שורה תחתונה תחילה
לקסוס LBX נועד להיות "רכב שני" או "רכב עירוני" למשפחה שנוהגת לנהוג ברכבי יוקרה. יש לו גינונים מתאימים ועיצוב כאילו-חשמלי, תא נוסעים מהודר ומאובזר וביצועים זריזים. אלא שהמידות הצנועות גובות מחיר, וגם איכות הנסיעה לא הולמת את המותג היפני.
מי אתה לקסוס LBX?
כל מותגי היוקרה שמחזיקים מעצמם לוטשים עיניים אל שוק הסופר-מיני האירופאי הפופולרי והשימושי, בין אם תחת סמל המותג המפורש – ע"ע אאודי A1 – ובין אם באמצעות מותג ייעודי כמו 'מיני' לבית ב.מ.וו, או סמארט לבית מרצדס.
גם לקסוס, מותג היוקרה לבית טויוטה, השתעשעה לפני כעשור ברעיון של מכונית עירונית מעוצבת, יקרה ופורצת גבולות והציגה את קונספט LF-SA המהמם. אלא שכמו כל היצרניות האחרות גם היא נחבטה בתקרת הזכוכית ובמגבלות המחיר. "מתנות גדולות", אומר הציטוט המפורסם, אמנם "באות באריזות קטנות", אבל תעשיית הרכב מתקשה לשים תג מחיר סביר על סופר-מיני באמת יוקרתית.
כיום, בעידן הקרוסאוברים, קל יותר להציב חלל מרווח על בסיס גלגלים ואורך כללי קצרים – מה גם שכמעט לא אפשרי למכור כיום לקהל תצורה שאיננה מוגבהת – אבל גם זה לא פותר את היחס הבעייתי של תמורה-למחיר.
כל יצרניות הרכב, באופן גורף, ניגשות לפתרון החידה עם פלטפורמה קיימת שעליה נבנות מכונית סופר-מיני או קומפקטיות. חלקן, למשל ב.מ.וו, יורדות מלמעלה למטה, אבל הרוב המוחלט נוטלות מכונית עממית ומתאמצות לשדרג אותה.
אאודי, שהביאה עד כה את הפתרון הכי קרוב – יצאה לדרך עם פולקסווגן פולו ושידרגה אותה בשלב ראשון ל- A1 ואז ל-Q2. בפיז'ו-סיטרואן נטלו את 208 ועשו ממנה DS3 ואז הגביהו ממנה DS3 'קרוסבק'.
לקסוס קיצרה את המסלול המפותל הזה. במקביל לטויוטה, שנטלה את 'יאריס' והגביהה ממנה 'יאריס קרוס', לקסוס נטלה את התוצאה, שמבוססת על פלטפורמת TNGA-B, ועשתה ממנה את רכב המבחן שלנו – לקסוס LBX.
כל הדגמים הנ"ל מבוססים על גרסה מקוצרת של הפלטפורמה המודולרית של טויוטה, ולטובת העשירון האריכה לקסוס את בסיס הגלגלים של LBX בכ-2 סנטימטרים ביחס ליאריס קרוס.
אבל האם יאריס המשודרגת יכולה להתמודד מול, למשל, מיני קאנטרימן ואאודי Q2, או מול מכוניות חשמליות כמו וולוו EX30 או סמארט האשטאג 1? יצאנו לבדוק.
עיצוב, מיצוב
עיצוב "שבכת שעון-החול" שאופייני לחזית של דגמי לקסוס השונים מוצנע כאן, אבל LBX נראה כבן משפחת לקסוס לכל דבר ועניין. באופן משונה, העיצוב שלו קורץ אל עולם הרכב החשמלי על אף שהוא היברידי לא נטען, כמיטב המסורת של טויוטה ולקסוס.
ממדים קטנים משנמכים את "אפקט ההגעה" של LBX, שנראה כמו מכונית קטנה על כל המשתמע מכך מבחינה תדמיתית. רכב ההדגמה עוטה צבע מיוחד שמכונה "נחושת", והוא הולם את עיצוב הרכב, במיוחד בשילוב הגג השחור. היות שמדובר בצבע ייחודי קצת קשה לומר אם מה שמשך תשומת לב ציבורית זה הצבע או העיצוב של הרכב.
לטעמי מדובר בעיצוב נאה וסולידי על אף שהוא לא ייחודי או מקורי, והרמזים אל עולם הרכב החשמלי, כאמור, כוללים חזית עם פס דק ומחייך שמחבר בין שני פנסי החזית.
גם האחוריים מקושטים בפס תאורת לד אופנתי שחוצה את דלת תא המטען ומחובר שני קצותיו אל פנסי לד. במרכז הישבן מתנוסס ליתר ביטחון הכיתוב 'לקסוס', ולו כדי להזכיר למי שעומדים מאחוריך ברמזור שלפניהם ניצב רכב יוקרה.
מי שמביט בו מן הצד, כמאמר המשורר, יגלה פרופיל קומפקטי שמצניע את אפקט היוקרה באמצעות פרופורציות טיפוסיות למכונית סופר-מיני מוגבהת. המראה הכולל מעט בולבוסי, ומזכיר דגמים שלא חברים במועדון היוקרה, למשל ניסאן ג'וק או מאזדה CX3.
גלגלים מושחרים בקוטר מרשים של 18 אינטש משדרגים מעט את העיצוב הכולל ובשורה תחתונה אפשר לסכם ולומר שמצד אחד יש לנו קווים עגולים, נאים וזורמים, ישבן מעוצב ותחושה כללית שמזוהה עם המותג, ומצד שני זאת מכונית קטנה שלא מתברכת באפקט יוקרתי, למשל כמו זה של 'מיני'.
עיצוב פנים, שימושיות
ידיות פתיחת הדלתות מתופעלות בהקלקה קלה ומקורית וכך גם בעת פתיחת הדלתות מבפנים. מאוד אהבתי.
נכנסים אל תוך הקוקפיט ונעטפים באווירה נעימה בזכות חומרים נכונים ותחושת "אין פשרות": זאת אמנם הלקסוס הכי פחות יקרה אבל היא לא זולה למראה או מעליבה למגע. נהפוכו.
מנגד, ממש כמו לגבי הממדים החיצוניים גם תא הנוסעים משדר תחושה צפופה, במיוחד בממד האורך הכללי וביתר שאת במושב האחורי. מושב הנהג תומך היטב בגוף, הוא נוח ומתכוונן חשמלית ומאפשר להשיג תנוחת ישיבה ונהיגה אופטימלית, בין השאר בזכות כרית תמיכה לגב תחתון, שגם היא מתכווננת חשמלית.
הקונסולה שבין המושבים הקדמיים ניצבת כחומה מוגבהת וחוצצת בין הנהג לנוסע, תוך שהיא מעצימה את התחושה המסוגרת של ישיבה "בתוך" הרכב.
חומרי דיפון וריפוד אלקנטרה במגע זמש עוטפים את יושבי הרכב מכל עבר והתחושה נעימה ומלטפת. מרכז הקונסולה נשלט על-ידי מסך מגע בגודל 9.8 אינטש עם תצוגה בסגנון "חשמלי", ומתחתיו משולבים מספר כפתורים פיזיים. התוצאה היא שילוב מוצלח לצורך ביצוע פעולות שליטה בפונקציות שונות.
לוח המחוונים דיגיטלי, עם צג ברוחב 12.3 אינטש, וגם עליו מתקבלת תצוגה חפה מכל התחכמות או הצטעצעות. מוט בורר ההילוכים פצפון והתפעול שלו אופייני לדגמי לקסוס, כלומר שהוא חכם ונוח.
גווני הדיפונים והריפודים של רכב המבחן אפרוריים למדי אבל חומרים מחניפים מפצים, במקרה זה, על הגיוון החסר. לאווירה יוקרתית תורם שילוב של בדי זמש עם דיפוני עור שמקושטים עם תפרים בצבע נחושת.
גם הדשבורד מדופן בחומרים איכותיים ובבד נעים שמעוטר באותם תיפורים נאים, וכך גם משענת היד המרכזית. איכות ההרכבה מרשימה.
חווית המשתמש במערכות השונות טובה מאוד ועקומת הלימוד וההשתלטות מהירה, למרות שיש כאן לא מעט מערכות ואפשרויות לתפעל. מאוד טויוטה מצידם.
כאמור – הממדים החיצוניים והפנימיים של LBX צנועים מאוד, אם כי רוחבו של LBX הוגדל ב-6 סנטימטרים משמעותיים ביחס ליאריס קרוס. מצד שני – בסיס גלגלים צנוע של 258 סנטימטרים ואורך כולל של 419 סנטימטרים בלבד – מאלצים מרחב צפוף מאוד במושב האחורי. על שני אנשים גבוהים נגזרת צפיפות כאשר הם ישובים אחד מאחורי השני.
מרחב הראש טוב, אבל אין אפשרות מעשית לארח בנוחות שלושה מבוגרים במושב האחורי ותנוחת הישיבה זקופה באופן מאולץ. לנוסעים גבוהים תחסר תמיכה לירכיים, ובגלל שהקונסולה שבין המושבים הקדמיים בולטת משום מה לאחור – אם הצלחתם לדחוס איכשהו נוסע שלישי הוא ימצא את עצמו ביחסים קרובים מידי עם חלקה האחורי.
גם משענת הגב במרכז המושב נוקשה ובולטת והתמונה ברורה: זאת מכונית שמתאימה לארבעה נוסעים ולא כל כך לחמישה. בנוסף, ליושבים מאחור יחסרו פתחי מיזוג, ולרשותם מותקנים שקעי USB. אפילו זווית הפתיחה הקמצנית של הדלתות האחוריות מצהירות על פשרה לא נוחה.
לתא המטען יש פתיחה חשמלית וזה תמיד טוב, אך מבנה התא תואם את הפרופורציות – עם סף טעינה גבוה מידי ומבנה עמוק שמקשה על טעינה ופריקה.
התא מדופן בדיפונים באיכות טובה אבל המדף העליון משדר תחושה פשוטה. ארבע טבעות עיגון ושתי נישות בצידי התא תורמות את חלקן לשימושיות וגם נפח התא סביר, פחות או יותר, עם 332 ליטרים. בהשוואה לקטגוריה מדובר בנתונים קבילים. ל-LBX אין גלגל חלופי בגודל מלא והוא מסתפק בערכה לתיקון תקר.
התנהגות כביש, נוחות נסיעה
לממדים הקומפקטיים של LBX יש גם יתרונות, למשל בגזרת התנהגות הכביש. מעצם העובדה שלא צריך לשלוט במשקל של שתי טונות מתקבלת מכונית חביבה שמסתייעת במשקל מצוין של ההיגוי ובתגובה מהירה שלו.
השילדה מגיבה במהירות לפקודת ההגה ומשתפת פעולה היטב, ולכך תוסיפו זוויות גלגול סבירות ותקבלו התנהגות כביש טיפוסית לסופר-מיני קלילה. זאת לא התנהגות ספורטיבית בשום אופן אבל היא מספקת ביצועים זריזים ותחושה שנחמד ובטוח לנהוג אותה גם בכביש שמתפתל במעלה הר.
אי אפשר להרעיף מחמאות דומות על רמת הנוחות: המכונית הזאת נוקשה למדי למרות שהיא משלבת רכות שמאפשרת לספוג בצורה טובה בור עירוני מזדמן. עבודת המתלים שקטה, וזה תורם לנוחות הכוללת, אבל בסיס הגלגלים הקצר מכתיב רכב תזזיתי שלא מספק איכות נסיעה מרשימה או מתמודד בשלוות נפש עם רצף שיבושי כביש עירוניים.
בעיית הנוחות מצטמצמת ככל שהמהירות עולה ובנהיגה בינעירונית מורגש שיפור ברמת הנוחות. אלא שבמהירויות גבוהות מרימים רעשי הכביש את ראשם וחודרים אל תא הנוסעים בהמייה מונוטונית ומעצבנת.
תיבת ההילוכים הרציפה מוסיפה את הקקופוניה שלה, במיוחד תחת מאמץ, אם כי בסך הכל יש לרכב הזה בידוד רעשים טוב.
מנוע, ביצועים
יחידת ההנעה ההיברידית נלקחה AS IS מ'יאריס' של טויוטה, וגם זה כדי להתאים אותה למגבלות התקציב של הדגם הכי פחות יקר של המותג. זה לא חריג, במובן זה שכמעט כל דגמי לקסוס מונעים באמצעות מנועים שמשמשים גם את טויוטה, אבל במקרה הזה אנחנו מדברים על חיסכון לכל הכיוונים, גם על חשבון הלקוח.
מנוע בנזין אטמוספירי תלת צילינדרי בנפח 1.5 ליטרים מחובר למערכת הנעה חשמלית מחד ולתיבת הילוכים רציפה מאידך, וכדי להופיע במכונית שנושאת את תואר היוקרה שודרגו מעט הביצועים אל 136 כוחות סוס ו-189 קג"מ של מומנט. ביצועי התאוצה: 9.2 שניות לא מרשימות מעמידה ל-100 קמ"ש, אם כי במציאות זה הרגיש קצת יותר נמרץ.
המערכת ההיברידית מצטיינת בעיקר בנסיעה עירונית ובתגובתיות מיידית בכל זינוק מרמזור בזכות תוספת הכוח החשמלית. באתגר ההררי אין מנוס מלחיצה עוצמתית על הדוושה כדי לסחוט עוד קצת כוח, וזה כבר מלווה בצליל מנוע נוכח ומונוטוני שמלוה במעט מידי תחושת דחף.
כמו כל מערכת היברידית גם זו אוגרת חלק מאובדני האנרגיה אל תוך סוללה, ובצד ביצועי הקילומטר-לליטר זה סיפק לנו ממוצע מכובד של 16.6 קילומטרים לכל ליטר בנזין.
בטיחות, אבזור
לקסוס LBX מוצעת בישראל בחמש גרסאות אבזור ולכולן מערכת הנעה זהה. כל הגרסאות נדחקות אל פער מחיר מצומצם של 26,000 שקלים בין הגרסה הבסיסית ביותר ליקרה מכולן, ולזכות לקסוס צריך לומר שאף רמת אבזור לא מתפשרת או מעליבה.
רשימת מערכות הבטיחות זהה לכל הגרסאות וכוללת תאורת בלימה אדפטיבית בעל בלימת חירום, התרעה מפני תנועה חוצה מאחור ומערכת בלימה אוטונומית גם במהירויות חניה – כולל זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, התרעה מפני תנועה חוצה בעת פתיחת דלת, 8 כריות אוויר, תאורה גבוהה אוטומטית, התרעה אקטיבית מפני סטייה מנתיב הנסיעה, זיהוי תמרורים, סייען היגוי, התרעת עייפות והתרעה מפני שכחת ילדים.
ההבדלים בין רמות האבזור נוגעים במידה רבה להתאמה לטעם אישי: גרסת אלגנט הבסיסית עולה 200,000 שקלים, לא מחיר זול למכונית בגודל הזה, ומפרט האבזור שלה כולל ריפודי עור, פתיחה והתנעה ללא מפתח, צג מרכזי בגודל 9.8 אינטש, קישורית אלחוטית לאפל וחוטית לאנדרואיד, לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 7 אינטש (12.3 אינץ' בשאר הגרסאות), חימום למושבים הקדמיים, בלם יד חשמלי, מצלמת חנייה אחורית וחיישני חניה קדמיים ואחוריים, בקרת אקלים מפוצלת, פנסי לד קדמיים, מראות צד מתקפלות ומתחממות, גלגלים בקוטר 18 אינטש ובקרת שיוט אדפטיבית.
גרסת קול (COOL) היא היקרה בהיצע וזו שבחנו כאן, ויש בה גם טעינה אלחוטית לנייד, פתיחה חשמלית לתא המטען, מושב נהג מתכוון חשמלית כולל זכרונות, הגה וידית הילוכים מדופני עור, בורר החלפת הילוכים מגלגל ההגה, תאורת אווירה, צבע חיצוני דו גווני, שני שקעי USB מאחור, מושבים מרופדי עור משולב אלקנטרה וחישוקי גלגלים בעיצוב ייחודי מושחר. למרבה המבוכה – אפילו בגרסה היקרה בהיצע אין גג שמש נפתח או פנורמי.
שורה תחתונה
על אף ש-200,000 שקלים כמחיר בסיס למכונית סופר-מיני מוגבהת הוא לא ממש עממי, רוב המתחרות בלקסוס LBX יקרות ממנה. עם זאת, כמו לגבי כל מכוניות הפרימיום הקטנות – מי שיבחר בה לא יעשה את זה משיקולי עלות-תועלת או מחיר, אלא בעיקר ככרטיס ביקור חברתי ו"התאמה לתדמית" או למשפחה.
במילים אחרות, באותו כסף אפשר לקנות מכוניות יותר מוצלחות אבל לא עם סמל של פרימיום, ובעולמות הפרימיום אין לה מתחרות על משבצת המחיר. מי שנוהג במותג פרימיום ומחפש מכונית קטנה עבור הבן או הבת, או לנסיעות עירוניות צפופות, יכול לבחור ב-LBX מפני שהיא נושאת את הסמל ה"נכון" – וכל הרעיון של לקסוס נע סביב התפישה הזאת.
ללקסוס LBX יש את מה שצריך מבחינת העיצוב ה"פרימיומי", בדגש על הידור תא הנוסעים ורשימת האבזור. הפשרות שאי אפשר להימנע מהן הן בתחומי הממדים – זאת מכונית קטנה ולא מרווחת, ויש לה מערכת הנעה בסיסית יחסית. איכות הנסיעה לא מספקת את החוויה שמקובלת במכוניות פרמיום, ומבחינה זאת לקסוס לא פגעה במטרה שהיא סימנה לעצמה.
לקריאה נוספת:
קופרה פורמנטור החדש במבחן דרכים ראשון
אאודי Q4 e-tron ספורטבק המחודש במבחן דרכים
