תביעה בסך כ-200,000 ש"ח כנגד דלק מוטורס מתגלגלת כעת בבית המשפט בפתח תקוה. התובע: הרכב עמד 8 חודשים ולכן הקלקולים המרובים. יבואני ב.מ.וו: הלקוח קיבל הנחה וידע מה הוא קונה. וכיצד אשם משרד התחבורה בהשתלשלות הדברים?

האם רוכש רכב חדש רשאי לצפות שלא יהיו בו קלקולים בכלל? האם מי שקנה מכונית שעמדה 8 חודשים בין מועד ייצורה למועד מסירתה צריך לצפות לאותה תוצאה? האם מכונית יוקרה יקרה אמורה להתקלקל פחות מאשר מכונית עממית?
האם מי שמכוניתו תוקנה מספר רב של פעמים זכאי להחלפתה במכונית חדשה, והאם הלקוח תמיד צוחק?

את התשובות לשאלות האלה, ולכל הפחות לחלקן, נקבל ככל הנראה בתוך מספר חודשים כאשר יינתן פסק דין בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט בפתח תקוה.

היות שהדיון בתביעה טרם החל, ובית המשפט טרם הכריע בנוגע לאמינות הטענות של כל צד ולאמינות הצדדים בכלל, לא ננקוט כאן עמדה בנוגע למקרה ופרטיו אלא ננסה לקחת אותו למישורים העקרוניים, ולהאיר את הסוגיות שעולות ממנו ואשר דורשות התייחסות. חשוב להדגיש שבשלב כזה כל צד יכול לטען כל טענה שעולה על רוחו, לכן יש לקרוא את הדברים מבלי לקבל את העובדות הנטענות כמובנות מאליהן.

התובעים, במקרה זה, הם עדנאן ושאדי אבו צאפי, אב ובנו תושבי קלנסווה, אשר רכשו באפריל 2012 ג'יפ מדגם ב.מ.וו. X5 מחברת דלק מוטורס תמורת כ-515,000 ש"ח.

מכתב התביעה עולה שמחיר המחירון של המכונית עמד באותה עת על 679,234 שקל, ומחיר העסקה כלל תוספות שונות בסך 13,000 ש"ח, כלומר שהוא מייצג הנחה של כ-167,000 ש"ח ביחס למחיר המחירון.

לדברי התובעים, כבר בסמוך לאחר הרכישה החלה מסכת של תקלות שונות שאילצו אותם להכניס את הג'יפ למוסכי דלק מוטורס לפחות תשע פעמים.

בין התקלות שמצוינות בכתב התביעה: שריפת מגבר (הוחלף), בעיות בלימה ובניקוי השמשה הקדמית (הוחלפו צלחות בלמים אחוריים שעליהן התגלתה חלודה, והוחלפה מערכת המגבים), גומיות החלונות הפכו ל'חומות ויבשות' במקום שחורות ורכות (הוחלפו מסגרות הכרום וגומיות האטימה סביב כל החלונות), נותרה בעיית גומיות בשמשות הצד האחוריות (בדלק סירבו, כך נטען, לשאת בהוצאות והתובעים החליפו חלונות על חשבונם בסך כ-4,000 ש"ח), בעיה במנקי השמשות ורעש מן הבלמים (הוחלפו מנקה השמשה קדמית, ונוספה משחה לדיסקיות בלמים אחוריים), שריטות בחלון הגג (הוחלפה שמשת החלון הקדמי בגג. בעת הדגמת פתיחת החלון החדש במוסך הוא נשרט בשנית ולכן נדרש פירוק והרכבה של דיפון תקרת הרכב והוחלפה מסילת מים. במוסך סרבו להחליף שוב את שמשת הגג בטענה שהשריטה נגרמת בגלל גגון שהותקן עצמאית ע"י בעלי הרכב).

תקלות נוספות כוללות: רעשים מחזית הרכב ורעשים שנשמעים בסוף עצירה (הוחלפו צלחות בלמים קדמיות ורפידות בלמים קדמיות, וכן חיישן ביקורת בלמים, ונוספה משחה לדיסקיות), רעשים מחזית הרכב, מאזור המנוע (שתי התייצבויות במוסך לא סייעו לאיתור מקור הרעשים), החלפת משאבת שמן ואטמים, והחלפת שמשת הדלת האחורית-שמאלית שהייתה שרוטה.

נמאס כבר

לאחר ביקור זה הוזמן בעל הרכב לקחת אותו אבל הוא סירב בטענה ש"מאס בהתייצבות במוסך השכם והערב, ובביצוע תיקונים כה מקיפים ברכב וכי בקנותו רכב חדש ויוקרתי, היה אמור להיכנס למוסך רק לצורך טיפולים שגרתיים".
בעל הרכב דרש מהחברה רכב חדש ותקין במקום הרכב הפגום, לטענתו, שנמסר לו.

דלק מוטורס סירבה להחליף את הרכב ובעקבות כך הוגשה התביעה לבית המשפט.

לדברי התובע, רק במהלך הטיפולים במכוניתו נודע לו ששנת הייצור של הרכב היא 2011 בעוד שהזמנת המכונית בוצעה באפריל 2012, כלומר שבין מועד הייצור למועד העלייה לכביש חלפו למעלה מ-8 חודשים.

לקראת הגשת התביעה, באמצעות עו"ד עירית מלקוביץ-נירלקו, הוזמנה חוות דעת מאת השמאי דוד שמש אשר בדק את הרכב באוקטובר 2013 עבור התובעים. שמש כתב בחוות דעתו ש"רכב עם מאפייני תקלות מרובות וקרדינליות מעין אלה הינו מצב בלתי אופייני לרכב חדש לחלוטין, מה גם שמדובר ברכב יוקרתי". עוד קבע השמאי שהפרש המחיר בין דגם 2011 לבין דגם 2012 עומד על 120,000 שח.

עו"ד מלקוביץ שלחה ליבואנית מכתב בדבר "אי התאמה על פי סעיף 11 לחוק המכר, להפרה יסודית, ולהשבה ולחלופין לקבלת רכב חליפי חדש ותקין", ואילו דלק מוטורס הגיבה במכתב דרישה להוצאת הרכב מהמוסך.

בעוד שהתובעים מתעקשים שבמכונית קיים רעש, וכך עולה גם מחו"ד השמאי שמש, בלק מוטורס טוענים שמהנדס מטעמם בדק את המכונית ולא מצא בה כל פגם.

"על הדרך" הוחלף גם מצבר הרכב, גם זאת על חשבון היבואן, והוזמנה על-ידי התובעים חוות דעת שמאית נוספת, הפעם של השמאי עידן ויקטור, שמצא, לדבריו את הממצאים הבאים: "רעשי לוואי חריגים ומוזרים המלווים בנקישות וברעידות וזאת בעיקר בהאצה איטית, שבר במשולש תחתון לגלגל אחורי שמאלי, חלודה בבית דיפרנציאל אחורי, סימני שפשוף על הצבע בצורת עיגולים, גלגל הגה עקום, רצפת רכב נקייה לחלוטין מפגיעות (ממצא המעיד כי הרכב שמור), וחריצים בגג הרכב שלא נגרמו בשל התקנת הגגונים.

עידן ויקטור ציין ש"בשל העובדה שהרכב התקבל בידי התובעים כ- 8 חודשים מאז ייצורו… היה על הנתבעת להפחית את המחיר ב-15%, ולנוכח הפגמים הוא קבע "ירידת ערך מסחרית" בשיעור של 25%.

עוד קבע השמאי ש"מצב בו בעל רכב חדש נאלץ להיכנס למוסכים פעמים כה רבות אינו סביר מכל בחינה ומלמד על כך שהרכב פגום, דבר שמהווה אי התאמה לפי חוק המכר. רוכש רכב חדש זכאי להדיר רגליו שנתיים שלוש ממוסכים למעט לצורך טיפולים תקופתיים ותיקונים קלים. רוכש חדש זכאי ליהנות מהרכב. קונה סביר לא ירכוש את הרכב לנוכח הפגמים והלקויים החמורים ברכב כולל חלודה וגילו הצעיר. סך כל ירידות הערך של הרכב הסתכמו על פי חישובו ב 186,755 ש"ח.
לדבריו, "לנוכח הוראות משרד התחבורה זכאים התובעים לבטל את העסקה או לדרוש קבלת רכב אחר".

דלק מוטורס דחתה, כאמור, את הדרישה ובעקבות כך הוגשה לבית המשפט תביעה על סך 205,301 ש"ח

דוחים על הסף

בכתב ההגנה שהגישה דלק מוטורס, באמצעות עו"ד עודד פורת, היא מבקשת למחוק את התביעה על הסף בטענה שהרכב תקין לחלוטין ואין בו כל פגם.

"בעקבות תלונות התובעים על ליקויים שונים נטענים הנתבעת לא חסכה במאמצים על מנת לנסות ולהשביע את רצון הלקוח ועשתה ככל שביכולתה על מנת לנסות ולמצוא פתרון שיהיה בו כדי למנוע את תחושת אי הנוחות הסובייקטיבית של הלקוח", נכתב בכתב ההגנה. "לצערה של הנתבעת התובעים נותרו בשלהם ואינם מקבלים את ממצאי הנתבעת לפיהם הרכב תקין לחלוטין… בנסיבות אלה אין בחוסר נוחות סובייקטיבית ממנה סובלים התובעים לטענתם כדי להקנות עילה לביטול ההסכם ולפיצויים".

עוד טוענת דלק מוטורס שרוכשי הרכב קיבלו הנחה משמעותית בעת הרכישה בשל העובדה כי חלפו 8 חודשים ממועד יצורו ובנוסף החליפה החברה חלקי גומי שונים בחדשים.

דלק מוטורס צירפה גם את חוות דעתו של השמאי ישראל דרנוב שבדק את הרכב "והגיע למסקנה חד משמעית וברורה לפיה אין ממש בחוות דעת השמאים שהוגשו מטעם התובעים ולפיה מדובר ברכב לקוי ו/או פגום… בנסיבות אלה לא היה מקום להגיש תביעה מופרכת זו מלכתחילה, ויש לדחותה על הסף"

עוד טוענת דלק מוטורס כי חוות הדעת של השמאי ויקטור עידן "מופרכת וחסר כל בסיס עובדתי ומקצועי, והיא נערכה בניגוד להנחיות מקצועיות של הגורמים המקצועיים בענף שמאות הרכב, וכי חוות הדעת של השמאי מטעמה שוללת את כל טענותיו".

לדברי דלק מוטורס מחייב אותה כתב האחריות לתקן או להחליף בתקופת האחריות כל חלק שהתגלה בו פגם בייצור או בחומר, וכתב האחריות לא כולל החלפת רכב ברכב אחר.

בחברת דלק מוטורס סירבו להגיב לפנייתנו בטענה שהם אינם מתייחסים בפומבי לתביעות שהוגשו לבית המשפט.

בין השאלות העקרוניות שעולות מן התביעה הזו צריך להדגיש בעיקר את התחום האפור שבין מספר רב של כניסות למוסך לצורך תיקונים – דבר שרוכש רכב חדש בוודאי לא מצפה לו בין אם קנה ב.מ.וו. סידרה 7 או סוזוקי אלטו – לבין סוג התקלות ומידת הנכונות של יבואן לקחת אחריות ולהחליף חלקים ברכב.

בשולי הדברים אי אפשר שלא להדגיש את אחריותו של משרד התחבורה למציאות הנוכחית שבה מי שרוכש מכונית חדשה לא יכול לדעת מה היה תאריך הייצור שלה.
במשרד התחבורה מעולם לא פרסמו באופן גלוי מה היו השיקולים המקצועיים שלהם, אבל העובדה היא שבמשרד מסרבים לכלול ברישיון הרכב את מועד הייצור שלו.