מצלמות מהירות חדשות ו-30 מצלמות שיותקנו בנתיבי תחבורה ציבורית ויאכפו גם עבירות מהירות: כך ירחיב המשרד לביטחון פנים את מערך האלקטרונית מיד לאחר השבעת ממשלה חדשה ואישור תקציב המדינה ל-2015
מיד לאחר שתורכב ממשלה חדשה ויאושר תקציב המדינה לשנת 2015, יחל המשרד לביטחון פנים בהתקנה של 40 מצלמות מהירות ורמזור חדשות. בנוסף, המשרד יחל בהתקנה של 30 מצלמות שמיועדות לאכיפה נגד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). עם זאת, יש לזכור שלפי בכירים במשרד לביטחון פנים, חלק מהמצלמות שיותקנו בנתיבי תחבורה ציבורית ישמשו גם לאכיפת עבירות מהירות.
עם השלמת ההתקנה של 40 מצלמות המהירות החדשות, יגיע סך מצלמות האכיפה הפעילות ל-100. ביחד עם המצלמות האלקטרוניות שיותקנו בנת"צים, מערך האכיפה האלקטרונית ימנה 130 מצלמות פעילות. ראוי לציין כי לאחרונה נדרש המשרד לביטחון פנים לפצות את החברה שמתקינה את המצלמות, בגלל עיכובים בהרחבת מערך האכיפה האלקטרונית. במסגרת הליך בוררות שהתנהל בין הצדדים נקבע שהמשרד יפצה את החברה בסכום של כ-3 מיליון שקלים, ובנוסף הוסכם כי המדינה תשלם תוספת שנתית בעבור כל מצלמה חדשה שתותקן.
ההחלטה של המשרד לביטחון פנים לפנות לחברה שמתקינה את מצלמות המהירות כדי שזו תתקין גם מצלמות בנת"צים עלולה להתברר כבעייתית. מלבד חוסר התאמה של המצלמות למאפייני האכיפה הנדרשת בנת"צים, יש סוגיה משפטית הנוגעת לכך שהתקנת המצלמות הנוספות נעשית ללא מכרז. אמנם במשרד לביטחון פנים מסבירים שההסכם המקורי שנחתם עם החברה מאפשר את הרחבת השימוש במצלמות גם לנת"צים, אך כלל לא ברור אם הפרשנות של המשרד תעמוד בביקורת שיפוטית.
"מה יותר הגיוני מלנסוע במהירות המותרת?"
בכנס שערכה עמותת אור ירוק בשבוע שעבר, תקף יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיינין, את השימוש במצלמות המהירות. לדבריו, "הטכנולוגיה (של המצלמות, ש.ה) היא בת 30 שנה. המצלמות הן בעייתיות כי היום, כל מי שיש לו ווייז (waze) יודע איפה יש מצלמה, אז הוא עוצר ומעט קצת… למה שמים את מצלמות המהירות ברמזור? כי שם… קל לחבר מצלמות. אבל אני מעדיף פסי האטה בתוך העיר, מעגלי תנועה, כי אז הנהגים לא יוכלו לנסוע ב-60, 70 קמ"ש… רק במקומות שבהם אין את זה, שם צריך לשים את המצלמות".
במשטרה ביטלו את דבריו של ד"ר שיינין, ודחו את הצעתו להתקין מצלמות שמודדות מהירות על-פני קטע דרך במקום המצלמות הקיימות, שמודדות מהירות נקודתית. "אם נהג מחליט להאיץ ולהאט לפי מיקום המצלמות, זו החלטה לא טובה", הסביר בכיר באגף התנועה. "מה יותר הגיוני מלנסוע במהירות המותרת?… בחו"ל האזרחים נוסעים במהירות שאומרים להם, ובארץ לא. אף פעם לא ניתן יהיה לאכוף את הטכנולוגיה שבקדמה, כי אין לה לו תקן ואין ניסיון עולמי איתה".
עם זאת, יש לציין שדבריו של הבכיר באגף התנועה אינם מדויקים, בלשון המעטה. גם "בחו"ל" נוסעים נהגים רבים במהירות גבוהה מהמותר על-פי חוק, ובשיעורים שאינם שונים משמעותית משיעורם בישראל. בנוסף, ובניגוד למה שאמר אותו בכיר, השימוש בטכנולוגיית אכיפה מתקדמת מזו שאומצה בישראל החל במדינות שונות כבר לפני כמה שנים.
ראוי גם לזכור שאת מערך המצלמות האלקטרוניות שהתקנתו החלה בשנת 2012 ניסתה המשטרה לקדם כבר באמצע שנות ה-90. לכן, קשה להבין מדוע מזהיר הבכיר באגף התנועה כי "לא ניתן… לאכוף את הטכנולוגיה שבקדמה". כבר כאשר החלה המשטרה להשתמש במצלמות הן נחשבו מיושנות, ורחוקות מרחק רב מ"הטכנולוגיה שבקדמה".
