במהלך כנס מקצועי שנפתח ביום שלישי ומסתיים היום (ו') הציגה האגודה הסינית למהנדסי רכב (CSAE) את "מפת הדרכים לטכנולוגיית רכב חסכוני באנרגיה 3.0" – שהיא למעשה התוכניות האסטרטגית של ממשלת סין בתחום הרכב עד לשנת 2040, כלומר 15 שנים מהיום.
התוכנית נכתבה על ידי יותר מ-2,000 מומחים מתחומי הרכב השונים תחת הנחיה ישירה של משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע של סין (MIIT) והוועדה הלאומית הלאומית לאסטרטגיית ייצור (NMSAC). אנשים אלה עיצבו בעבר שתי "מפות דרכים" קודמות של ממשלת סין, שהוצגו בשנים 2016 ו-2020 והיוו בסיס מקצועי למדיניות הממשלתית.
גרסה 3.0 של מפת הדרכים מציבה יעד לפיו עד לשנת 2040 יהיו 85% מכלי הרכב "הפרטיים" החדשים חשמליים ו"מחושמלים" (80% בכלל השוק, כולל רכב מסחרי), וכ-67% מכלל כלי הרכב האלה יהיו חשמליים טהורים.
אפשר לומר שבאופן מפתיע התוכנית מכירה בכך שלמנוע הבעירה הפנימית יש מקום בעתיד, וזה מתבטא בכך שגם בעוד 15 שנים כשליש מכלי הרכב הפרטיים שיימכרו בסין יונעו באמצעות מנועי בעירה פנימית. עם זאת, כל המנועים האלה ללא יוצא מן הכלל יהיו מחוברים למערכת חשמלית תומכת מסוג כזה או אחר, ויהיו כפופים למגבלות מחמירות מאוד של פליטת מזהמי אוויר.
החובה למכור רק כלי רכב פרטיים עם מנועי בעירה פנימית שמשודכים למנועים חשמליים מסוג כלשהו, תחול כבר בשנת 2035, כלומר 10 שנים מהיום, ועד אז כל רכבי הנוסעים החדשים שיימכרו בסין עם מנועי בעירה יהיו מחוברים להנעה היברידיות "פשוטה" (HEV) או היברידית-נטענת (PHEV) או עם מאריכי טווח (EREV). הגישה הזאת משקפת הבנה ריאלית של צרכי השוק ומאפשרת ליצרניות הרכב למנף טכנולוגיות קיימות או אם תרצו "לסחוט עוד קצת מן הלימון".
כל תוכנית היא בסיס לביצוע מעשי
בשונה מממשלת ישראל, שמציבה יעדים מספריים חדשות לבקרים אבל כמעט לעולם לא מתווה תוכנית מפורטת שתגרום להם לקרות (ולכן לרוב הם לא מתגשמים במציאות) – התוכנית האסטרטגית הסינית לא ממוקדת במספרים וביעדים אלא משרטטת ומתווה את התנאים שנדרשים כדי לעמוד בהם ואת הרגולציות שהממשלה תחוקק כדי לגרום לכל זה לקרות.
תוכנית האב הסינית מציגה את המשך החזון שהפך את התעשייה הסינית בתוך שלושה עשורים מ"חבורה של אנשים עם כפכפים" לשוק הרכב הגדול ביותר בעולם, יצרנית הרכב הגדולה בעולם ויצואנית הרכב הגדולה בעולם – וגם לאיום אסטרטגי חסר תקדים על יצרניות הרכב הוותיקות.
כך, למשל, כולל החזון הסיני פרק שעוסק ברמת התחרותיות של יצרניות סיניות ברחבי העולם ומכוון אותן לשפר משמעותית את היכולת התחרותית שלהן באמצעות "מפעלים שישולבו עמוק במערכת התעשייתית העולמית וימצבו את סין בין מעצמות הרכב המובילות בעולם".
יעד אחר, שמתנגש עם האינטרסים של תעשיית הרכב אבל נוגע "לחיים עצמם" הוא צמצום פליטות המזהמים מכלי רכב. הניתוח של תוכנית האב הזאת מגלה שסך הפליטות יוסיף לגדול בגלל הגידול בהיקף צי הרכב הסיני עד לשנת 2028, אבל זה יהיה השיא וממנו יופחתו פליטות הפחמן עד לשנת 2040 ב-40%.
נדבך דרמטי נוסף בתוכנית הלאומית הסינית לתעשיית הרכב שלה הוא חזון "אפס תאונות, אפס נפגעים ויעילות גבוהה", ואת זה מתכננים המהנדסים להשיג באמצעות הגדלת ההשקעה, היכולות וההישגים בתחומי הקישוריות והנהיגה האוטונומית. במקביל להשקעות של יצרניות הרכב עצמן בפיתוח טכנולוגיה כזאת, ולהשקעה של המדינה בתשתיות מחקר, ממשלת סין תקים גם "תשתית לאומית מחוברת חכמה" שתשלב את בקרות התנועה השונות עם כלי הרכב המקושרים, כאשר היעד הוא לאפשר "יישום בקנה מידה גדול של כלי רכב אוטונומיים ברמה גבוהה".
עד לשנת 2040 ינוע על כבישי סין כלי רכב רבים עם יכולת אוטונומית ברמה 4 (L4) ותתחיל כניסה לשוק של כלי רכב מקושרים ואוטונומיים ברמה 5 (L5). אלה שתי הרמות הגבוהות ביותר של אוטונומית ובשתיהן הנהג לא מתערב כלל בנהיגה.
יעד לאומי חשוב נוסף, שצריך לגרום לנו לקנא בממשלה שעסוקה באזרחיה במקום בעצמה, הוא הפיכת המדינה למרכז חדשנות: ממשלת סין, שכבר הצליחה להפוך את תעשיית הרכב שלה למובילה עולמית מבחינת היקפי ייצור ושליטה בטכנולוגיות רכב חשמלי – תהפוך ל"מרכז עולמי לחדשנות מקורית בטכנולוגיית רכב", והגדרת היעד הזה היא "יכולות חדשנות שמובילות את העולם ומטפחות פיתוח משולב של חינוך, טכנולוגיה וכישרונות". מזכיר קצת את מה שאנחנו אומרים על עצמנו (אבל לא מבצעים ברמה הממשלתית)?
יעד נוסף ואחרון של התוכנית הלאומית 3.0 הוא להקים "אשכול תעשייתי מודרני אשר מובל על ידי חדשנות, מונע על ידי נתונים, שיתופי, יעיל, גמיש, מאובטח, דל פחמן ובר קיימא, ומשיג פיתוח מתקדם, חכם וירוק".
ואיך בדיוק זה עומד לקרות?
התשובה טמונה במערכת מתוחכמת של מנופי לחץ ותמריצים אשר הוכחה כיעילה בעשור האחרון. ממשלת סין מפעילה תוכנית מפורטת ונרחבת של סובסידיות לרכישת "רכבי אנרגיה חדשה", פטורים ממס וזיכויי מס, היא בנתה אקו סיסטם מושלם של כל החוליות שנדרשות לצורך פיתוח וייצור רכב חשמלי והיא תומכת בכל השחקנים באמצעות סובסידיות ישירות ועקיפות, והיא מעודדת תחרות בפלחי השוק השונים ומאיצה את הורדת המחירים והגברת הנגישות של רכב לאזרחיה.
כלי ממשלתי מאוד אפקטיבי הוא דרישה מיצרניות רכב להשתמש בסוללות וברכיבי מפתח שפותחו ומיוצרים על-ידי ספקים סינים שמאושרים על ידי הממשלה כתנאי לקבלת אישורי ייצור וזכאות לסובסידיות. מדיניות זאת מבטיחה צמיחה של ענקיות מקומיות כמו יצרניות הסוללות CATL ו-BYD ומתחזקת שרשרת אספקה מקומית חסינה ובעלת יתרון תחרותי.
ג'אנג ג'ינהואה, יו"ר CSAE, הסביר את ההתפתחות בין שתי הגרסאות הראשונות של התוכנית הלאומית הסינית לבין התוכנית החדשה ואמר ש"הגרסאות הקודמות התמקדו יותר בטכנולוגיית המוצר, ואילו התוכנית החדשה מונעת לא רק על-ידי טכנולוגיית המוצר אלא גם על-ידי טכנולוגיית הייצור. במילים אחרות, התוכנית החדשה משפרת מהלך קיים ולא מתחילה הכל מהתחלה.
ויש גם השקעה ממשלתית ניכרת. אחד החידושים בתוכנית החדשה הוא הפניית משאבים ממשלתיים להקמת מערכת ניהול תחבורה לאומית ("רכב-כביש-ענן") וכן הפניית משאבים נוספים להקמת תשתיות טעינה והחלפת סוללות לאומיות. פרויקטים כאלה מנוהלים וממומנים על ידי הממשלה ומאיצים את התפתחות הטכנולוגיה מחד והביקוש וההיצע מאידך.
התוצאות מדברות בעד עצמן ובמחצית הראשונה של שנת 2025 נמכרו בסין (קצת) יותר כלי רכב חשמליים ו"מחושמלים" מאשר כלי רכב עם מנועי בעירה בלבד. אם שמים בצד את השוק הנורבגי הקטן מדובר באירוע היסטורי שבו לראשונה מעולם עוקפות המכירות של כלי רכב "ירוקים" את כלי הרכב עם מנועי בעירה בלבד.
בניגוד למה שחלק ממנהלי יצרניות הרכב הוותיקות אולי עדיין חולם שיקרה אנחנו לא מדברים על מירוץ שהסינים עומדים לנצח בו אלא במערכה שכבר הוכרעה לטובתם. חברות סיניות שולטות כרגע בכריית חומרי גלם, בעיבוד שלהם, בייצור סוללות, בפיתוח טכנולוגיה ובמכירת כלי רכב מוגמרים.
עם הצלחה לא מתווכחים
בשונה מאינספור הבטחות והצהרות חלולות שכולנו רגילים לשמוע משרי ממשלות ישראל, מפת הדרכים הסינית ל-2040 היא לא חלום באספמיה אלא הצגה של לוח זמנים מציאותי שמבוסס על הצלחות מוכחות. התוכנית הראשונה, שהוצגה בשנת 2016, קבעה שעד לשנת 2025 יגיע שוק הרכב הסיני לשיעור חדירה של 20% "רכבי אנרגיה חדשה". בפועל סין מקדימה בהרבה את אותו יעד עם 45.5% חדירה, ולכן – כאשר הסינים מבטיחים 80% חדירה בשנת 2040 צריך לקחת אותם בשיא הרצינות.
ארגון מהנדסי הרכב הסיני CSAE מתפקד למעשה כזרוע טכנית ומחקרית של הממשל ולצורך זה מגייס את מיטב המוחות בתעשייה ומתרגם את החזון הממשלתי הרחב (כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בתוכניות-על כמו "תוצרת סין 2025") – למפת דרכים טכנולוגית מפורטת ובת-ביצוע. לכן, אין לראות במסמך הזה המלצה בלבד אלא תוכנית-אב רשמית שמשקפת את סדרי העדיפויות של המדינה ואת תוכניות הפעולה המעשיות. תוכנית כזאת מספקת לכל השחקנים בשוק ודאות שמאפשרת להן לתכנן את המהלכים שלהם עם מעט מאוד הפתעות. על בסיס התוכנית הזאת מנוסחות תקנות ונקבעים תמריצים והשקעות ממשלתיות בשנים הבאות.
