עסקת המכירה של מגנטי מארלי, אחת מיצרניות החלקים הוותיקות בעולם, מידי פיאט-קרייזלר לחברה יפנית בבעלות אמריקנית, הושלמה בסוף השבוע האחרון: חברת CK אחזקות, הבעלים של יצרנית החלקים היפנית קאלסוניק קנסאי (Calsonic Kansei) רכשה את החברה האיטלקית הנודעת ואיחדה אותה לתוך חברה חדשה שתיקרא מעתה "מגנטי מארלי CK אחזקות בע"מ".
לכאורה מדובר בעוד עסקה כלכלית שלא אמורה להשפיע יותר מידי על הצרכן הסופי – רוב המשתמשים ברכב מכירים את מותגי הרכב ולא את ספקיות המשנה אשר בונות בפועל את כל הרכיבים שמהם מרכיבים אותם. ובכל זאת, כאשר בוחנים את הרכישה על רקע כלל ההתרחשויות בתעשיית הרכב העולמית יש לה מספר משמעויות חשובות.
ראשית לכל, בהקשר הכלכלי מדובר במצב שבו החברה הקטנה יותר רוכשת חברה גדולה ממנה (המחזור הכספי של קאלסוניק קנסאי בסיכום השנה שעברה היה 7.1 מיליארד אירו לעומת המחזור השנתי של מארלי שעמד על 7.5 מיליארד אירו). מצב כזה מתקיים בדרך כלל כאשר בעלת הבית – פיאט במקרה הזה – מוכרת נכסים לצורך הגדלת הנזילות. במילים אחרות, לא מן הנמנע שהמשמעות המיידית החשובה ביותר היא סימן מצוקה מצד פיאט-קרייזלר, אשר תקבל תמורת מארלי 5.8 מיליארד אירו במזומן.
שנית, בהקשר של תעשיית הרכב מדובר כמובן בצמצום התחרות. עם זאת, חשוב להדגיש שהעסקה קיבלה את כל האישורים הרגולטוריים הנחוצים, בין השאר מכיוון שגם לאחר האיחוד מהווה החברה המשולבת את הספקית העצמאית השביעית בגודלה בעולם, אחרי חברות כמו בוש, דנסו, דלפי, ZF, קונטיננטל, ועוד.
שלישית, וחשוב מכל – למרות שבתודעה שלנו, כצרכנים, יצרניות הרכב הן מי שנתפשות כמי שמביאות לנו את כל החידושים הטכנולוגיים שהן מציעות לנו במכוניות – בפועל מבוצע רוב המחקר והפיתוח דווקא על-ידי ספקיות המשנה והספקיות שלהן. כיום, בעידן שבו נתח הארי של ההשקעות מוסט מפיתוח של "ברזלים" (למשל חלקי מעטפת, חלקים חשמליים, מתלים, מערכות היגוי, בולמי זעזועים וכן הלאה והלאה) – אל פיתוח של טכנולוגיה ואלקטרוניקה (למשל תקשורת, חיישנים, אפליקציות וכן הלאה) – גם ספקיות המשנה חייבות להתאים את עצמן ולנתב את ההשקעות שלהן לתחומים שמתפתחים במהירות. כפועל יוצא נדרשות גם ספקיות המשנה למהלכים של רכישות ומיזוגים, וזאת מגמה מאד ברורה כרגע בתעשייה הזאת.
בהתאם למבנה הבעלות החדש מי שינהל את החברה המשותפת יהיה המנכ"ל של החברה היפנית, וזה לא מובן מאליו היות שלשתי החברות יש "גאוות יחידה" לא מבוטלת. מגנטי מארלי היא הוותיקה מבין השתיים, היא הוקמה במילאנו בשנת 1919 וסיפקה במהלך עשרות שנים חלקים לכל תעשיית הרכב האיטלקית והאירופאית, וכיום היא פועלת מ-110 מרכזים ומפעלים ברחבי העולם.
קאלסוניק קנסאי היא חברה אשר מהווה בעצמה איחוד של שתי חברות יפניות, שהוותיקה בהן הוקמה בשנת 1938. לאיחוד הזה יש כיום כ-60 מרכזי ייצור ברחבי העולם, ומה שמעניין בה הוא שזאת חברה שנשלטה בעבר על-ידי ניסאן – יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם, אולם ניסאן מכרה את אחזקותיה לחברת ההשקעות האמריקנית קולברג קראביס רוברטס, אשר רכשה לפני כשנתיים את יתרת הבעלות בחברה. קלסוניק קנסאי מספקת בין השאר חלקים לקבוצת הפורמולה 1 של מקלארן, כמו גם לניסאן בכלל ובפרט עבור ניסאן GT-R.
הנקודה המעניינת האחרונה בעסקת המכירה הזאת היא חברת ההשקעות KKR, אשר מרחיבה את דריסת הרגל שלה בתעשיית הרכב בעידן שבו התעשייה הזאת נמצאת בנקודת מפנה. סביר להניח שבמוקדם או במאוחר נגלה שמאחורי הרכישה הזאת מסתתרת אסטרטגיה רחבה ומעניינת יותר.
