רשות החשמל העלתה אמש את מחירי החשמל לצרכנים בישראל בכמעט 10% ומחירי הבנזין מדגדגים את ה-8 שקלים לליטר משני הכיוונים. בנוסף להכבדה הישירה על התקציב שלנו זה יגרור גל התייקרויות במשק ולחצים אינפלציוניים כבדים. האם ממשלת ישראל אשמה בגל ההתייקרויות? פלישת רוסיה לאוקראינה? הקורונה? ומה שהרבה יותר חשוב: האם אנחנו בדרך למעלה או למטה?
התשובה הפשוטה והכנה היא שאי אפשר לדעת, אבל יש מקום לאופטימיות – בוודאי בטווח הבינוני והארוך. גם בטווח הקצר יש "סימני נפט" ולא מעט סיבות לאופטימיות, וזאת ראשית לכל בזכות ירידה במחירי הנפט בעולם בימים האחרונים, ויותר מכך בזכות הביקור של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, במזרח התיכון השבוע. אבל כדי להבין לאן כל זה הולך כדאי שנזכיר איך הגענו לכאן מלכתחילה, וזה אומר ראשית לכל להפסיק להאשים את רוסיה. כלומר, ברור שרוסיה גורמת נזק עצום בעולם בגלל פלישתה לאוקראינה ושרשרת החרמות והתגובות הכלכליות של המעשים האלה. אבל מחירי הנפט, ואיתם מחירי הדלק, החלו לטפס הרבה לפני הפלישה הרוסית.
במהלך 2020, כאשר קורונה הכתה את העולם, הצטמצמו הפעילות הכלכלית והתחבורה ברחבי העולם וזה הלך והחמיר במשך שנה שלמה עד לקריסה מוחלטת באפריל 2021. למעט האמת, באותו זמן מחיר הנפט במקומות שונים בעולם היה שלילי, כלומר שיכולת לקבל כסף תמורת ההסכמה לקחת נפט. מצב כזה נוצר כאשר המשאבות ממשיכות לשאוב אבל אין מי שיצרוך את הנפט שהן מזרימות. מפיקות הנפט, בתגובה, צמצמו את הכמויות שהן מפיקות וזה נכון בעיקר בקרטל אופ"ק (OPEC) אשר שולט בכ-40% מהפקת הנפט בעולם.
בהמשך, כאשר העולם למד לחיות עם קורונה והכלכלות חזרו לשגרה, גם הביקוש לנפט חזר לסדרו. אלא שארגון אופ"ק איפק את המדינות שחברות בו והן לא חזרו לרמות התפוקה של ערב קורונה. לקברניטי OPEC יש עשרות שנות ניסיון בנענוע של העולם, והם יודעים טוב יותר מכל אחד אחר איך לנצל משברים לטובתם.
ואכן, הביקוש הזניק את המחירים, ושמירה על רמת תפוקה נמוכה מן הביקוש הבטיחה להם רווח גדול יותר על כל חבית. כך, למרות פתיחה חלשה של 2021 – בסיכום אותה שנה רשמו חברות הנפט הגדולות (של, שברון, BP ואחרות) רווחי שיא.
בפברואר השנה, לאחר מספר חודשי מתיחות, רוסיה פלשה לאוקראינה וכמעט באופן מיידי הוחרמה על ידי הקהילה הבינלאומית. נפט וגז הפסיקו לזרום מרוסיה למערב אירופה אבל לרוסיה זה לא ממש הזיז. הרוסים פשוט החלו לשנע את הנפט והגז שלהם לסין ולהודו. במערב, לעומת זאת, נוצר פער שצריך היה לגשר עליו, וזה התבטא בזינוק נוסף במחירים.
מחירי הנפט הגולמי, הגז הטבעי והפחם בעולם הגיעו לשיא בין מרץ למאי השנה, אבל בשבועות האחרונים חלה דווקא הוזלה במחירי הנפט. בדרך כלל קיים פער זמנים של שבועיים שלושה בין שינוי משמעותי במחיר – למעלה או למטה – עד שהוא מורגש במשאבת הדלק, אבל פרק הזמן הזה חלף ולכן אנחנו אמורים להתחיל להרגיש הקלה וירידה במחירים (מעבר לעובדה שמשרד האוצר הפחית את מס הבלו על הדלק).
בשיא המשבר הנוכחי, בגזרת מרץ-אפריל, חצו מחירי הנפט הגולמי בעולם את רף ה-120 דולר לחבית, ומאז ירדו בחזרה אל עולמות של 100 דולר. נכון להיום (12 יולי) מחיר הנפט הגולמי גבוה בכ-36% ביחס למחירו לפני שנה, וזה המון, אבל הוא נמוך בכ-14% ביחס למחירו לפני חודש – וזה מעודד. אגב, מה שפחות מעודד זה שחלק מן הירידה במחיר הנפט נובעת מהעלאת הרבית של מספר ממשלות בעולם, וגם מסימנים די ברורים לתחילתו של מיתון עולמי, וזה אומר שהאור בקצה המנהרה הוא של רכבת שדוהרת לכיוון שלנו…
ההערכות של אנליסטים בעולם כרגע מדברות על ירידה צפויה במחירי הנפט לרמה של 90-95 דולר לחבית, ומשם יש אפשרות לירידה נוספת לרמות של 85 דולר לחבית. אחד הדברים שיכולים לקבוע את רמת המחירים בחודשים הבאים הוא הביקור הצפוי של ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, בסעודיה בסוף השבוע, מפני שככל הידוע אחת המטרות שלו היא לשכנע את הסעודים להגביר את תפוקת הנפט שלהם כדי להרגיע את השווקים.
אינפלציה או מיתון?
זה לא שמי מאיתנו באמת יכול להשפיע על מחיר הנפט בעולם, אבל כמאמר הפתגם הידוע צריך "להיזהר במה שאנחנו מתפללים אליו". מחירי נפט גבוהים מכרסמים את התקציב המשפחתי שלנו ומזניקים את יוקר המחיה ואת האינפלציה, אבל ככל שמחיר הנפט יצנח עמוק יותר מתחת לרף ה-100 דולר לחבית כך יהיה ברור יותר שאנחנו נכנסים למיתון. מחירי נפט גבוהים אמנם לא טובים ל"מיקרו", כלומר לתקציב של משקי הבית, אבל הם מאד מועילים לעולם כולו ובמיוחד לאקלים כדור הארץ, פשוט מפני שהם מאיצים את תהליך הגמילה מנפט והופכים את האלטרנטיבות לאטרקטיביות יותר.
מדינות האיחוד האירופאי עוקבות אחר סין והכריזו כבר על תאריכי יעד לאיסור מכירה של מכוניות עם מנועי בעירה, גם הממשל האמריקני – אמנם באחור – שוקד על רפורמה כזאת, וצריך להתפלל שהממשלה הבאה שתיבחר בישראל לא תגדיל את הפיגור שלנו אלא תתאמץ דווקא לצמצם פערים.
כאמור, אנליסטים חלוקים בדעותיהם לגבי הכיוון של מחיר הנפט בשבועות ובחודשים הבאים, וצריך להניח שקצב היציאה של סין מגל הקורונה האחרון תשפיע עליו הרבה יותר מאשר המלחמה באוקראינה. בעוד כשלושה חודשים ייכנס חצי הכדור הצפוני למצב חורף וזה אומר שיהיה ביקוש גדול יותר לגז טבעי, ומכיוון שמערב אירופה התנתקה מרוסיה זה אומר שהביקוש לנפט ולפחם יצמח מחדש.
לקריאה נוספת:
בסין מחזירים את הסובסידיות לרכב חשמלי. אצלנו מעלים מיסים.
