות והולכות.

יצרניות הרכב, מצידן, נאבקות בסביבה תחרותית קשה, וכדי לשרוד הן חייבות להמציא ערוצי הכנסה חדשים, כמו למשל למכור לנו את אותן מכוניות עם אריזות חדשות, יקרות יותר. תדמית ספורטיבית, למשל, זאת שיטה שעובדת טוב: בכל הסגמנטים יש מי שמוכנים לשלם על כך תוספת מחיר, וגם תדמית "פרימיום" עוזרת כדי לגרום לצרכנים לפתוח את הארנקים. סיאט, למשל, המציאה את עצמה מחדש כאשר חיברה בין שתי המגמות האלה עם המותג הספורטיבי-יוקרתי 'קופרה', ולצורך זה לקחה את הגרסאות הספורטיביות של מותג עממי ומשתלם כלכלית וארזה אותן מחדש תחת תג מחיר גבוה יותר.

לאון קופרה, אחת הספורטיביות האהובות והפופולריות ביותר בישראל, החליפה את הסמל של סיאט בסמל הנחושת של קופרה', והיא מתייצבת כעת באולם תצוגה נבדל ומעוצב בזהות מותגית חדשה לצד קופרה אטקה וקופרה פורמנטור. קופרה ליאון, להבדיל מליאון קופרה, נושאת את כל התוספות המקובלות בז'אנר: כונסי אוויר בולטים, חישוקים גדולים, חצאיות צד, וכמובן שאי אפשר בלי 'דפיוזר' אחורי עם ארבעה פתחי פליטה בולטים. זה שונה מספיק מן המקור, אבל לא יוצא דופן או מושך תשומת לב מיוחדת בימינו.

סמלי הנחושת, לעומת זאת, אשר מן הסתם יאומצו גם על ידי "סתם" בעלי סיאט לאון, וצבע מט ייחודי שתמורתו נדרשת תוספת מחיר לא קטנה, הם אלה שיוצרים דרמה עם הופעה מובחנת וזועקת. זאת כבר לא "סתם עוד סיאט".

קופרה, הרבה לפני שזכתה להיות מותג בפני עצמו, זכתה להילה בלעדית בשוק הישראלי הצנום, ולאון קופרה הייתה המכונית הספורטיבית הנמכרת ביותר בישראל בעשור האחרון. מידי שנה עלו על כבישינו, בממוצע, יותר מ-100 ליאון קופרה, וזאת המכונית שנחשבת לחביבת המשפרים וספורטאי הרמזורים.

במבחנים השוואתייים שערכנו בעבר הצטיינה ליאון קופרה בזכות החבילה הכוללת, כלומר כזאת שכללה גם תג מחיר נוח יחסית.  השאלה היא אם הדור החדש יכול לשחזר את ההצלחה בקרב חובבי ההגה? נסענו לבחון.

מנוע, ביצועים

קופרה לאון מונעת באמצעות אותו מנוע 2.0 ליטר טורבו-בנזין מהדור הקודם, שמוחבר לתיבת הילוכים כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה. המנוע שופר מעט ונוספו לו 10 כוחות סוס, כך שהספקו המרבי הגיע כעת אל 300 כוחות סוס. המומנט נותר ללא שינוי: 40.8 קג"מ.

כמו בעבר, המנוע חזק ולינארי והוא מושך היטב כבר מס"ד נמוך, עם תחושת התפרצות מתונה אך מורגשת מעל 4,000 סל"ד. תיבת ההילוכים משתפת פעולה, מתפקדת היטב ובאופן מיידי כמעט בכל מצב, ולא ממהרת להעלות הילוכים כאשר נמצאים על גבול הקו האדום. ביציאה מהמקום מורגשת הססנות קלה, אלא אם משתמשים בבקרת השיגור שעוזרת להשיג את התאוצה הרשמית מעמידה  ל-100 קמ"ש תוך 5.7 שניות.

צליל המנוע נעים וגרוני, במיוחד מסל"ד בינוני ומעלה, ובמצבי נהיגה ספורטיביים נוספים גם פצפוצים מעוררים ממערכת הפליטה.  חבל רק שלאלה נוסף גם צליל מיותר, מלאכותי, שבוקע מן הרמקולים. זה אמנם פחות מעצבן מאשר באוקטביה RS, אבל מיותר באותה המידה (ואפשר לבטל אותו רק בתכנית הנהיגה המותאמת אישית).

צריכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן הייתה 8.8 ק"מ לליטר, מאד סבירים, ובנסיעה מנהלתית אין בעיה להשיג גם 11-12 קמ"ל.

התנהגות, נוחות

קופרה, כיאה וכראוי, מציבה את חווית הנהיגה בראש, והציפיה שלנו מלאון הייתה מאד גבוה, בעיקר לנוכח העובדה שזה הדגם היחיד, נכון לעכשיו, במשפחת קופרה, שראוי באמת להיקרא ספורטיבי. ואכן לליאון יש יכולות דינמיות גבוהות מאד עם רמות אחיזה טובות מבעבר ויכולת לתקוף כל פניה במהירות מסחררת. בולמים אדפטיביים מאפשרים בחירה בין מספר מצבי קשיחות, ומצליחים לרסן היטב את תנודות המרכב תוך שהם יוצרים זוויות גלגלות מתונות. עם זאת, קשיחות יתר במצב נהיגה "קופרה" הופכת את הנהיגה על כבישים משובשים לפחות נעימה, ועל הדרך גם פוגמת בתחושת הדיוק. הפתרון: להוריד קצב או לבחור במצב כיול רך יותר, על חשבון זוויות גלגול מודגשות יותר.

לאון נוטה להרחיב קו ביציאה מפניות תחת עומס, בעיקר כאשר פותחים מצערת מלאה. חסרונו של דיפרנציאל מכאני מורגש. היא  יודעת לבצע, אבל לא מצטיינת בתקשורות עם הנהג. ההיגוי מהיר אך מנותק ולא חד במיוחד. משקל ההגה טוב  אבל לא היינו מתנגדים ליותר משקל תחת עומס כדי לפצות על התחושה המנותקת. התוצאה הסופית היא מכונית מהירה, אוחזת ומהודקת, אבל לא חדה ומערבת כמו יונדאי i30N או רנו מגאן ספורט. מצד שני, קופרה לאון יותר נעימה לשימוש יום יומי, ובמצב "נוחות" המתלים מספקים רמת שיכוך זעזועים סבירה בהחלט, על אף צמיגים בחתך 35.

תא נוסעים

במעבר בין סיאט לקופרה נותר תא הנוסעים ללא שינוי מהותי, למעט כמה נגיעות ספורטיביות מתבקשות כמו טאצ' בצבע נחושת על גלגל ההגה הקטום, מסביב לפתחי המיזוג ובתפרי הדיפונים וריפוד המושבים. המושבים נראים מעולה ומספקים תמיכה טובה מאד, אם כי ירגישו מעט רחבים מידי לנוסעים רזים. לוח המחוונים הדיגיטלי מציע מגוון תצוגות משתנות לבחירה, עם שפע מידע, וגם בו שולט צבע הנחושת.

אין כאן תחושת "הארד קור רייסרית", אבל תחושת האיכות טובה ונעזרת בחומרים ברמה גבוהה. הנדסת האנוש, לעומת זאת, לוקה בחסר. על החסרונות של ממשק התפעול המסורבל כבר רטנו מספיק במבחן ללאון הרגילה. ובקופרה לאון (כמו בלאון FR) לפחות ישנה אפשרות לשליטה קלה יותר בטמפרטורת המיזוג ובעוצמת השמע באמצעות משטחי מגע. חבל רק שהם לא מוארים בלילה.

הכפתור שהכי חסר בקופרה הוא המתג השימושי להחלפת מצבי הנהיגה על גלגל ההגה, שלא קיים במפרט המקומי של המכונית.  מעט הכפתורים שכן קיימים מפוזרים בסידור לא מבריק. לחצני הפשרת האדים, למשל, צמודים אל מתגי האורות משמאל לנהג, בשעה שמתג החימום להגה (גימיק די מיותר בישראל) ממוקם על גלגל ההגה בסמוך למתגי החלפת התחנות ברדיו. בפעם הבאה שתרצו להעביר תחנה אל 88 FM אתם עלולים לקבל  88 מעלות בכפות הידיים.

אבזור ותמחור

קופרה לאון מצוידת היטב עם אבזור חשמלי מלא, בקרת אקלים תלת אזורית, מפתח חכם מלא,בלם יד חשמלי, משטח טעינה אלחוטית, פנסי LED קדמיים, גג שמש פנורמי חשמלי וחישוקי 19. מפרט הבטיחות כולל את כל המערכות הנדרשות כיום לבלימה ושמירת נתיב אקטיבית, יחד עם בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על תנועה הבשטחים מתים ו-10 כריות אוויר.

המיתוג היוקרתי (ואולי גם עלייה במחירי סיאט בכלל) הזניק את מחירה של לאון בכ-10 אלף שקלים ביחס לדור היוצא, והמחיר ההתחלתי הוא 240 אלף ש"ח. 19 אלף ש"ח נוספים נדרשים כתוספת לחבילת אבזור (שכוללת כיוון מושב חשמלי, חימום מושבים והגה, ריפודי עור וחישוקים משודרגי מראה) וצבע המט המרהיב (והמתלכלך בקלות) דורש תוספת של 14 אלף ש"ח נוספים. כל אלה העלו את מחירה של מכונית המבחן ל-273 אלף ש"ח לא צנועים, והדיר ממנה את התואר "מכונית עממית במיוחד במחירה ומשתלמת".

שורה תחתונה באמת

המיתוג של ליאון כ'קופרה' במקום כ'סיאט' עשה לה טוב מבחינה עיצובית ובסעיף הייחודיות. היא שונה ומובחנת יותר מ-FR של בן השכן שרק הוציא רשיון ומציגה נוכחות ספורטיבית ייחודית, אבל לא מצועצעת.

קופרה לאון צעירה מכדי להפוך ל"הארד קור", כמו חלק ממתחרותיה. לצד ביצועים ויכולת גבוהה היא עדין מסוגלת לספק שימושיות ורמת נוחות סבירה בחיי היום יום ומוסיפה לכך שידרוג ברמת האיכות הכללית. קופרה לאון נותרה מכונית All Around שיודעת לענות על רוב הדרישות של רוב הלקוחות הפוטנציאלים, אבל חסרים לה חדות וליטוש כמו חלק ממתחרותיה. כל זה היה מחליק בגרון טוב יותר אלמלא הייתה שומרת על רף המחיר של הדור הקודם.