נהג שנתפס מעשן מריחואנה בעת נהיגה נענש באופן קל משמעותית מן הענישה הנהוגה לעבירות שכרות. האם בעקבות מדרג השכרות ייקבע בארץ גם מדרג עישון?
מה העונש הראוי לנהג שנתפס כאשר הוא מעשן מריחואנה בזמן הנהיגה? לפי בית המשפט לתעבורה בירושלים, עונשו הראוי קצר משמעותית מזה של מי שנהג כשהוא תחת השפעת אלכוהול, ודומה לזה של נהג שעבר רק במעט את סף השכרות הקבוע בחוק. בגזר דין שניתן בשבוע שעבר, קבע השופט אברהם טננבוים כי עונשו של נהג שעישן מריחואנה בזמן הנהיגה יהיה פסילת רישיון לשישה חודשים – רבע מהעונש המינימאלי שקובע החוק למי שהורשע בנהיגה בשכרות.
את ההחלטה להטיל על הנהג עונש קצר משמעותית מזה שקובע החוק לנהגים שיכורים, תולה השופט טננבוים בכמה נימוקים. ראשון וחשוב במיוחד נוגע להצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת התעבורה, שכבר עלתה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת: "אין ספק שהעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או תוך שימוש בסמים הינה עבירה מסוכנת", כתב השופט טננבוים בגזר הדין, "יחד עם זאת, בימים אלה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שאין להתעלם ממנה, המבקשת לקבוע מדרג בריכוזים השונים של שכרות".
לפי הסברי השופט, "התיקון החדש עושה מדרג וקובע כי יוטלו שישה חודשי פסילה על נהג שבגופו נמצאו שרידי קנביס, לעומת נהג שבגופו נמצאו שילוב של קנביס ואלכוהול, שרישיונו ייפסל לשנתיים". אמנם הצעת החוק הממשלתית עוד לא אושרה, ולכן לא קיבלה תוקף של חוק, אך השופט טננבוים מוצא בה נימוק כבד-משקל להטלת עונש קצר יחסית. "עינינו הרואות כי קיימת מגמה לקצר את תקופת פסילת המינימום בגין העבירה שלפנינו לתקופה של שישה חודשים", ציין השופט בגזר הדין.
לכך מצרף השופט טננבוים את נסיבותיו האישיות של הנהג, א'. למרות שנתפס בשעת בוקר מאוחרת "שעה ש(הוא) מעשן סם מסוג קנביס בנהיגה", הבהיר השופט בגזר הדין כי שירות המבחן למבוגרים מצא את א' "אדם המנהל אורח חיים תקין ובעל ערכים נורמטיביים". לזכותו של א' גם נזקפה הודאתו בעבירות שיוחסו לו, ולדברי השופט טננבוים "בכך חסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט".
עם זאת, לצד עונש הפסילה הקצר יחסית, בחר השופט טננבוים להטיל על א' עונש נוסף – שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 250 שעות, שיבוצע במעון נכים של איל"ן. "במקרה שלפנינו החלטתי שאין די בפסילה לבדה והחלטתי להחמיר עם הנאשם", הסביר השופט, "השתת עונש השל"צ על הנאשם אינה קלה במיוחד. מדובר ב-250 שעות התנדבות, (ו)משמעותם למעשה כמעט חודש וחצי של עבודה ללא שכר".
"אינו מאפשר נהיגה בטוחה"
עבור מי שמכיר את פסיקותיו של השופט טננבוים, החלטתו לפסול את רישיונו של א' לשישה חודשים בלבד אינה מפתיעה. השופט החל להנהיג "מדרג שכרות" – התאמה בין כמות האלכוהול וחומרת העונש – זמן רב לפני שהוגשה הצעת החוק הממשלתית. עם זאת, ההרחבה של פסיקה זו לעבר עבירות סמים אינה ברורה מאליה, וצפויה לעורר התנגדות וביקורת – כמו שקורה לעתים קרובות בעניין פסיקותיו של השופט טננבוים.
למעשה, גזר הדין אינו מתיישב עם פסיקת בית המשפט העליון. לפני כשנתיים דחה השופט סלים ג'ובראן ערעור שהגיש נהג שעישן מריחואנה לפני הנהיגה, והסביר כי "אין מחלוקת כי המבקש צרך את הסם זמן קצר ביותר לפני הנהיגה. צריכה זו עומדת בניגוד להמלצות הקליניות, בוודאי שאינה מותרת על-פי חוק… אין מחלוקת כי פרק זמן של דקות ספורות בין צריכת הסם לנהיגה, אינו מאפשר נהיגה בטוחה".
מנגד, יש לזכור שבשנים האחרונות ניכרת מגמה עולמית של לגליזציה – התרת השימוש במריחואנה לצרכים רפואיים, אך גם לצורכי "פנאי". עדות לכך אפשר למצוא בימים אלה בארה"ב: לפי הניו-יורק טיימס, "אחרי שקולורדו ו-וושינגטון חוקקו חוקים המתירים שימוש במריחואנה, יותר ממחצית מהמדינות, ובכלל זאת כמה מדינות בדרום השמרני, שוקלות לקדם לגליזציה של הסם לצרכים רפואיים או לצורכי פנאי, וכן נשקלת דה-קרימינליזציה של השימוש בסם. כל זה הופך את השנה הקרובה ל-'קו פרשת מים' במאבק על השאלה האם מריחואנה צריכה להיות זמינה כמו אלכוהול".
מגמה שכזו – אם תתממש בעתיד בישראל – מחייבת שינויי חקיקה מתאימים בתחומים שונים, ובהם בכל הנוגע לנהיגה. פסיקתו של השופט טננבוים, שמיישמת מתווה שנקבע בהצעת חוק ממשלתית, עשויה להתברר כ"סנונית" המבשרת על שינוי בגישת בתי המשפט לתעבורה לעבירת הנהיגה תחת השפעת מריחואנה.
