גם אנחנו, כמו רבים אחרים, התלהבנו מאד מרעיון "האוטובוס טורף הפקקים" אשר הוצג בסין באוגוסט האחרון. במקום לבנות נתיב ייעודי על הכביש, או מסילת רכבת יקרה, "האוטובוס הרוכב" פשוט מסיע את נוסעיו מעל למכוניות שנעות לאיטן או עומדות בפקק, ולצורך זה נדרשת תשתית מינימלית בלבד.
רשת האינטרנט רעשה וגעשה בהתלהבות, בדיעבד זה כנראה גם מה שרצו שיקרה מי שעומדים מאחורי הפרויקט הזה, אבל כבר בשבוע שלאחר מכן התחילו לעלות ספקות בנוגע לבסיס הכלכלי של הפרויקט, ובעיקר בקשר לקבוצת האנשים שעומדת מאחוריו. בהמשך פורסמו מספר כתבות תחקיר, לא רק בסין אלא גם על-ידי CNN האמריקנית וה'ניו יורק טיימס', אבל הדיווח של כתב העיתון לפיו בביקור שלו במטה החברה שעומדת מאחורי המיזם הוא נתקל בעובדים שיוצאים מן המקום עם תיקים מלאים בכסף מזומן לא מנע את המשך גיוס הכספים האינטרנטי לפרויקט.
כעת מסתבר שבסבירות רבה מאד כל ההתלהבות הייתה לחינם: משטרת סין עצרה שלשום 32 חשודים במעשה הונאה, לכאורה כמובן, שבמהלכו גויסו מן הציבור לא פחות מ-1.3 מיליארד (!) דולר באמצעות גיוס המונים אינטרנטי, וזאת על-ידי חבורת נוכלים (לכאורה) שאפילו לא שילמה למי שבנה עבורה את האוטובוס.
אבל רגע לפני שנחזור לחקירת המשטרה ולנוכלים כדאי להתענג רגע אחד נוסף על הרעיון עצמו, פשוט מכיוון שאם 1.3 מיליארד דולר הושקעו על-ידי מי שמאמינים ברעיון הזה – יכול להיות שהוא לא לגמרי מופרך.
רעיון "האוטובוס הרוכב" הוצג לראשונה בעולם בשנת 2010 ולא התרומם במשך כשש שנים עד שהוא שב והופיע באוגוסט שעבר בדמות אב טיפוס אמיתי באורך 22 מטרים, ברוחב של 7.8 מטרים ובגובה של 4.8 מטרים. התכנון והעיצוב של "האוטובוס הרוכב" אמור היה לאפשר לו לנוע מעל לכלי רכב שעומדים או נעים באיטיות על כביש, ובתנאי שגובהם של אלה לא עולה על 2.1 מטר.
כל אוטובוס כזה, אשר נע על מסילות שבנויות בשני שולי הכביש ומזינות אנרגיה לתוך את מנועיו החשמליים, יכול להסיע כ-300 נוסעים, ואפשר גם לחבר ארבעה כאלה יחד כדי לקבל מעין רכבת קלה שמסוגלת להסיע 1,200 נוסעים. מהירות הנסיעה הממוצעת של האוטובוס הרוכב אמורה הייתה להיות 40 קמ"ש והוא אמור היה להגיע למהירות מרבית של 60 קמ"ש.
כמובן שיתרון "האוטובוס הרוכב" הוא היכולת שלו לנוע מעל לעורק תנועה פקוק מבלי להפריע לתנועה שמתחתיו, וכך לחסוך שטח כביש. כאשר כל החבילה הזאת הוצגה כאילו שהיא מתופעלת על-ידי מפעיל תחבורה ציבורית סיני ידוע, עם רשימת המתנה של חמש ערים סיניות נוספות שכבר חתמו על הזמנת מערכים דומים – הכל נשמע מאד הגיוני, ואף מלהיב.
נתונים מעודדים נוספים שנמסרו בשעתו היו ש"אוטובוס רוכב" חוסך בין 25% ל-35% מעומסי התנועה שנגרמים בצירים שבהם פועלת רכבת קלה, ושמערך כזה זול משמעותית מרכבת תחתית ומשך ההקמה שלו קצר מאד. עלות הבניה לקילומטר של מערך כזה, כפי שהוצגה בשעתו, אמורה הייתה להיות כ-20 מיליון דולר, כלומר כחמישית מעלות ההקמה של רכבת קלה, ומחירו של כל מערך אוטובוס רוכב – שחוסך את הצורך ב-40 אוטובוסים עירוניים, אמורה הייתה להיות כ-4.5 מיליון דולר.
החלום ושברו?
כאמור, כבר כשבוע לאחר נסיעת ההדגמה של האוטובוס הרוכב פרסמו כלי תקשורת בסין תחקירים לפיהם מאחורי היוזמה הזאת עומדת חבורה די מפוקפקת שעוסקת בגיוס המונים באמצעות האינטרנט, וזאת כחלק מאופנה מאד בעייתית שהחלה פושה בשוק הסיני חובב ההימורים של הונאות משקיעים עם כל מיני רעיונות שונים ומשונים.
במאמר המערכת של העיתון הסיני גלובל טיימס, שפורסם מספר ימים לאחר החשיפה, הועלו סימני שאלה אודות המיזם. כך, למשל, פורסם שהרעיון הוצע במקור לעיריית ניו-יורק עוד בשנות השמונים ושהוא נותר על הנייר למשך קרוב לשש שנים מאז ששב והופיע בסין. פורסם גם שליזם שמאחורי האוטובוס אין השכלה פורמלית למעט השכלה יסודית, ובעיקר שהקשרים בין אנשי החברה שמאחורי הפרויקט לבין משרדי ממשלה ומוסדות אקדמאיים לא קיימים, או שונים מאד מאלה שתוארו על-ידיהם.
לפני מספר שבועות נמאס כנראה לחלק מן המשקיעים ו-72 מהם הגישו תביעה נגד החברה, שגייסה מאז אוקטובר שעבר 1.3 מיליארד דולר. אתמול הודיעה משטרת בייג'ין על כך שבמהלך החקירה שהיא מנהלת בנושא גיוס כספים בלתי חוקי לכאורה היא עצרה 32 חשודים, בהם כל ראשי החברה. גם חברת העיצוב Autek, אשר בנתה עבור החברה את אב הטיפוס, נעקצה כנראה על-ידי ה"יזמים", ולמרות הכסף הרכב שגייסו הם עדיין לא שילמו לה מיליוני דולרים תמורת עבודתה.
בשבוע שעבר החליטו רשויות עיר הנמל צ'ינג-הואנגאו שבצפון מזרח סין, שם הוקם מסלול ההדגמה, שנמאס להם מן הפסל שמעלה אבק בחצר שלהם והם העבירו את האוטובוס עצמו למגרש חניה סמוך והרסו את המסילות שלו.
נכון להיום, אם מסכמים את כל מה שפורסם בנושא, נראה שהאוטובוס הרוכב, בגלגול הנוכחי שלו, הוא לא יותר מאשר קורבן של אופנת גיוס ההמונים הסינית שפורחת בגלל היעדר פיקוח רגולטורי אפקטיבי של הממשלה על הסקטור הזה. עם זאת, לפני שאנחנו צוחקים על הסינים, כדאי שלא נשכח את אופנת המסחר ב"נגזרים פיננסיים" הישראלית שהפילה קורבנות רבים בארץ ובעולם.
בנימה אופטימית
הטרגדיה האמיתית בסיפור הזה, מעבר כמובן לאלפי המשקיעים שככל הנראה לא יראו את כספם בחזרה, הוא דווקא מה שעלול להיות הרצח של רעיון טוב. אחרי הכל, צריך להסיר את הכובע בפני ממשלת סין על כך שהיא מקדמת יוזמות וחדשנות בתחום התחבורה, ויהיה חבל אם מי שינסו בעתיד לשפר ולשכלל את יוזמת "האוטובוס הרוכב" ייאלצו להתחיל מנקודת זינוק בעייתית.
לפני כחודש חשפה חברת הרכבות הסינית CRRC את מה שהיא מכנה " ART" או "רכבת מהירה אוטונומית", שהיא סוג של שילוב בין אוטובוס לרכבת קלה אשר נע במרחב העירוני בין שני קווים שצבועים על הכביש. אורכה של "הרכבת" הוא 32 מטרים, גובהה 3.4 מטרים, והיא מסוגלת להסיע 307 נוסעים במהירות מרבית של 70 קמ"ש. המערך הזה נוסע אמנם על הכביש, כלומר על חשבון נפח התנועה, אבל הוא עושה את זה בנתיבים קבועים (כמו רכבת) ומבלי שהוא נזקק למסילות ולתשתיות (כמו אוטובוס).
להבדיל מן החברה שגייסה כספים לאוטובוס הרוכב CRRC היא חברה ממשלתית שמדורגת כחברת הבנייה וההנדסה השנייה בגודלה בעולם, וה-ART הראשון שלה נבנה כעת בעיר Zhuzhou וצפוי להיות מבצעי במהלך השנה הבאה. אלא שחדי עין לא יכולים להתעלם מן הדמיון בין הסרט האדום שמתוח לרוחב החזית של רכבת ההדגמה של CRRC לבין הסרט שהיה מתוח על אפו של "האוטובוס הרוכב", וזה (כך יש לקוות) מסמל שנוכלים תאבי בצע יכולים לבאס כל מיזם, טוב ככל שיהיה, אבל לעולם לא יעצרו את הקדמה.
צילומים: Xinhua News Agency
