אביב פרנקל: כיצד השתנו החיים שלך בחודשים האחרונים?
פרופ' אמנון שעשוע: כמו של כולם. וירוס קורונה גרם לרבים מלקוחותינו להפסיק את הייצור, אבל אני מאמין שכאשר יש לך משבר אתה צריך לחשוב איך אתה יוצא ממנו יותר חזק מכפי שנכנסת אליו. אנחנו עושים את כל הצעדים הנחוצים כדי להיות חזקים, יעילים וממוקדים יותר בדרכנו החוצה מהמשבר העצום הזה.
ש: בתוך כדי המשבר עשית צעד אסטרטגי עצום ביותר עם עסקת 'מוביט'. מדוע יצרנית שבבים (אינטל) צריכה אפליקציית תחבורת המונים?
ת: כבר בנובמבר האחרון הכרזנו בכנס משקיעים שאנחנו לא רק בונים את הטכנולוגיה למכוניות אוטונומיות במובן של חומרת שבבים ואלקטרוניקה אלא הולכים את כל הדרך כדי להיות ספק של שירותי ניידות ותחבורה אוטונומית. זאת מכיוון שאנחנו מאמינים שמונית אוטונומית היא צעד חשוב מאוד במעבר ממערכת נהיגה עצמית ברכבים אוטונומיים לשוק המסה של כלי רכב לצרכנים פרטיים.
כדי לקדם, או כדי לנצל נכון את ההזדמנות הזאת צריך ללכת עד הסוף ולא רק לבנות טכנולוגיה אלא לספק שירות כולל. כשאתה מתחיל לחשוב על שירות, יש הרבה שכבות שונות של המערכת הכוללת מעל למכונית האוטונומית עצמה ומעל לשירות הניידות, כמו מידע לגבי שירות הניידות, ידע שמאפשר למטב את השימוש בצי הרכב, היכן למקם את כלי הרכב שלך במרחב כדי למקסם את התועלת של המכונית שלך ללקוח. אתה מתמודד עם הרעיון של ציי רכב מעורבים וגם עם מצבים שבהם לא תוכל לספק מכונית אוטונומית ללקוח ותרצה לספק לו אמצעי ניידות אחר.
כל השכבות שיוצרות את המערכת הזאת יסופקו באמצעות הרכישה החדשה שלנו – 'מוביט', ואני רוצה לומר ש'מוביט' היא חברה נהדרת, ואינטל כבר השקיעה בה לפני כשנתיים כדי שנוכל לעבוד איתה ולעקוב אחר ההתקדמות שלהם. הרכישה תוזמנה לשלב שבו אנחנו, מובילאיי, הגענו לרמת בגרות מספקת במפת הדרכים שלנו לקראת השקת מכוניות אוטונומיות, שאותה נשיק בתחילת 2022.
בתל אביב, יש לנו מיזם משותף עם פולקסווגן ועם צ'מפיון מוטורס (יבואני פולקסווגן לישראל) להשקת שירות (של מוניות אוטונומיות בתחילת 2022), ואנחנו די בטוחים במפת הדרכים שלנו. מכיוון שאינטגרציה של הטכנולוגיה שלהם עם שלנו אורכת זמן – שילוב של טכנולוגיה (שלהם) בשירות שאנחנו רוצים לספק – אז עיתוי הרכישה כעת, בעיצומו של המשבר, היה מושלם.
ש: איך ניהלתם את ביצוע העסקה הזאת? ב'זום'? בשיחת ועידת וידאו?
ת: אני חושב שזו הייתה העסקה הראשונה אי פעם שבה כל דבר – מקצה לקצה – הסכם רכישת המניות, בדיקת הנאותות – הכל נעשה מרחוק. זה היה מאד יעיל: 45 ימים מההתחלה ועד הסוף.
ש: מדהים. דיברת על צי המוניות האוטונומיות, האם אני יכול לרשום את ההתחייבות שלך שבתחילת 2022, תוך פחות משנתיים, יהיו לנו מוניות אוטונומית בישראל?
ת: "יהיו לנו מוניות אוטונומית, נתחיל איתן בירושלים, ואז בתל אביב, יהיו לנו מוניות אוטונומית בצרפת, יהיו מוניות אוטונומית בדרום קוריאה, בעיר שנקראת דיגו, יהיו לנו מוניות אוטונומיות בסין, במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם חברת 'ניו', אז כן, 2022 תהיה שנה מאוד חשובה. אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה שלנו הגיעה לרמת בשלות שנותנת לנו ביטחון רב שנעמוד בתאריך יעד של 2022.
ש: האם אלה יהיו מוניות רובוטיות עם נהג בטיחות ליד ההגה שלהן?
ת: "לא, לא. אנחנו מדברים על מונית אוטונומית בלי נהג בטיחות. כשיש לך נהג בטיחות, זה עדיין R&D. ואנחנו מדברים על השקה של מוניות אוטונומית בלי נהג בטיחות. כבר בסוף השנה הנוכחית נתחיל להשיק מוניות רובוטיות עם נהגי בטיחות, כדי להתחיל לתרגל את המכלול כולו – החל בממשקי לקוח וכלה באופטימיזציה של צי כלי הרכב, ואז בתחילת 2022 נשיק ללא נהגי בטיחות.
ש: אאודי פרשה זה עתה מהמירוץ למכונית האוטונומית, מה המשמעות של זה לתעשייה?
ת: "אני חושב שמה שקורה כעת בענף זה תופעה עצומה של מיזוגים. המשימה של בניית מכונית אוטונומית היא עד כדי כך עצומה שההבנה בתעשייה כיום היא שקשה מאוד לפרק אותה לרכיבים שאת כל אחד מהם מפתחת חברה אחרת. ישנם הרבה מאד אלמנטים שכולם עובדים יחד כמו שעון. יש חיישנים, ויש תוכנה שמפרשת מידע שמגיע ממצלמות, מכ"מים, חיישני לייזר, יש תוכנת קבלת החלטות להתמזגות בתוך התנועה, אתה צריך לאזן בין בטיחות ליעילות, יש לך מפות ברזולוציה גבוהה, יש לך שליטה על הרכב. יש גם את הרכב עצמו, ואת החומרה ואת הסיליקון ואת המחשוב – ואתה לא יכול להפריד את כל הרכיבים האלה זה מזה. זאת מערכת מקצה לקצה שכל דבר צריך לעבוד כמו שעון.
אתן כדוגמא את המפות: מכונית אוטונומית חייבת שיהיו לה מפות ברזולוציה גבוהה עם פירוט מדויק מאד של כל מה שנמצא סביב המכונית. למה לא ללכת ליצרנית מפות ולקנות ממנה אפליקציה כזאת? הרי יש יצרני מפות שמייצרים מפות High Definition, למה אתה לא הולך לרכוש מהם מפה כזאת? אנחנו יוצרים מפות משלנו, ועד כמה שידוע לי גם המתחרים שלנו יוצרים מפות משלהם. הסיבה לכך היא שרק כאשר אתה בונה נהג אוטונומי אתה מבין איזה סוג מידע אתה צריך שיהיה לך במפה. בכל דרך אחרת זה או מפורט יותר מידי או פחות מידי ואתה לא יכול לחלץ את המידע ביעילות.
אז זאת דוגמא אחת קטנה למשהו שלפני שנתיים שלוש היה ברור לך שאם אתה צריך מפה אתה הולך ורוכש אחת מספק של מפות והיום ברור שזה משהו שאתה צריך לבנות בעצמך, וזה מסוג הדברים שאתה לומד תוך כדי תהליך הבנייה של מכונית אוטונומית. אז זאת רק דוגמא קטנה אחת, ויש דוגמאות רבות אחרות. זאת משימה אימתנית, ויהיו מעט מאוד שחקנים שיוכלו לעבור מפיתוח סיליקון למערכת מושלמת של נהיגה עצמית. לכן מה שאנחנו רואים בענף, ומה שימשיך לקרות בעתיד, זה מיזוגים בקנה מידה גדול.
ש: אז אנחנו נראה פחות ופחות שחקנים, אבל אתם עדיין אופטימיים לגבי עצם הרעיון של מכוניות שנוהגות בעצמן.
ת: "מכוניות אוטונומיות זה דבר בלתי ניתן לעצירה. שני היסודות שבאמת לא משתנים – גם בתוך כדי מגפת הקורונה – הם ראשית לכל עליית שיעור האוטומציה, וכשאתה חושב על מכונית אוטונומית זה דורש המון מחשבים. היסוד השני הוא ניידות, שהיא שזה צורך בסיסי. ניידות במחיר נמוך יכולה לשנות את הדרך שבה אנשים עוברים ממקום למקום, וניידות אוטונומית היא הכלי ליצירת טרנספורמציה כזאת. זה יסוד בסיסי שלא ישתנה. אנחנו אמנם בעיצומו של משבר אבל ההשפעות לטווח ארוך שלו על שני היסודות האלה יהיו לא קיימות או שיהיו מאד מינימליות.
ש: אתה מדבר על וירוס קורונה ובעיצומו של המשבר הזה נקראת לשמש כיועץ מיוחד לראש ממשלת ישראל בנושא זה. איך זה היה מבחינתך?
ת: "אני חושב שמדינת ישראל הצליחה די טוב במשבר הזה, במיוחד לאור מעט מאוד המידע שהיה ידוע לנו בתחילתו. נקראתי ב-10 במרץ לראש הממשלה והתבקשתי להרכיב צוות שייתן פרספקטיבה חיצונית. זה היה יום אחרי שישראל סגרה את גבולותיה, וזה היה מהלך מאוד מאוד טוב. אנחנו בדקנו נתונים שהגיעו אז מסין והתמקדנו במיוחד ביחס שבין מספר האנשים הנגועים שבדקת חיובית לבין מספר החולים המאומתים, וראינו שהיחס היה בין 10 ל-15. היה לנו ברור באופן מוחלט שחייבים להגיע לסגר מיידי מוחלט.
הוכרז סגר מוחלט ויחד עם אבי שימחון, שהוא יו"ר המועצה הלאומית הכלכלית של ישראל, כתבנו רק עמוד אחד על מה המשמעות של סגר מוחלט. יום לאחר יישום הסגר התחלתי לעבוד עם קולגה שלי – שי שליו שוורץ – והסתכלנו על מודלים מתמטיים, וחישבנו מה יהיה יום אחרי הסגר, ובמיוחד מה נעשה כאשר תהיה התפרצות שנייה. צריך להדגיש ולהבין שבכל מקרה תהיה התפרצות שנייה ולא משנה מה נעשה – תהיה התפרצות שנייה. הסיבה לכך היא שאנו יכולים לומר בצורה די סבירה שפחות מ-1% מהאוכלוסייה נדבקו. את זה אנחנו יודעים באופן פשוט על ידי בחינת מספר המתים שיש לנו, ישנם כ-250 מתים, ונתונים מהעולם מראים שאם מערכת הבריאות עובדת כמו שצריך, אם היא לא בקיבולת יתר – ההסתברות לתמותה של חולים היא איפשהו בין 0.2% ל 0.7%. זה מידע שאנחנו מקבלים מהעולם, מג'נבה.
לפי מספר המתים אצלנו אפשר להעריך שסך הנדבקים בקורונה בישראל הוא כ-100,000, כלומר בערך 1% והפירוש של זה הוא שחזרנו לנקודת ההתחלה של לפני ההתפרצות. ההבדל הוא שכעת אנחנו יותר מלומדים לגבי המחלה, ואנחנו יודעים שכדי להישמר ממנה עלינו לשמור על ריחוק חברתי – בעיקר של קבוצות סיכון. אנשים שסובלים ממחלות רקע כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב ונשימה, וכמובן קשישים אנחנו יודעים שהם פגיעים וצריכים להגן עליהם, והם יודעים שהם צריכים להגן על עצמם. צעירים יודעים שהם צריכים להתרחק מהקשישים. אז אמנם חזרנו לנקודת ההתחלה אבל עם ידע, והשאלה שאנחנו שואלים את עצמנו עכשיו היא מתי תגיע ההתפרצות השנייה, ומה עושים?
התחושה שלי היא שלא נוכל לבצע סגר נוסף. המשבר הכלכלי שבו אנחנו נמצאים, ואפילו לא ראינו עדיין את שיאו – שיגיע בעוד חודש-חודשיים – הוא עצום. זה דבר שישראל לא חוותה מעולם, מאז היווסדה. אני מאמין שבלתי אפשרי שהמדינה תטיל סגר נוסף, ושהמדינה צריכה לבוא כעת עם כלים חדשים. מה שחשבנו בשבועיים שלושה האחרונים זה על אותם כלים חדשים. מה צריכה להיות חשיבה חדשה? אולי סגרים נקודתיים במקומות ספציפיים של התפרצויות, אבל הציבור לא יקבל סגר כללי. מצד שני גם הציבור עכשיו משכיל יותר ומבין יותר על הנגיף.
כשמסתכלים על זה, המחלה הזאת היא למעשה שתי מחלות שמשפיעות אחרת על חלקים שונים באוכלוסייה: אחת אכזרית מאד, שתוקפת אנשים פגיעים עם מחלות רקע, התמותה שם היא כ-2% מכלל החולים, ויש את המחלה השנייה של אנשי צעירים ובריאים ושם התמותה היא בפקטור של 100, כלומר כ-0.01% מכל החולים. אתה אמנם עלול למות אבל ההסתברות לכך מאוד מאוד מאוד קטנה. השאלה היא איך אתה ממקד את המשאבים שלך? האם אתה מגן רק על הפגיעים? זה הכיוון שבו אנחנו התמקדנו, ופרסמנו דף אינטרנט עם מספר מאמרים בנושא זה עם מודלים מתמטיים. זה האתגר שלנו.
ש: מובילאיי קיימת כבר יותר מ 20 שנה שמהלכן ראית שני משברים גדולים. מה אתה יכול לומר ליזמים צעירים, אולי אנשים כמוני, על מה שעומד לקרות? מה אנחנו צריכים לעשות?
ת: אם אתה יזם אתר אופטימי. אתה לא יכול להיות יזם אם אתה לא אופטימי. אני תמיד הייתי אופטימי. אני חושב שכשיש לך משבר, הדבר הראשון שאתה צריך לחשוב זה על איך אני יוצא ממנו יותר חזק? למשל במשבר של שנת 2008 מובילאיי הגדילה את ההשקעות שלה במו"פ בשעה שהמתחרים שלנו שמו ברקס. אנחנו המשכנו קדימה והשקענו עוד. שנתיים שלוש אחרי המשבר הפכנו לשחקן הגדול והחזק ביותר בעולם בעסק שלנו. אנחנו שומרים על המובילות הזאת עד היום, כ -12 שנה לאחר מכן. כך שאם אתה עושה צעד מאוד מאוד חכם זה יכול להשפיע מאוד לאורך זמן.
אם אתה מסתכל על המשבר הנוכחי תראה שנמצאו בו מספר הזדמנויות כמו עבודה מהבית וטכנולוגיה. המשבר הזה אילץ את כולם לנסות למצוא כלים להיות פרודוקטיביים בעבודה מהבית – משהו שלא היה לנו תמריץ להשיג בלי המשבר. אני מאמין שיהיו לזה השפעות לאורך זמן לגבי יעילות עבודה, מספר האנשים שאתה צריך במשרדים שלך, פחות עומס תנועה בדרכים, יותר אנשים יישארו לעבוד מהבית. זה משהו שחברות שחושבות איך לצאת מחוזקות ממשבר יכולות לנצל.
ש: ומה תהיה ההשפעה על ניידות?
ת: אלה יהיו השפעות קצרות טווח. כפי שאמרתי קודם, אנשים צריכים לנוע ממקום למקום. ברגע זה אנשים לא ירגישו בנוח בקרבה לאנשים אחרים, במיוחד אם אתה נכנס למונית ויש שם נהג שהיה קרוב פיזית להרבה הרבה נוסעים אחרים, זה מסוג הדברים שלא יקרו במכונית אוטונומית שאין בה נהג. אבל מכיוון שאנחנו מדברים על השקת מכוניות אוטונומית בתחילת 2022, וגם אז זה ייקח זמן – לא בין לילה כל המכוניות יהפכו לאוטונומיות. אז זה עוד רחוק, ועד אז הזיכרון מקורונה יחלוף, זה יעבור מהר יותר משאנחנו חושבים.
ש: ישנם בישראל כ-500 600 סטארט-אפים בתחומי הניידות. כמה מהם, לדעתך, ישרדו את המשבר הזה?
ת: קשה לדעת. זה תלוי. תלוי מתי היה סיבוב הגיוס האחרון שלך, תלוי בתוכנית העסקית שלך – אם התוכנית העסקית עדיין רלוונטית. קשה לדעת, אבל אני מאמין בחוסן של המערכת האקולוגית של סטארט אפים בישראל. אני חושב שישראל, בניגוד לתרבויות אחרות, מנוסה במצבי לחץ ומצוקה. אנחנו הולכים לצבא בגיל 18 ולומדים להתמודד עם לחץ. אנחנו חברה מאד עמידה, ואני מאמין שהסטארט-אפים שלנו יתגברו עליו".
The post פרופ אמנון שעשוע בכנס אקומושן הוירטואלי: התפרצות נוספת של קורונה בישראל בקרוב, מכונית אוטונומית בתל-אביב בעוד שנתיים appeared first on The move.