הסערה האדירה שמתחוללת בימים אלה בתעשיית הרכב, ובין השאר מאלצת את יצרניות הרכב לזנוח את מנועי הבעירה הפנימית שלהם ולעבור להנעה אלטרנטיבית, מאלצת את קבוצת פולקסווגן למכור ליצרנית המנועים האמריקנית המפורסמת את אחת מיצרניות המנועים הוותיקות ביותר בעולם.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע על עסקה מעניינת שמתגבשת כעת בין קבוצת פולקסווגן – יצרנית הרכב הגדולה בעולם, לבין יצרנית המנועים האמריקנית המפורסמת קאמינס, למכירת חטיבת המנועים הגדולים של פולקסווגן. לדברי המקורות של רויטרס, אנשי פולקסווגן קיימו משא ומתן עם יצרנית המנועים האוסטרית Jenbacher, אשר בעבר הייתה שייכת לג'נרל אלקטריק, וגם עם "לפחות חברה אסייאתית אחת", אבל בסופו של דבר נראה שהיא קרובה מאד לחתימת הסכם עם קאמינס. דובר חברת קאמינס אמר לרויטרס ש"החברה לא מגיבה על שמועות או השערות בשוק", ואילו דובר מטעם פולקסווגן אמר ש"החברה בוחנת את כל האפשרויות למכירת הנכס", אבל סירב להגיב ספציפית בנוגע לקאמינס.
פולקסווגן הכריזה כבר לפני יותר משנה על כוונתה למכור חלק מן הנכסים שלה במסגרת מאמצי ההתמקדות בעסקי הליבה ולנוכח המשאבים האדירים שנדרשים ממנה כדי לפתח טכנולוגיה לרכב חשמלי ואוטונומי, ובחודש מאי השנה הודיעה על כוונתה למכור את חטיבת המנועים הגדולים וחלק מחטיבת המשאיות. בשני המקרים מדובר בחברות פעילות ומאד רווחיות. חטיבת המנועים הגדולים, למשל, הרוויחה בסיכום השנה שעברה 133 מיליון אירו על מכירות בהיקף של 3.1 מיליארד אירו. עם זאת, מבחינה "אמוציונלית" אפשר לומר שפולקסווגן לא מוותרת על נתח מן ההיסטוריה הארגונית שלה, היות שחטיבת המנועים הגדולים – שנקראת כיום MAN Energy Solutions – היא חלק מקבוצת MAN אשר נרכשה על-ידי קבוצת פולקסוואגן בשנת 2011, כשנה לאחר שהחטיבה עצמה נוצרה כמיזוג של חברות אחרות בשליטת MAN.
MAN, שנוסדה לפני יותר מ-260 שנים, היא אחת החברות התעשייתיות הוותיקות ביותר בעולם. חטיבת המנועים הגדולים שלה, שמרכזה בעיר אוגסבורג שבגרמניה, מייצרת את מנועי הדיזל הגדולים ביותר בעולם כמו גם מנועי דיזל וגז לאוניות וכלי שיט, מנועי ענק לגנרטורים ולתחנות כח, כמו גם למתקני אנרגיה מתחדשת ולתחנות כח היברידיות. סל המוצרים של החברה כולל מנועי ארבע ושתי פעימות לטווח ההספקים שבין 450 קילוואט ל-87 מגהוואט, וכן טורבינות גז להספקים של עד 50 מגהוואט וטורבינות קיטור להספקים של עד 150 מגהוואט.
קאמינס, מן הצד האחר של האוקיאנוס, נוסדה בדיוק לפני 100 שנים ועיקר התמחותה הוא במנועי דיזל גדולים למשאיות, אך גם מנועי דיזל בכלל – למשל עבור יצרניות רכב ידועות, וגם מנועים גדולים יותר שמשמשים כגנרטורים. בעוד שפולקסווגן מוכרת את חטיבת המנועים הגדולים שלה היות שהיא זקוקה למזומנים כדי לפתח באמצעותם טכנולוגיות ואמצעי ייצור שקשורים לרכב, קאמינס חייבת לנתב את עצמה לעסקים חדשים היות שהשוק העיקרי שלה – מנועי דיזל לכלי רכב – צפוי להימחק בעתיד לחלוטין עם המעבר להנעה חשמלית. מבחינה זאת מדובר בעסקה הגיונית מאד משני הצדדים שלה, ולמרות זאת לא בטוח שהמילה האחרונה בהקשר הזה כבר נאמרה.
אולי בגלל המספר המצומצם מאד של מועמדים לרכישה פולקסווגן לא מינתה יועצי מכירה או בנקים מלווים כאשר הכריזה על מכירת חטיבת המכונים הגדולים שלה, עסקה שמוערכת בכ-3 מיליארד דולר. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שהידיעות שמפורסמות כעת נועדו להפעיל לחץ על אחד הצדדים, או אולי דווקא על גורם שלישי שטרם נחשף בהקשר הזה, כחלק מן המשא ומתן.
בהקשר זה חשוב לשים לב לכך שעסקה עם קאמינס היא אמנם ההגיונית ביותר, אבל ידוע שפולקסווגן ניהלה מגעים גם עם תאגיד מיצובישי תעשיות כבדות (שלא קשור כיום ליצרנית המכוניות מיצובישי מוטור), וגם עם חברה נוספת בעלת ותק רב שנים בייצור מנועים גדולים לאוניות ולתחנות כח – חברת Wartsila הפינית, שחוגגת כיום 185 שנים להיווסדה.
