השורה התחתונה
גרסת הטרופי לוקחת את התכונות הטובות והמוכרות של הקליאו ספורט ומעצימה אותן. זוהי קטנה חמה עם ביצועים בפסגת הקטגוריה, שלדה חדה והיגוי רגיש, כשנוסף לכל היא גם מצפצפת על הפוליטקלי קורקט ומאפשרת לנתק את בקרת היציבות כדי לאפשר לזנב להפגין את עצמאותו.
למרות מרכב 5 דלתות ותיבת הילוכים אוטומטית החיים איתה ביום-יום לא יהיו קלים, בעיקר בגלל כיול מתלים קשיח ובלתי מתפשר. אבל אם אתם מעוניינים בקטנה עם מקסימום הנאה, ואין לכם 70 אלף ש"ח מיותרים להוסיף בשביל מיני JCW, הקליאו טרופי כנראה צריכה להיות הבחירה שלכם.
מה נשתנה
רנו קליאו היא לא מכונית צעירה, הדור הנוכחי שלה הוצג כבר בשנת 2012 וגרסת הספורט המתבקשת הופיעה די במקביל. מאז ראשית ימי הקליאו בשנות ה-90' היו גרסאות החמות (ויליאמס בדור הראשון, רנו ספורט לאחר מכן) אמת המידה בנישת הקטנות החמות. בארץ הדברים נראו קצת אחרת. כל נישת הספורטיביות בארץ היא מצומצמת למדי, ובתוכה דגמי רנו ספורט לא זכו להצלחה יתרה – אלא בקרב מביני עניין.
במקרה של הקליאו ספורט הנוכחית אחד החסמים להצלחתה היה תג מחיר גבוה, זאת למרות שהיא הוצעה לראשונה בשילוב של מרכב 5 דלתות בלבד ותיבת הילוכים אוטומטית האמור להפוך אותה לנגישה לקהל רחב יותר. ועדין נאלצה הקליאו להביט כיצד מיטב הצעירים חובבי הביצועים נוהרים אל האיביזה קופרה.
לאחר מתיחת הפנים קלה אותה עברה הקליאו לאחרונה חוזרת לישראל הגרסה הספורטיבית שלה. הפעם בחר היבואן להביא ארצה את מהדורת הטרופי (Trophy), הקיצונית ביותר בין שלושת מפרטי הקליאו ספורט הקיימים, נוסף לדגם הסטנדרטי ולה-Cup הקרבית יותר. בטרופי הרשו לעצמם ברנו ללכת עד הסוף. מנוע ה-1.6 ליטר טורבו קיבל תוספת של 20 כ"ס וכ-4 קג"מ, המתלים הוקשחו והונמכו ב-2 ס"מ מלפנים וס"מ מאחור, תיבת ההילוכים קיבלה כיול משופר להחלפות הילוכים מהירות יותר וישנו גם דיפרנציאל אלקטרוני מוגבל החלקה. אלו מצטרפים אל שני עזרים אלקטרונים מעניינים הקיימים גם בגרסת ה-Cup: מערכת בקרת זינוק ומצב Race שמחדד את תגובות המנוע, הגיר וההיגוי וגם מנתק לחלוטין את בקרת היציבות. הכי לא פוליטיקלי קורקט.
הטרופי היא כעת הגרסה היחידה של הקליאו ספורט המוצעת בארץ, ומה שלא פחות חשוב הוא שהיא זולה ב-15 אלף ש"ח ממחיר גרסת ה-Cup ששווקה בעבר. המשוואה על הנייר אומרת יותר ביצועים בפחות כסף. אין ברירה, צריך לרדת לעומקו של עניין.
תא נוסעים, שימושיות
הקליאו הנוכחית הוצגה בשנת 2012, זוכרים? אז גם אם שכחתם, תא הנוסעים שלה יזכיר זאת לכם. הגיל מפגין את אותותיו בתא הנוסעים, עם פלסטיקה פשוטה למדי ורחוקה מרמת האיכות של הפולו GTI הבורגנית. גם הנדסת האנוש כוללת את הפאולים מוכרים של הקליאו. ניתן לסלוח לכך שמתג בקרת השיוט תקוע בין המושבים, כי אם אתה צריך בקרת שיוט אז אתה במכונית הלא נכונה, אבל גם מתג מצבי הנהיגה נמצא שם ודורש שיטוט מיותר של האצבעות.
אפשר למנות עוד כמה שיגיונות כמו מיקום פתחי המיזוג המרכזיים או לוח המחוונים הדל הכולל מד סל"ד, מימין, מד דלק גדול משמאל ומד מהירות דיגיטלי במרכז, אבל יש דברים שמסיטים את תשומת הלב לטובה. ההגה בשרני, עם סימון עור אדום למרכוז ומאחוריו מנופי העברת הילוכים מתכתיים וגדולים, דוושות אלומיניום, חגורות בטיחות אדומות ומעל לכל המושבים. לטרופי ש מושבים שלא רק נראים טוב, אלא גם חובקים מצוין ונוחים גם בנסיעות ארוכות ומשתלבים עם תנוחת נהיגה טובה.
מיתר הבחינות הטרופי היא קליאו. המרווח מאחור מספק עבור שני נוסעים נוספים וגם תא המטען שימושי דיו, זאת כאשר מסתפקים בערכת ניפוח ולא בגלגל רזרבי בגודל מלא המבטל את רוב נפחו כמו ברכב המבחן. ועדין עדיף גלגל גדול בתא המטען מאשר לחכות לחילוץ בצד הדרך.
ביצועים
מנוע ה-1.6 ליטר טורבו של הקליאו ספורט מניב 220 כ"ס בגרסת הטרופי, מה שאומר שמדובר בקטנה החזקה ביותר למעט אודי S1 ומיני JCW. והטרופי אכן מכונית חזקה. המנוע עולה מהר בקשת הסל"ד תוך השמעת קולות יניקה נוכחים, כשהוא דורש הילוך אחרי הילוך כדי להמשיך את התאוצה. תיבת ההילוכים מספקת לו את זה כמו שתיבה כפולת מצמד יודעת וצריכה לעשות, וגם מסייעת עם הורדת הילוכים בבלימה.
אופי המנוע לינארי מאד. אין בוסט פתאומי של כוח ואין תחושה בשרנית במיוחד בסל"ד בינוני. הסיבה לכך נובעת בנתון המומנט הצנוע יחסית, רק 28.5 קג"מ שנחותים ב-4-5 קג"מ ממנוע הטורבו של הואגיות הגדול יותר בנפחו. אבל שלא תטעו, כוח לא חסר והטרופי מכונית מאד מהירה. הבונוס הוא נוכחות ווקאלית מרשימה מאד מהמפלט במצב Race שמעצימה את התחושה ומכניסה אותך למוד חוליגזי, שילוב של גז ביניים בהעברות הילוכים, פצפוצי מפלט בהרפיה מהגז ואפשרות נדירה לגעת במנתק ההצתה באזור בואכה 7,000 סל"ד.
אקשן
המנוע מכניס אותך למוד הנכון, אבל כבר בנסיעה מנהלתית במצב הנהיגה הסטנדרטית הטרופי מבהירה שהיא בענייני הארד קור. היא קשיחה, מאד קשיחה. בנסיעה עירונית היא רוקדת ומקפצת על כל שיבוש מזדמן, והצמיגים בחתך מזערי תורמים את שלהם.
אבל את הפרס הגדול הטרופי לא קוטפת בעיר. קחו אותה לכבישי הנהיגה ושם היא תתגלה בגדולתה. אותם מתלים קשיחים מספקים ריסון מצוין ומצמצמים למינימום את זוויות הגלגול. כל עוד הכביש לא גלי מידי הטרופי תרגיש בו בבית. גם הנהג מרגיש בבית. ההגה החשמלי לא נדיב במידע אבל מהיר, בעל משקל נכון במצב ספורט ומדויק כמתבקש. תוסיפו לכך אחיזה גבוהה ואת ביצועי המנוע ותקבלו מכונה מהירה, מדויקת ובעלת יכולת גבוה. אבל זה לא הסיפור של הטרופי. ממש לא. מי שרוצה לנהוג בשיטת השגר ושכח צריך לחפש מכונית אחרת, כי הוא פשוט מחמיץ את הנקודה.
כל האמור לעיל נכון לכך שהטרופי נמצאת במצב הסטנדרטי, אולי במצב ספורט. הטו את בורר הילוכים ימינה למצב ידני, לחצו על המתג שמעביר אותם למצב Race והדברים משתנים. מעבר לצליל המפלט שהופך לנוכח וליכולת למשוך את ההילוכים למנתק קורים שני דברים מהותיים נוספים: הדיפרנציאל האלקטרוני נכנס לכוננות ובקרת ביציבות מתנתקת. במלואה. מה זה אומר?
רצף S מהיר. אפשר לחזור לגז מוקדם ומהר אחרי ההפניה הראשונה. הרפיה קלה מהדוושה לפני הכניסה והזנב מחליק כמה סנטימטרים. נגיעה קלה בגז, הזנב מתיישר החרטום כבר בתוך הפניה ושוב אפשר לסחוט מוקדם את המצערת. כל כך קל לנהוג את הטרופי באמצעות דוושת התאוצה בלבד שזה ממכר, אבל גם מציב תמרור אזהרה בפני מי שהתרגלו לנהוג רק עם בקרות מלאות ובמכוניות מסורסות זנב, כי הטרופי יכולה גם לעקוץ.
אם כבר הזכרנו את הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה, הוא מתפקד בצורה מעולה בהתחשב בעובדה שהוא אלקטרוני. אבל רצף פניות מאתגר או חרמנות יתרה על הגז מוכיחות שעדין אין תחליף למכאניקה טובה. הבלמים בטרופי היו החלק הפחות מצטיין, כשהציפיה בהתאם לרוח ההארדקור הייתה לקצת יותר עוצמה ונשיכה.
סיכום כללי
הקליאו טרופי מוכיחה כיצד כמה שינויים קטנים יכולים להפוך חבילה טובה לחבילה מצוינת. הטרופי זריזה, חדה, קשיחה ואפילו מתגמלת את הנהג המיומן באופן שכבר נדיר למצוא כיום, גם בספורטיביות עממיות יחסית. המחיר להנאה הוא בפרקטיקה, כיוון שהטרופי דורשת פשרות בתחום הנוחות היומיומית, כזו שלא כל אחד יהיה מוכן לשלם, וגם גילה הבסיסי של הקליאו מורגש בתא הנוסעים ובהיעדר מערכות בטיחות מתקדמות.
לכאורה, החסרונות בתחום הפרקטיקה אמורים להקשות על הטרופי מול המתחרות. אלא שבפועל אין לטרופי מתחרות. סיאט לא תייצר יורשת לאיביזה קופרה הפופולארית, והפולו GTI החדשה תגיע רק בשנה הבאה וממש לא משחקת במגרש של ההארד-קור. אופל קורסה OPC לא ממש נמכרת, ולאלפא מיטו תלתן ירוק אין מה להציע חוץ מעיצוב מרהיב וסמל תלתן שלא בטוח שהיא באמת ראויה לו.
כך שבסופו של דבר המתחרה היחידה לטרופי היא פיג'ו 208GTI. ה-GTI מגיעה רק במרכב 3 דלתות ועם תיבת הילוכים ידנית, מה שעוזר לה להיות זולה ב-30 אלף ש"ח משמעותיים מאד מהטרופי, אבל עם כל הכבוד לפיג'ו, לטרופי יש הרבה יותר קלפים בשרוול .
להיעדר התחרות הישירה מצטרף גם תג מחיר העומד על 166 אלף ש"ח, שהוא נמוך יותר ממחיר הקליאו ספורט בעבר ללא השדרוגים של הטרופי. למרבה הפרדוקס, זה הופך את הטרופי ההארדקוריסטית לבחירה הגיונית עבור מי שמחפש קטנה חמה ועצבנית, אלא אם יש לכם יותר מ-200 אלף ש"ח זמינים. גם אם כן, עם יכולת כמו של הטרופי לא בטוח שתצטרכו זאת.
תודה לאביאל יעקובי מדריבלוגי'יק על העזרה בביצוע הצילומים
