סרטון שהציג נהג שהואשם בעבירת תנועה סתר את עדות השוטר שעצר אותו, והביא לזיכויו. התביעה ביקשה לדחות את הדיון בגלל אי-התייצבותו של אחד משני השוטרים שנכחו במקום, אך שופט התעבורה סירב וקבע כי "הזמן העומד לרשותי מוגבל, וקביעת דיונים חוזרים בעבירות קלות תבוא על-חשבון דחיית דיונים בתיקים החמורים"
שתי עבירות התנועה שיוחסו ל-ס' ודאי הפתיעו אותו: אחרי שכבר הושם באזיקים והואשם באי-ציות להוראות שוטר ונהיגה מסוכנת, מצא עצמו עם שני דו"חות נפרדים – האחד בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות, והאחר בגין נהיגה ברכב שרישיונו לא בתוקף. איך זה קרה? למזלו, ס' הספיק לצלם את העימות עם השוטר שעצר אותו, וכך הצליח להציג בפני בית המשפט סרטון שחשף את הסתירות בעדותו של השוטר.
"במהלך עדותו של הנאשם, הוצג בפניי סרטון שצילם הנאשם תוך כדי העימות עם השוטרים", כתב השופט אבישי קאופמן מבית המשפט לתעבורה בעכו בהכרעת הדין בעניינו של ס', "בשיחה זו לא נזכרת כלל העבירה (שבגינה נרשם הדו"ח, ש.ה), וכאשר ביקש הנאשם לדעת על מה נעצר ענה לו השוטר, יותר מפעם אחת, כי העבירות המיוחסות לו הינן אי-ציות להוראות שוטר ונהיגה מסוכנת".
איך דברים אלה מתיישבים עם העבירות שיוחסו לו בסופו של דבר? התשובה פשוטה: הם לא. "הדברים העולים מהסרטון סותרים את תשובות בשוטר בחקירתו (בבית המשפט)", מבהיר השופט קאופמן בהכרעת הדין, "סבורני כי דברים אלה מחזקים את גרסת הנאשם כי מלכתחילה לא יוחסה לו העבירה הרלוונטית וזו הועלתה על-ידי השוטרים בדיעבד".
בנקודה זו ראוי לציין שכמה מהטענות שהעלה ס' לא שכנעו לחלוטין את השופט קאופמן, ויתכן שהתביעה הייתה מצליחה להביא להרשעתו אם רק הייתה מצליחה להביא לעדות את השוטר הנוסף שנכח במקום. אלא שהשוטר לא התייצב לדיון שנקבע, והשופט קאופמן סירב לדחות את הדיון למועד אחר.
"מטעם המאשימה נכח במקום שוטר נוסף, אשר לא התייצב לדיון", הסביר השופט קאופמן את החלטתו, "לא ראיתי מקום לדחיית הדיון לשם הבאתו של אותו עד. העבירה הרלוונטית היא מסוג ברירת משפט, אשר לצדה קנס של 250 שקלים בלבד. אין להקל ראש בעבירה מסוג זה, אשר מבטאת זלזול בכללי הבטיחות בכביש… אולם מרגע שקבע המחוקק את העבירה כעבירה מסוג זה, גילה בכך דעתו באשר למידה הפחותה של הפגיעה באינטרס הציבורי הנובעת מעבירה זו, ובאופן נגזר מכך – את המשאבים הציבוריים שיש להקצות על-מנת להתמודד איתה".
בהמשך הכרעת הדין אף ציין השופט כי דחיית הדיון עלולה לפגוע פגיעה כפולה באינטרס הציבורי: דחייה שכזו תגזול זמן יקר מדיונים במקרים חמורים וחשובים יותר, ובנוסף – המדינה תידרש לשלם הוצאות לנאשם ולעד מטעמו, ויתכן שסכום ההוצאות שייפסק יהיה גבוה מהקנס שיטיל בית המשפט על הנאשם (אם יורשע).
"מאחר שהזמן העומד לרשותי מוגבל, קביעת דיונים חוזרים בעבירות קלות תבוא על-חשבון דחיית דיונים בתיקים החמורים, ודומה כי בכך תהיה הפגיעה באינטרס הציבורי גדולה יותר", כתב השופט קאופמן בהכרעת הדין. "(בנוסף) לו הייתי מקבל את בקשת המאשימה לדחייה, דומה כי במקרה כזה מוצדק היה לפסוק הוצאות לטובת הנאשם ולעד מטעמו… כאשר אני מביא בחשבון כי מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, מובן כי אין בכך טעם של ממש וסכום ההוצאות עשוי לעלות על סכום גזר הדין".
לאור כל זאת, החליט השופט קאופמן לזכות את ס', אך דחה את בקשתו לפסוק לזכותו הוצאות. "הדגש בעת הדיון בשאלה זו (פסיקת הוצאות) הוא על התנהגות המאשימה ולא המשטרה", סיכם השופט את הכרעת הדין, "(ו)לא מצאתי כי בהתנהלות המאשימה נפלה תקלה המצדיקה פסיקת הוצאות".
