שינוי דרגות הרישוי של אופנועים בקיץ האחרון נערך כשנה וחצי אחרי האיחוד האירופי, שהודיע ב-2006 על כוונתו להנהיג את השינוי ב-2013. למרות האיחור, הביצוע על-ידי משרד התחבורה היה לקוי, ולראיה – רוכב הואשם בנהיגה עם רישיון שאינו תקף לקטנוע שעליו רכב, אך בית משפט לתעבורה מחק את כתב האישום לאחר שהתברר שאגף הרישוי לא הספיק לשנות את רישיון הרכב שלו

לרשות משרד התחבורה עמדו כשבע שנים כדי להיערך לשינוי דרגות הרישוי של אופנועים, אך למרות זאת הצליחו פקידי המשרד לרשום לחובתם עוד פשלה מפוארת: השינוי יושם בישראל רק בקיץ האחרון, או כשנה וחצי אחרי האיחוד האירופי, שהצהיר כבר ב-2006 על כוונתו להנהיג דרגות רישוי חדשות ב-2013. אלא שגם תוספת הזמן שלקחו לעצמם פקידי משרד התחבורה לא הספיקה כדי להבטיח ביצוע מוצלח. לבית המשפט לתעבורה בירושלים הגיע לאחרונה רוכב קטנוע שהואשם בנהיגה עם רישיון שאינו תקף לכלי הרכב שבו נהג. אלא שעד מהרה התברר כי האשם בחוסר ההתאמה בין רישיון ורישיון הנהיגה של הרוכב היה משרד התחבורה.

"כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין נהיגה (עם רישיון, ש.ה) שאינו תקף לסוג הרכב שבו נהג", הסביר שופט התעבורה אברהם טננבוים, "על-פי הנטען, ביום 3 באוגוסט 2014, בשעה 17:20, נהג המבקש… לכיוון ירושלים בקטנוע מסוג ימאהה, שעה שאינו מחזיק ברישיון נהיגה המתאים לרכב זה". אלא שהרוכב טען שרישיונו התאים לקטנוע עליו רכב, ולכן ביקש לבטל את כתב האישום ואף לחייב את המדינה בהוצאות המשפט שלו. "(לטענת הרוכב), במועד הנטען היה באמתחתו רישיון נהיגה בדרגה A1, המתאים לקטנוע שבו נהג הואיל וברישיונו צוין מפורשות כי רשאי הוא לנהוג ברכב שהספקו הוא עד 47.46 כ"ס", הבהיר השופט טננבוים את טענות הרוכב, "הקטנוע (ש)בו נהג היה בעל נפח (של) 500 סמ"ק ו-44 כ"ס, דהיינו מתחת ל-47.46 כ"ס. כך שנהג כדין".

בתביעה המשטרתית לא ממש הבינו את הבעיה, וביקשו לדחות את טענות הרוכב ואת בקשתו לתשלום הוצאות המשפט. "המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה מאחר שלטענתה רישיון הנהיגה שהיה למבקש במועד הנטען (A1) מתאים לאפיוני רכב מסוג L1 ו-L2 ואינו מתאים לאפיון רכב מסוג L3 – הקטנוע שבו נהג המבקש", סיכם השופט טננבוים את עמדת התביעה. "לטענת (התביעה), רישיון הנהיגה המתאים לרכב בעל אפיון L3 הינו דרגה A ולא דרגה A1". נראה שכל האותיות והמספרים האלה בלבלו את עורכי הדין בתביעה המשטרתית, שכן הם הצליחו לטעות בהבנת השינוי בדרגות הרישוי וכתוצאה מכך הגישו כתב אישום מיותר נגד הרוכב.

"צר לי, אך אין בידי לקבל טענה זו", פסק השופט טננבוים, בהתייחסו לעמדת התביעה. "כאמור, תקנה 271א (לתקנות התעבורה) תוקנה באופן כזה, שמרגע התיקון דרגת האופנוע של המבקש אינה עוד L3 אלא L2. הווה אומר שלמבקש ישנו רישיון נהיגה מתאים לדרגת האופנוע שבו נהג במועד הנטען. עולה כי משרד הרישוי לא עדכן את רישיון הרכב של האופנוע, ומשכך נותר האופנוע רשום כדרגה L3 למרות שדרגתו (בפועל) היא L2. לאור האמור, אני מוחק את כתב האישום נגד המבקש".

אגב, אם מישהו בתביעה המשטרתית היה טורח לבדוק את הנושא לפני המשפט, חיפוש זריז באתר משרד התחבורה היה מעלה הודעה רשמית שמבהירה כי "החל מ-16 ביולי 2014 ניתן יהיה לרכוב על אופנוע שהספק מנועו עד 35 קילוואט (שהם 47.46 כ"ס) עם רישיון נהיגה לדרגה A1".

ובדיקה קצרה שכזו הייתה חוסכת לקופת המדינה 500 שקלים, שהוא סך ההוצאות שהטיל השופט טננבוים על המדינה. "על-פי סעיף 80 לחוק העונשין, משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו", כתב השופט בהחלטתו, אך בסופו של דבר נמנע להטיל על המדינה הוצאות משמעותיות.

"בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי יש מקום להוצאות משמעותיות", הסביר השופט טננבוים בסיכום החלטתו, "מאחר שהתקנה נכנסה לתוקף כחודש ימים לפני רישום הדו"ח, וסביר להניח שמשרד הרישוי טרם הספיק לשנות את רישיון הרכב, ועל כן נוצרה אי התאמה… לא נעלמה מעיני העובדה שהאזרח אינו צריך לשאת בהוצאות שנגרמו לו… אשר על כן, בשקלול כל הגורמים, מן הראוי שהמשיבה (המדינה, ש.ה) תישא בהוצאות המבקש בשל ההליך בסך 500 שקלים".