מאחורי כל רכב אספנות נוצץ שאתם רואים על הכביש אפשר למצוא סיפור שיחזור, לרוב די סיזיפי, המורכב מאין סוף פריטים קטנים, מאות שעות עבודה, חיפוש מתיש אחר חלפים ודי הרבה מזומנים בדרך להחזרת עטרה ליושנה.
לא פעם המחיר של החזרת רכב אספנות למצב קרוב ככל האפשר לזה בו יצא מהסוכנות לפי אי אלו שנים יקר בהרבה ממה שרכב שכזה עלה כחדש (בערך אמיתי כולל חישוב עליית המחירים מאז), כולל ניילונים על המושבים.
ההבנה הזו בהחלט יכולה להוביל חובבי אספנות למחשבה על סטארט-אפ גאוני – לרכוש רכב חדש שהם סבורים שפעם יהיה לו ערך אספני ובמקום להשתמש בו פשוט לאפסן אותו מיד לכמה עשרות שנים ואז להוציא מהמחסן ולמכור אותו למרבה במחיר, או כמובן ליהנות מרכב אספנות במצב מושלם.
עוד ב-TheCar:
למבורגיני במחיר של משפחתית
נהג מעל למיליון קילומטרים בפורשה 911 טורבו שלו
פרארי נדירה השווה מיליונים התגלתה במחסן לאחר 40 שנה
למרות שעל פניו זה בהחלט יכול להישמע כמו רעיון לא רע בכלל, אנחנו לא משוכנעים שמדובר באופציה אמיתית לבוננזה מטורפת ומעבר לצורך "להשכיב" סכום לא מבוטל של כסף למשך כמה עשרות שנים, יש לצורך לדאוג למקום ראוי לאחסון בחלל המוגן מפגעי מזג האוויר, רצוי כזה בו הטמפרטורה מבוקרת וגם לתחזוקה שוטפת מניקיון ועד טיפולים תקופתיים, זאת על מנת שהרכב באמת ישמר במצב כמו חדש במשך כל כך הרבה שנים.
מעל לכל, אין ספק שהנעלם הגדול ביותר הוא למעשה מה יהיה הערך של אותו רכב בעוד כמה עשרות שנים והאם הוא יהפוך לאייקוני ולמבוקש על ידי אספנים או יהיה סתם רכב ישן במצב חדש.
אמנם סביר להניח שמי שיחליט לאפסן רכב על אקזוטי מצמצם את הסיכוי לפלופ, אבל צריך לזכור שלצורך כך יש להשקיע כעת סכום גבוה מאוד וכבר נתקלנו גם בדגמים, אפילו של יצרניות נחשבות כמו פרארי ולמבורגיני, שהם פחות מבוקשים וערכם האספני נמוך יחסית.
ובכל זאת, מסתבר שיש מי שחשבו על הרעיון הזה הרבה לפנינו ומעת לעת מוצעות למכירה מכוניות שמהסוכנות עשו את הדרך היישר למחסן.
E30 במחיר של M3 חדשה
השבוע צצה בבלגיה ב.מ.וו 323 מודל 1985 כזאת שב-32 השנים האחרונות עשתה רק 260 קילומטרים. התמונות של המכונית אפילו מרשימות יותר מהנתונים היבשים ומכל זווית, מהצבע האדום הבוהק, דרך תא הנוסעים הרענן ועד למנוע הנוצץ, ה- E30 הזו נראית מושלמת בדיוק כמו מכונית שהיום ירדה מפס הייצור.
הדור השני (E30) הוא בהחלט האייקוני והמבוקש ביותר של סדרה 3 של ב.מ.וו ובשנים האחרונות הביקושים למכונית, שנחשבת לבעלת אחת השלדות המתקשרות במיוחד עם הנהג שיוצרו אי פעם, נמצאים בנסיקה מתמדת. הבעיה היא שלמרות שאין ספק שקשה יהיה למצוא סדרה 3 מהדור הזה שמורה ומקורית יותר, עם מחיר מבוקש של כמעט 70 אלף יורו בו ניתן לקנות במקומות שפויים יותר ב.מ.וו M3 2017 חדשה או E30 M3 במצב לא רע, צריך להיות פריק אמיתי של הדגם כדי לשלם מחיר כזה על רכב עם מנוע המפיק לא יותר מ-150 כ"ס ומגיע עם חישוקי מתכת וחלונות בתפעול ידני.
היצע גדול מדי של מכוניות חדשות מהניילונים בנות 30
לקראת סוף שנות ה-80', ביואיק יחד עם מרבית המותגים האמריקאים החלה לעבור לייצר מכוניות אווירודינמיות יותר, יעילות יותר ובעלות הנעה קדמית.
ככל הנראה לציון פרידה מהעידן ההוא ביואיק הציעה באותן שנים גרסת ביצועים לגרנד נשיונל שנקראה GNX שעברה מסכת שינויים על ידי אנשי סדנת מקלארן הבריטית (שבאותה תקופה כיכבה בפורמולה 1) שכללה מנוע מוגדש טורבו חזק יותר ושדרוגים משמעותיים למערכת המתלים וההיגוי שהיו אמורים להפוך את היאכטה האמריקאית למכונית שניתן, רחמנא ליצלן, אפילו לנהוג איתה חזק גם בכבישי נהיגה.
בסך הכל רק כמה מאות יחידות של ה-GNX יוצרו בין השנים 86-88 ומתברר שלא מעט אמריקאים החליטו כבר באייטיז שכנראה מדובר ברכב מיוחד שמסמן את סופה של תקופה ויש להניח שבעתיד הוא יהפוך לקלאסיקה בעלת ערך אספני לא מבוטל.
נראה שהם לא ממש טעו, אבל לא מעט אקזמפלרים משנות ה-80' חדשים כמעט לחלוטין עם 300, 200 ואפילו רק 11 מייל על השעון שצצו למכירה קצת שחקו לאחרונה השווי של הרכבים החדשים-ישנים.
יתרה מזאת, חלק מהאנשים שאחסנו את הרכבים בגראז' הביתי גילו כי לא בדיוק מדובר במקום האידיאלי למטרה ולמרות שעל החלון עדיין ניתן היה למצוא את המדבקה ממגרש המכירות מתחת לשכבות האבק לא תמיד חיכתה מכונית באמת חדשה לחלוטין.
נאה, שמורה כחדשה אבל לא מבוקשת
באותן שנים, פונטיאק יצרה את הפיירו – מכונית קופה קטנה דו מושבית עם עיצוב מרשים למדי. במציאות הפיירו הייתה פחות ספורטיבית וחדה ממה שניתן היה לצפות ולצד בעיות אמינות ומוזרויות שונות היא סבלה בעיקר ממנוע 4 צילינדרים חלש מדי.
במהלך חייו הרכב עבר מספר מתיחות פנים ושדרוגי מכלולים ועל אף שבשנותיו המאוחרות גרסת ה-GT, שהייתה מצוידת במנוע V6 מודרני, כבר יצקה תוכן מסוים בעיצוב הקרבי, הפיירו לא זכתה לתהילה ונחשבה בעיקר כבסיס טוב (בגלל המנוע המרכזי והמחיר הזול) לדגמי רפליקה שונים למכוניות כמו פרארי ולמבורגיני.
וכך, למרות שערכן של מכוניות רבות מהאייטיז נמצא בימים אלא בנסיקה חסרת פרופורציות (עיין ערך דלוריאן, ב.מ.וו E30M3, סיירה קוזוורת' ופורשה 911) בעיקר מאחר שמי שגדל על המכוניות הללו נמצא עכשיו בגיל שהוא יכול להרשות לעצמו לטפח רכבי אספנות, לפיירו לפחות בשלב זה אין שום רנסנס מחודש כמו שגילה לאחרונה בעליה של פיירו GT עם פחות מ-3000 מייל על השעון אשר ניסה למכור את הרכב של אביו שנשמר בקנאות במשך 29 שנים במוסך בתנאים הולמים ביותר, ולא קיבל אפילו הצעה בודדת לרכישת הרכב, במכרז עם מחיר התחלתי לא גבוה במיוחד של 18 אלף דולרים במכירה שהסתיימה אתמול ב-eBay.
