אין, וככל הנראה גם לא תהיה לעולם הסכמה אודות שיטת ההסברה היעילה ביותר לנהגים בכל הנוגע לנהיגה נכונה וזהירה, אבל לפחות שני כללים מוסכמים על רוב החוקרים הרציניים: הפחדה ואמירות כלליות לא עושות את העבודה.
ובעוד שכמה מאיתנו לא מתייאשים וממשיכים לחפש מה כן עובד נתקלנו השבוע בסרטון מעניין, כשתי דקות אורכו, שהפיקו שני ארגונים של רוכבי אופניים בבריטניה כדי לחדד את אחת הבעיות הקטלניות ביותר עבור חבריהם: שמירת מרחק מרוכבי אופניים בעת עקיפה.
הסרטון, כפי שתוכלו לראות בעצמכם, לא עוסק בפלסטיקה של תאונות או באיומי עונש מוות לנהגים, אלא מזכיר לכולנו, או נכון יותר לנהגים שבארצותיהם קיימים חוקי תעבורה שמתייחסים לעקיפת אופניים, שצריך לתת מרחב למשתמשי הדרך הפגיעים.
וזה כמובן מעיף אותנו בחזרה למציאות הישראלית, אל גילוי עצוב ומעניין: מבין כ-600 תקנות תעבורה בספר החוקים הישראלי אף לא אחת קובעת ואומרת לנהג מה המרחק החוקי שעליו לשמור בעת שהוא עוקף רוכב אופניים.
ישנו, כמובן, "סעיף 21" המפורסם ("חובת הזהירות הכללית"), אשר בו נעשה שימוש בכל המצבים שבהם מישהו פוגע או נפגע מבלי שנעברה עבירה ברורה של "עשה ואל תעשה": "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות… באופן שלא… יגרום נזק לאדם או לרכוש… יסכן חיי אדם… ינהג בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות… בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך…".
אבל זה סעיף שמענג את התובעים המשטרתיים ואת עורכי הדין מבלי להביא גאולה לעולם, שהרי הוא ממש לא אומר לנו, הנהגים, שום דבר קונקרטי ורק מטיל עלינו אחריות גורפת להכל.
ההתייחסות היחידה לדרך החוקית לעקיפת רוכבי אופניים נמצאת בסעיף 47 לתקנות ("נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא"), אבל ברור מן הנוסח שהיא לא מתייחסת ספציפית לעקיפת אופניים.
תקנות התעבורה הבריטיות, לעומת זאת – כמו גם האמריקניות, האוסטרליות והגרמניות, מגדירות במפורש מה המרחק שצריך לשמור כאשר מחליטים לעקוף רוכב אופניים, והנוסח הבריטי מדבר על "לפחות אותו מרחק שהיית שומר בעת עקיפת מכונית ("at least as much room as you would when overtaking a car").
ח"כ תמר זנדברג, יחד עם קבוצת חברי כנסת מכל הסיעות, החלה להריץ בכנסת הקודמת שינוי חקיקה דומה גם בישראל, תיקון שנקרא "בטיחות רוכבי אופניים", ואם הוא יעבור בכנסת הנוכחית הוא יחייב נהגים להתרחק לפחות מטר וחצי מרוכב האופניים בדרך בינעירונית, ולפחות מטר אחד בדרך עירונית.
בדברי ההסבר לחוק נכתב בין השאר: "רוב כבישי הארץ היום אינם מותאמים לרכיבה משותפת של כלי רכב ממונעים ואופניים ולכן נדרש חוק שיקבע כללים ברורים לאורם ניתן להדריך הנהגים בנוגע לעקיפה בטוחה", וזה נכון כמובן – אבל לא צריך למנוע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להדריך את נהגי ישראל לנהיגה בטוחה ונכונה עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף.
ובחזרה לבריטניה, שם גייסו עורכי הסרטון רוכב אופניים מפורסם אצלם, כריס בורדמן (Boardman), ומורה נהיגה מפורסם אחר, ובדרך הבריטית המאופקת והמנומסת הם מסבירים את החוק ומציגים את הדרך הנכונה לעקוף רוכבי אופניים. הסרטון מסתיים עם כמה עקיפות חוקיות ונכונות מהעולם האמיתי, כולל עקיפה "מהספרים" של נהג משאית כבדה.
סרטון כזה לא ישנה את ההתנהגות של כל נהג, ודאי לא את זו של מי שנוהג לסמס ולפייסבק בעת נהיגה וממילא לא שם לב למה שקורה סביבו.
אבל מסע הסברה שמתמקד במה שכן צריך לעשות הוא הרבה יותר יעיל, תורם ומוחשי מאשר מסעות ההסברה הבזבזניים שחופרים לנו עם אמירות כלליות, ומחצית אורכם מוקדשת לדיקלום התואר הארוך של משרד התחבורה.
מסר כמו "אם שותים לא נוהגים", או "כשעוקפים רוכב אופניים מתרחקים ממנו לפחות מטר וחצי" – הוא ברור, מוחלט ומוחשי, בעוד שהמועד שבו המציאו את האופניים ממש לא מזיז לאף אחד שום דבר.
