אחד החששות הגדולים ביותר שמרחפים מעל המהפכה החשמלית, אולי הגדול מכולם, הוא אורך חיי הסוללה. מה יקרה לרכב אחרי חמש, שש או עשר שנים? כמה מהטווח המקורי באמת יישאר? והאם קניית רכב חשמלי משומש היא הימור יקר?

מועדון בעלי הרכב הגרמנים הגדול והנחשב ADAC פרסם בשבוע שעבר מבחן סיבולת למכונית החשמלית המודרנית הראשונה של קבוצת פולקסווגן, ID. 3, והתוצאות שלו יכולות להסיר את אחד החששות המשמעותיים של מי ששוקלים רכישת רכב חשמלי: בתום 4 שנים ו-160,000 קילומטרים איבדה הסוללה המקורית של הרכב הזה רק 9% מן הקיבולת שלה.

מדובר בתוצאה טובה משמעותית גם ביחס להבטחה הרשמית של פולקסווגן אשר מתחייבת ל-70% קיבולת לאחר 8 שנים או 160,000 ק"מ בכל משפחת דגמי ID.
בוחני ADAC לא ריחמו על הסוללה: כדי להשלים את המבחן במהירות האפשרית ולדחוס 10 שנות נסועה ישראלית ממוצעת ל-4 שנות שימוש הם ביצעו יותר מ-40% מכלל הטעינות בעמדות טעינה מהירות – שיטה שנחשבת כמזיקה יותר לאורך חיי הסוללה. בנוסף, בניגוד לכל ההמלצות המקצועיות, הרכב הושאר עם סוללה טעונה ל-100% למשך ימים שלמים בין נסיעות המבחן.
הדגם שנבחן הוא ID.3 Pro S עם סוללת 77 קילוואט-שעה.

מעבר לעמידות הסוללה חשף המבחן היבט מעניין נוסף: במהלך ארבע שנות הניסוי קיבל הרכב מספר עדכוני תוכנה שתיקנו באגים ואף שיפרו את הביצועים. עדכון אחד, למשל, הגדיל את קצב הטעינה המהירה מ-125 קילוואט עד 170 קילוואט, והתוכנה החדשה שיפרה את תצרוכת האנרגיה בנסיעות קצרות ובטמפרטורות חורף של 0-5 מעלות.

ממצא זה מחזיר אותנו אל אחת ההבטחות של אילון מאסק (מתוך הבטחות רבות אחרות) לפיה בניגוד למכונית עם מנועי בעירה, שמצבן בדרך כלל מתדרדר עם הזמן, רכב חשמלי יכול "להשתפר" באמצעות עדכוני תוכנה.
אגב, מעבר לעמידות הסוללה ציינו הבוחנים לטובה גם את העמידות המכנית של הרכב. למרות משקלה הגבוה – כך הם מסכמים – השלדה, המתלים ומערכת ההיגוי לא הראו סימני עייפות או בעיות משמעותיות, והרכב הרגיש "כמעט כמו חדש".

חשיבות המבחן גדולה יותר מאשר לגבי ID.3. מפני שכמו רוב הדגמים החשמליים של הקבוצה גם הוא (וגם אחרים) מבוסס על פלטפורמת MEB המודולרית. פלטפורמה זאת עושה שימוש בסוללות עם טכנולוגיה דומה ומשמשת כבסיס למגוון רחב של דגמים כמו סקודה אניאק, אאודי Q4 e-tron ו-Q5 e-tron- וקופרה בורן.

אף שלכל אחד מן הדגמים יש כיול ייחודי – טכנולוגיית תאי הסוללה ומערכות הניהול התרמי והאלקטרוני שלהם משותפות בבסיסן. לכן, תוצאה חיובית ועקבית בדגם אחד מהווה אינדיקציה חזקה לגבי רמת העמידות והאמינות שצפויה גם בדגמים אחרים שחולקים את אותה ארכיטקטורה. המבחן של ADAC עשוי להרגיע גם את מי ששוקל לרכוש דגם חשמלי משומש מקבוצת פולקסווגן, במיוחד מפני שהוא בוצע על-ידי גוף לא תלוי (גרמני אמנם).

בדרך לרבע מיליון קילומטרים

עד כה צברה ה-ID. 3 של ADAC קצת יותר מ-172,000 קילומטרים, והבוחנים מדווחים שצריכת האנרגיה שלה, שעמדה בתחילת הדרך על כ-20 קילוואט-שעה ל-100 קילומטרים, השתפרה ל-18.3 קילוואט-שעה ל-100 ק"מ בממוצע לאחר עדכון התוכנה, והיא נעה בין כ-13 קוט"ש ל-100 קילומטרים בטמפרטורות מתונות ובנסיעה עירונית רבה לבין 25 עד 30 קוט"ש לנהיגת חורף או עם אחוז משמעותי של נהיגה בכביש מהיר.
טווח הנסיעה המעשי, שעמד במקור על כ-438 קילומטרים, עומד כעת על 425 קילומטרים.

הביקורת של הבוחנים ממוקדת בעיקר בתחושת החומרים הדלה של הרכב ואת ממשק המשתמש שלו, כמו גם את מערכת המידע והבידור האיטית.

מצד שני הם משבחים את עלויות התחזוקה הנמוכות ומזכירים שלקילומטראז' כזה נדרשים לפחות ארבעה ביקורים במוסך לצורך טיפולים שוטפים ברכב עם מנוע בעירה, ואילו אחרי יותר מ-170,000 קילומטרים ה-VW ID.3 ביקרה במוסך רק פעמיים (אחת לשנתיים ללא קשר לקילומטראז'). שני הטיפולים ברכב בוצעו ב-74,271 קילומטרים על השעון בפעם הראשונה וב-176,604 קילומטרים בטיפול השני.

עם זאת, "עלויות העבודה לא היו זולות במיוחד": כ-500 אירו לבדיקה הראשונה ו-427 אירו לטיפול השני. לכך יש להוסיף טיפול במיזוג האוויר לאחר ארבע שנים, שעלה 198 אירו נוספים.

בנוסף לטיפולים השוטפים ביקרה ה-ID.3 פעמיים נוספות במוסך לצורך תיקונים: לאחר 23,495 קילומטרים התגלתה שמשה קדמית סדוקה וזה תוקן על חשבון ביטוח הרכב. לאחר כ-55,000 קילומטרים נשמע רעש נקישה בחלק האחורי-ימני בעת כניסה לסיבוב, והרעש הזה יוחס לגל הינע פגום.

בעיה זאת לא מוכרת לפולקסווגן שתיקנה את גל ההינע במסגרת האחריות – אם כי זה דרש שני ניסיונות תיקון. לאחר תקופה ארוכה של שקט, מספרים הבוחנים, רעש הנקישות חזר קצת לפני שנרשמו 100,000 קילומטרים על השעון "והוא מהווה בעיה מתמדת מאז"

תקלה אחרת התגלתה באנטנת GPS שגרמה לכשל בתפקוד e-Call ובמערכת הניווט. עלויות התיקון: 525 אירו, וחיישן חניה קדמי נפגע מפגיעת אבן ותוקן תמורת 207 אירו.

שתי תקלות נוספות: לאחר כ-158,000 קילומטרים ה-ID.3 סירבה פעמיים להתניע וזה נפתר באמצעות החלפת מצבר 12 וולט (456 אירו), ומנגנון הפתיחה של דלת תא המטען הפסיק לעבוד ונדרשה החלפת דלת תא המטען והמנגנון בעלות של 227 אירו.

מבחן הסיבולת של ADAC לא מסתיים כאן, והפרסום הבא שלהם בנושא צפוי לאחר שהרכב ישלים רבע מיליון קילומטרים.

לקריאה נוספת:

תחקיר: בכמה באמת מתקצר הטווח של רכב חשמלי לאחר 5 שנים?

לנהוג בסוס טרויאני: האם המכונית הסינית שלכם מרגלת עבור ממשלת בייג'ינג?

אליפות הדריפטים חזרה בגדול: ריקודים מוטוריים בחולון