השד הסיני שוחרר מן הבקבוק ואף אחד לא יחזיר אותו לשם: תעשיית הרכב האירופאית, שהחזיקה בעמדת עליונות טכנולוגית עד לפני עשור, משלמת כעת את מחיר היהירות והקיפאון על השמרים. תהליכים שהחלו לפני כ-20 שנים, וטכנולוגיות שפותחו בעידוד ממשלת סין, נושפים כעת בעורפן של היצרניות הוותיקות ומתחילים לכסח אותן.
רבות מן היצרניות הסיניות, אשר עד למשבר קורונה יכלו לכל היותר לחלום על יצוא מכוניות לאירופה, קונות כעת נכסים באירופה – בדגש על מפעלי ייצור ורשתות שיווק – וזוממות להלום בתעשייה האירופאית באמצעות… תחזיקו חזק… טכנולוגיה שפותחה בסין. במקרים שונים כבר הושלם מהפך, ויצרניות אירופאיות מבססות דגמים חדשים שלהן על טכנולוגיה סינית, ולא להיפך.
לפני כשבוע, במהלך כנס של הפורום לפיתוח רכב חשמלי חכם לשנת 2026, נאם סגן נשיא צ'רי וואנג לנג (Wang Lang) ודיבר על "'עידן חדש של שיתופי פעולה" שמתחיל עם השקת המותג 'פרילנדר'. לדבריו, יצרניות הרכב הסיניות עוברות מייצוא רכב להקמת אקוסיסטם גלובלי ומיזמים משותפים. וואנג לנג טוען שהדרך שבה יצרניות רכב סיניות משתפות פעולה עם יצרניות זרות השתנתה, וכעת הסינים מביטים החוצה מבעד לפרספקטיבה גלובלית. הוא טען שהמנוף (או הנשק) שלהן כעת הוא טכנולוגיות שכבר פותחו על ידן בסין לצד האצת פיתוח של טכנולוגיה עתידית – וזאת כדי לשמר יתרונות תחרותיים.
פרילנדר: מותג בריטי, בעלות הודית, טכנולוגיה סינית
ב-31 במרץ 2026 השיקה צ'רי באירוע בשנגחאי את מותג הפרימיום החשמלי 'פרידלנדר' עם הבטחה להשיק בחמש השנים הבאות 6 דגמים חשמליים בקצב של דגם חדש בכל חצי שנה.
דגם ראשון של פרידלנדר יהיה קרוסאובר גדול עם 6 מושבים שנקרא בינתיים בשם הקוד E0V והוא מבוסס על פלטפורמה חשמלית ייעודית של צ'רי בארכיטקטורת 800 וולט.
"הצד הסיני" של השותפות כולל את יצרנית השבבים קוואלקום ואת וואווי, וכמובן את יצרנית הסוללות הסינית CATL, וצ'רי תייצר אותו במפעל שלה בצ'נגשו שבו היא השקיעה כ-436 מיליון דולר נוספים.
מה שמעניין זה שהמותג פרילנדר הוא שיתוף פעולה ותיק בין צ'רי ליגואר לנד-רובר שמתכננת להפסיק עד לסוף השנה את הייצור בסין של כמעט כל דגמי לנד-רובר הקיימים שהיא מייצרת שם. באופן מעט אירוני הפך המותג החשמלי החדש הזה לאחד משיתופי הפעולה הוותיקים בתעשיית הרכב הסינית וזאת עוד לפני השקתו הרשמית. איך זה קרה? מן הסתם מפני שבתוך כדי עבודה על דברים אחרים זנחו אנשי צ'רי את השותפות הזאת, שהוקמה במקור עוד בשנת 2012.
תיאורטית, צ'רי יכלה להקדים את ג'ילי – המומחית הסינית המובילה בשיתופי פעולה גלובליים (רכישת וולוו, אחזקות במרצדס, רכישת נתח מפרוטון, שת"פים עם רנו ועם פורד ועוד ועוד) ונראה שגם היו להם שותפים נוחים לצורך זה: חברת טאטא ההודית שהיא הבעלים של יגואר לנד-רובר. אלא שצ'רי לא קידמה את המיזם הזה ובמשך שנים התמקדה בהקמת שותפויות בתוך האקוסיסטם הסיני. בשלב מאוחר יותר היא המציאה את מותגי הייצוא ג'אקו ואומודה, שכבר משווקים בישראל, ואת המותג החדש Lepas שפוזל לכיוון הפרימיום.
אבל כמיטב המסורת הסינית החדשה, בצ'רי לא מסתפקים במועט ולפני כשנתיים הם החליטו להחיות את מיזם 'פרילנדר' כ"מותג עצמאי לטכנולוגיית אנרגיה חדשה יוקרתית שנולד במסגרת שיתוף פעולה עמוק המשלב עיצוב גלובלי עם טכנולוגיית רכב חשמלי מקומית".
כאשר שמים בצד את כל המילים הארוכות האלה אנחנו נשארים עם טכנולוגיה סינית וסמל בריטי. רוב כלי הרכב שימותגו כ'פרידלנדר' ייוצרו בסין, אולי גם בהודו, וישווקו משם לרחבי העולם. אבל לא מן הנמנע שדגמי פרילנדר שיימכרו באירופה ייוצרו בבריטניה, או ביבשת עצמה, וזאת כדי לעקוף את המכסים על רכב חשמלי סיני.
תחת פאסאדה בריטית יציג המותג פרילנדר דוגמה מוחשית למעמד החדש שרכשו יצרנית הרכב הסיניות: כל הדגמים ייבנו על גבי פלטפורמות ייעודיות שפותחו על-ידי צ'רי בסין, כל מכלולי ההנעה, וכמובן גם הסוללות, מבוססים על טכנולוגיה סינית, ואין כנראה שום הסתמכות על טכנולוגיה מערבית. התרומה של יגואר לנד-רובר לשותפות? בעיקר מורשת, שם, סמל וסממני עיצוב. צ'רי מביאה את הארכיטקטורה, את היכולת התעשייתית ואת ההיכרות עם השוק המקומי. חלפו עברו הימים שבהם המערב נותן טכנולוגיה וסין נותנת שוק וכעת המציאות התהפכה ב-180 מעלות.
יש מכס? נקנה מפעל ייצור
סוכנות הידיעות 'רויטרס' שמה את הדברים בפרופורציות כשהיא מדווחת על כך שצ'רי מבקשת לפתח שותפויות עם יצרניות רכב אירופאיות כדי לעשות שימוש במפעלי ייצור אירופאים קיימים ולהגדיל את טביעת הרגל שלה בשוק. זה ניסיון שקוף לעבור ממודל של יצוא למודל של התבססות מקומית.
זה קורה על רקע העובדה שנתח השוק של יצרניות רכב סיניות באירופה הכפיל את עצמו במהלך שנת 2025 והגיע לכ-6% עם חדירה חזקה במיוחד במדינות מסוימות. קודם לכן הטילה הנציבות האירופאית מיסים נוספים על ייבוא מסין, ואלה נעים בין 7.8% ל־35.3% (בנוסף ל-10% מכס שחלים על יבוא רכב). המכירות של צ'רי באירופה זינקו מ־17,035 כלי רכב ב־2024 ל־120,147 בשנה שעברה, ולדברי וואנג השווקים שמחוץ לסין אחראים כבר ליותר מ־47% מתוך 2.8 מיליון מכירות עולמיות של הקבוצה.
העיר ברצלונה מארחת את ניסוי המעבדה הראשון למהלך של צ'רי, אשר השקיעה כ-400 מיליון דולר ברכישה משותפת של מפעל ייצור רכב ששימש בעבר את ניסאן ונמצא באזור הסחר החופשי של ברצלונה. צ'רי תייצר שם את אומודה 5 לאירופה, בגרסאות חשמל ובנזין, ובהמשך גם את ג'אקו 7. מן המפעל הספרדי מתוכנן גם יצוא לאמריקה הלטינית.
הדבר הכי מעניין בסיפור של ברצלונה הוא שותפות של צ'רי במפעל הזה עם חברת Ebro EV Motors – חברה קטלונית חדשה שמחייה את המותג ההיסטורי הספרדי EBRO. הספרדים מתבססים על טכנולוגיה סינית ואם זה נשמע כמו "ימות המשיח" – יצרנית רכב אירופאית שמשתמשת בטכנולוגיה סינית ולא להיפך – אז כנראה שזה ממחיש את הנקודה. רויטרס דיווחה בשעתו ששתי היצרניות מתכוונות לייצר יחד כ-50,000 כלי רכב בשנה עד לסוף השנה הבאה, ולהגביר לאחר מכן את הקצב השנתי ל-150,000. כעת הסינים מדברים כבר על קצב של 200,000 מכוניות בשנה.
מבין אלה, שני הדגמים ה"ספרדים" הראשונים שכבר מיוצרים בברצלונה הם Ebro S700 ו-S800, ואם תפשפשו מתחת לברזלים שלהם תמצאו את צ'רי 'טיגו 7' ואת צ'רי 'טיגו 8'. על רקע זה נשמעת האמירה של סגן מנכ"ל צ'רי על "עידן חדש של שיתופי פעולה" פחות כמו סיסמה ויותר כמו תיאור מציאות.
כאשר מותג בריטי ותיק נולד מחדש על בסיס ארכיטקטורה סינית, ומותג ספרדי חוזר מן המתים ונבנה במפעל אירופאי על בסיס טכנולוגיה סינית – הופכת התשובה לשאלה "מאיפה המכונית הזאת?" להרבה פחות פשוטה.
"רכב סיני" יכול להיות סיני בטכנולוגיה, אירופאי בכתובת הייצור, מערבי בזהות המותגית או העיצובית, ומקומי מבינת רשת השיווק והשירות.
צ'רי לא לבד. בשבוע שעבר דיווחה רויטרס שסטלנטיס מנהלת מגעים מתקדמים לפיתוח רכב חשמלי של אופל על בסיס ארכיטקטורה של ליפמוטור הסינית. סטלנטיס מתכננת לייצר את הדגם בסרגוסה, ספרד, כאשר חלוקת התפקידים דומה מאוד לזאת של צ'רי ולנד-רובר: הטכנולוגיה והרכיבים המרכזיים מגיעים מסין, העיצוב החיצוני והמותג מאירופה. עוד קודם לכן דיווחנו כאן על שיחות בין פורד לג'ילי בנוגע לשימוש במפעל של פורד בספרד כדי להגדיל את קיבולת הייצור האירופאית שלה, ובמרץ דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס שג'ילי מרחיבה את מרכז ההנדסה האירופאי שלה כדי לצמצם את הפער בין השקות בסין להשקות מחוץ לה. המגמה ברורה: אירופה הופכת לזירת שותפויות, ייצור ופיתוח, שלא לומר "יעד לכיבוש".
המשמעות עבור רוכשי רכב בישראל היא שחשיבות הסמל על חרטום הרכב הולכת ופוחתת לעומת שאלות מהותיות כמו מי פיתח את הפלטפורמה, מי כתב את התוכנה, איפה מיוצר הרכב, מי אחראי לחלקים ולתחזוקה ארוכת טווח, ומי יישא באחריות אם בעוד חמש שנים יתברר שיש תקלה סדרתית. כאשר חברה ששולטת בקבוצת מותגים מוכרת דגמים דומים תחת שמות שונים, והם מיוצרים בארצות ובמפעלים שונים – השקיפות לגבי מקור הטכנולוגיה ושרשרת האספקה נעשית חשובה כמעט כמו המחיר.
הכיבוש הסיני של אירופה מתעטף בשמות מותג חדשים ולקוחות באירופה ובישראל יפגשו עוד ועוד כלי רכב בעלי זהות היברידית: השם יכול להיות בריטי, ספרדי, גרמני או חסר זהות והיסטוריה, ואילו הפלטפורמה, הסוללה והתוכנה יהיו מאוד סיניות.
תם עידן החצי חינם
וואנג מנסה לשווק את המסר לפיו התחרות עוברת מיתרון מחירים למובילות טכנולוגית, וזה משפט שנשמע מאז ומעולם בכל פעם שבו יצרנית רכב ניסתה להעלות שלב במיצוב כדי לגבות סכומים גבוהים יותר.
במקרה הזה הסינים מגיעים כשהם מצוידים היטב מפני שבשני העשורים האחרונים דחפה ממשלת סין אקוסיסטם שלם לפתח טכנולוגיה סביב הרכב החשמלי וכעת היא מובילה את תעשיית הרכב העולמית בתחום הזה ולא מובלת על-ידה. אתגר אחרון שהסינים צריכים להתגבר עליו, ונראה שגם בתחום הזה הם יסתייעו מאוד בשותפים האירופאים שלהם – הוא דרישות רגולטוריות מחמירות בתחומי בטיחות, הגנת סביבה וביטחון מידע אישי.
בשורה תחתונה, ובלי קשר לשאלת המחיר, נראה שכולנו צריכים לעדכן את הסטראוטיפים שלנו אודות מותגי הרכב השונים. אם בעבר התחברנו יותר או פחות אל מותגים שייצגו מדינות כאלה ואחרות – כיום מכונית יכולה להיות סינית בהנדסה, גרמנית בזהות המותגית שלה וספרדית בכתובת הייצור – או להיפך.
לקריאה נוספת:
תעשיית הרכב הסינית סימנה פסגת טכנולוגיה נוספת: מערכות בלימה על-חוטיות
מי תנצח במרוץ אל רכב חשמלי ראשון עם סוללות מצב מוצק, וכמה זה חשוב לנו?
