לאנשי סיטרואן לא הייתה כנראה סבלנות להמתין עד לתערוכת פריז, בסוף ספטמבר השנה, והם בחרו להשיק אתמול את הדור השלישי של סיטרואן C3 באירוע שערכו בעיר ליון שבצרפת.
החשיפה אמנם לא מלאה עדיין, אבל הבשורה החשובה ביותר של מכונית הסופר-מיני החדשה, שצריכה להתמודד באירופה מול פורד פיאסטה, פולקסווגן פולו ואופל קורסה (כמו גם שורת מתחרות טובות נוספות) היא עיצוב בהשראת 'C4 קקטוס', שפע אפשרויות לפרסונליזציה של המכונית, ורשימת גימיקים ארוכה לרווחת הנהגים והנהגות המשועממים.
בשונה מ'קקטוס', נראה ש-C3 לא הלכה עד הקצה בכל הקשור לחסכון בטיב החומרים והמבנה מצד אחד – שהוא אחד מעמודי התווך שסיטרואן דיברה עליו כשבחרה בכיוון הזה – וגם לא בתחום העיצוב ה"מיוחד", שלא לומר מוזר, מצד שני – אבל בהחלט שילבה באופן מעודן יותר אלמנטים מרכזיים של שני העולמות הללו.
ברמת "הברזלים" לא מדובר במכונית חדשה לגמרי, דור שלישי אמיתי וחדש, אלא בהתבססות על פלטפורמת הסופר-מיני הקודמת לאחר שזו עברה שדרוג רציני.
מדובר בווריאציה של הפלטפורמה שמשמשת מצד אחד את פיג'ו 208 החדשה ומצד שני את גרסת המיקרו-ואן, 'C3 פיקאסו', וגם את DS3.
בסיס הגלגלים הוארך ל-254 ס"מ (תוספת של 7.4 ס"מ משמעותיים), האורך הכללי הוארך ב-4.9 ס"מ ועומד כעת על 399 ס"מ, ולדברי מקורות בחברה חוזקה רצפת המכונית עם "סד בתצורת האות H" מתחת למושבים הקדמיים, וזאת גם כדי לחזק את המבנה ולהשיג הגנת תאונה טובה יותר – בעיקר בעת פגיעות צד, וגם כדי להשיג תחושת איכות נסיעה גבוהה יותר.
זהו דגם הסופרמיני הראשון של החברה שבו נעשה שימוש בדבקים מודרניים בנוסף לריתוכים קונבנציונליים. אנשי סיטרואן התחייבו לספק את "המכוניות הנוחות והמעודנות ביותר בכל פלח שוק", וברור שלחיזוק המרכב יש חלק משמעותי בדרך לשם.
שדרוג של הפלטפורמה הקודמת – במקום התבססות על פלטפורמה מודולרית חדשה – מאד אופייני למה שעשו בשנים האחרונות כמעט כל יצרניות הרכב בקטגוריה הזאת, כך היה למשל עם מתיחת הפנים המשמעותית של פורד פיאסטה, פולקסווגן פולו, סיאט איביזה, סקודה פאביה, אופל קורסה, יונדאי i20 ואפילו רנו קליאו (וכמובן גם פיג'ו 208).
עם זאת, השאלה החשובה היא אם זה יספיק לסיטרואן גם בעוד שנה וחצי לאחר שהדורות הבאים של אותן מכוניות יתחילו להופיע, והפעם על בסיס פלטפורמות חדשות ועם ממדים חיצוניים ופנימיים גדולים יותר.
הדור השלישי של C3 מחליף מכונית שהוצגה בשנת 2010 ו"נמתחה" בשנת 2013, כך שאם מדובר רק במתיחת פנים משמעותית שנועדה לשרת את החברה עד לשנת 2019 ייתכן שזה יעשה את העבודה.
כאמור, סיטרואן לא "הפשיטה" את המכונית והתקינה בה מערכות זולות ופשוטות כמו בקקטוס, אבל מצד שני היא כן עיצבה אותה בהשראת אותה מכונית וגם הקפידה על משקל נמוך ועל התקנת הדור החדש של מנועי הקבוצה: בנזין 3 צילינדרי (שיוצע בתצורה אטמוספירית ובתצורה מוגדשת טורבו) בנפח 1.2 ליטר וטורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר. התוצאה הצפויה, לכן, היא שהמכונית ה"מחודשת מאד" בהחלט צפויה להיות יעילה וחסכונית יותר בדלק.
אגב, גם בראיה ישראלית אנחנו מסודרים, מפני שממש כמו 208 גם C3 תציע את תיבת ההילוכים האוטומטית החדישה של אישין היפנית עם 6 יחסי העברה (אם כי זאת לא תוצע מיד אלא רק בתוך מספר חודשים).
עיצוב רבותי, עיצוב
כאמור, המסר העיקרי של C3 לעולם הוא העיצוב שלה, ומגוון האפשרויות לפרסונליזציה.
המכונית שאלה כמה ממאפייני העיצוב של 'קקטוס' מחד ושל DS3 מאידך, למשל השילוב המיוחד של פנסי ערפל ופנסים ראשיים שקועים ושורת אלמנטים בטכנולוגיית LED שמסודרים אופקית לרוחב חלקו התחתון של מכסה המנוע ומייצרים תאורת יום קבועה, והיא מציעה גם את דיפוני הדלתות החיצוניים בתצורת "פצפצים" (AirBumps) שהפתיעו את כולנו לטובה באותה מכונית (אלה, אגב, מוצעים כאופציה, אפשר לקנות את המכונית גם בלעדיהם). גם מאחור ניכרים אותותיה של קקטוס בתאורת הזנב שמזכירה את זו של קקטוס – עם אלמנטים בטכנולוגיית LED שמעניקים עומק נוסף לפיסול שלהם.
לדברי סיטרואן, ובמידה רבה בניגוד לקונספט הסגפן של 'קקטוס', עיצוב הפנים של C3 "נועד ליצור רושם שאין לטעות בו של רווחה", וזאת באמצעות רמת אבזור נדיבה ורשימה ארוכה במיוחד של אבזור אופציונלי. אלא שלא לגמרי ברור כיצד מסתדרת ההבטחה הזאת עם מה שנראה, לפחות בתמונות, כמו עיצוב פנים שממחזר אלמנטים מרכזיים – לא מאד יוקרתיים – שהוצגו לראשונה בקקטוס – למשל ידיות הדלתות והתחושה הפשוטה מאד של המושבים.
סביבת הנהג מתאפיינת בפתחי אוורור מוגבהים שניצבים מעל למערכת מולטימדיה רבת קישוריות וחיבוריות אשר מתקשרת דרך מסך מגע מרכזי גדול יחסית, קונסולה מרכזית שנראית מאד שימושית, ומושבים שכאמור נראים פשוטים אבל אמורים להיות נוחים בהרבה מאלה של קקטוס. למרבה המזל, במכונית הזאת זנחה סיטרואן את המסך העלוב למראה שמחליף את לוח השעונים בקקטוס והתקינה מד מהירות ומד סל"ד קונבנציונליים (אם כי בסידור צרפתי הפוך מן המקובל).
הפרסונליזציה של פנים המכונית מבוססת על "ארבעה 'מצבי רוח'" ומגוון רחב מאד של צבעים, ואחד הגימיקים המוזרים אך הבולטים ביותר – שמשקף כנראה את רוחה של המכונית הזאת היא מערכת ConnectedCam – מצלמה באיכות גבוהה שמשקיפה קדימה ומצלמת תמונות פנורמיות של המתרחש לפני המכונית תוך כדי ציון המיקום על פי נתוני מערכת הניווט ואפשרות להעלאה מיידית שלהן לאינטרנט באמצעות החיבוריות התמידית של המכונית.
התיאוריה היא שמצלמה זאת תתעד עדכוני תנועה ותאונות באופן קבוע תוך כדי כך שהיא מצלמת כל הזמן אבל מאחסנת רק את מה שקלטה העדשה שלה במשך דקה וחצי, מהן חצי דקה לפני לחיצת הנהג על כפתור התיעוד ודקה אחת לאחר הלחיצה הזאת. במקרה של תאונה, חלילה, מבוצעת הקפאת ההקלטה באופן אוטומטי.
בנוסף יכולים הנהג או הנהגת ללחוץ על כפתור כדי לצלם תמונות סטילס או קטעי וידאו של הנוף שמשתקף דרך השמשה הקדמית, ומיד לשתף את התוכן הזה ברשתות חברתיות.
הפרסונליזציה הכללית של המכונית מבוססת על תשעה צבעי מרכב שונים ושלושה צבעי גג מה שמסתכם בשלושים ושישה שילובי צבעים אפשריים. מגוון תצורות המרכב, מצד שני, מוגבל לגרסת חמש דלתות בלבד.
