"פחות קנסות, פחות מיסים, הרבה פחות הוצאה של כספי ציבור ואיכות חיים גבוהה יותר" – זאת השורה התחתונה של מסמך מדיניות שהפיק השבוע מכון ברוקינגס, שנחשב למכון מחקר המדיניות הממשלתית החשוב והמשפיע ביותר בארה"ב, ומכאן גם כנראה החשוב ביותר בעולם.
החדשות הטובות הן שלכלי רכב אוטונומיים יש "פוטנציאל אדיר" לשפר את איכות החיים של אזרחי ארצות הברית – ובהשאלה גם אם איכות חיינו בישראל – בין השאר בזכות הייעול הדרמטי של תשתיות התחבורה שתאפשר צמצום משמעותי של כמות הכסף שמושקעת בהן.
החדשות הרעות הן שהממשלה הפדרלית, הממשלות המקומיות והערים (ובהשאלה הממשלה והרשויות המקומיות אצלנו) צפויות להפסיד את אחד ממקורות ההכנסה הנזילה שהן כל כך אוהבות – קנסות על נהגים ומיסים על רכב – ולכן הן עלולות לא רק לא להתלהב ממכוניות אוטונומיות אלא אפילו להקשות על החדרתן, ולעכב אותה באמצעות רגולציה מעיקה.
דו"ח "השלטון המקומי בשנת 2035 " שפרסם מכון ברוקינגס קובע שחדירתם של כלי רכב אוטונומיים "תצמצם את יכולתו של המגזר הציבורי לייצר הכנסות", ומכעיס ככל שזה יישמע – המחקר מתייחס ספציפית להכנסות של רשויות מקומיות (ערים ועיירות בארה"ב) מקנסות מהירות, דוחות תנועה, דוחות חניה, גרירת רכב וכיוצא באלה. היות שכל העבירות הללו פשוט לא יכולות להיות מבוצעות על-ידי כלי רכב אוטונומיים, מסיקים עורכי המחקר שעבור הממשלה והרשויות מדובר באובדן הכנסות – פשוטו כמשמעו.
אותו דוח מציג כמובן גם את הצד השני של המטבע: צמצום דרמטי במספר תאונות הדרכים ובנזקים האנושיים והכלכליים המחרידים שלהן, צמצום משמעותי בעומסי התנועה – ומכאן גם בשעות עבודה מבוזבזות בדרכים, בדלק ובזיהום אוויר, ובאופן כללי "הפחתה משמעותית של חוסר היעילות במערכות התחבורה".
כאשר בוחנים בעין אובייקטיבית את שני צידי המטבע ברור שאין בכלל פרופורציה ביניהם: אובדן ההכנסות של הרשויות והממשלה אמנם משמעותי, וזהו כסף קל וזמין שהן התרגלו לצרוך, אבל התועלת לכלל המשק גדולה בכמה סדרי גודל.
אנשי המכון מצביעים גם על הפסדי הכנסות בתחומים נוספים, למשל מן ההכנסות מן המיסוי על דלק. אלא שההתרגשות שלהם לגבי המצב באמריקה נראית כמעט משעשעת (או עצובה) בקנה מידה ישראלי: בעוד שהמיסוי בארה"ב עומד על סדר גודל של 20 אגורות לליטר דלק, בישראל גובה הממשלה מס של מעל 3 שקלים לכל ליטר, כלומר שבכל קנה מידה לממשלה ישראל "יכאב" הרבה יותר לוותר על ההכנסה הזאת מאשר לממשלת ארה"ב.
בנוסף, אנשי המכון מזהים גם את המגמה של "ההפחתה בבעלות על רכב כתוצאה מן הגידול בהיקף התחבורה השיתופית עם חברות כמו 'אובר' ו'ליפט'", אשר תגרום ל"הפסדי הכנסות שקשורות לרישום רכב". גם בסעיף זה ההכנסות של מדינת ישראל, לכל מכונית, גבוהות בהרבה מאלה של ממשלת ארה"ב.
"כלי רכב אוטונומיים נמצאים עדיין בשלב הינקות הטכנולוגית שלהם", אומרים אנשי המכון, "עם זאת, למרות האתגרים הקיימים, מכוניות אוטונומיות בטוחות יותר מאשר נהגים אנושיים… להתמקדות המוגברת של גוגל (וחלוצי כלי רכב אוטונומיים אחרים) בבטיחות יהיו השפעות מרחיקות לכת… מכוניות אוטונומיות יחסלו ללא ספק את רוב, אם לא כל, התאונות עם נפגעים… וכך תוכל המדינה, סוף סוף, לעמוד ביעדי הבטיחות שהציבה לעצמה".
אבל מכוניות אוטונומיות יעשו יותר מאשר "רק" להציל חיים; הן יחסכו לממשלה מיליארדים של דולרים. "דו"ח שפורסם על ידי מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA) מסיק ששבעה אחוזים מעלויות תאונות הדרכים (בארה"ב – ג.מ.) משולמים מן הקופה הציבורית… זה לא מופרך להניח שצמצום התאונות יביא לביטול מחולט של ההוצאות הללו, וכך לחסוך למשלם המסים כ-10 מיליארד דולר מידי שנה… טכנולוגיות נהיגה ללא נהג יסייעו בחיסול חוסר היעילות של מערכת התחבורה בארה"ב… הכלכלן (של ברוקינגס) קליפורד ווינסטון העריך לאחרונה (באופן שמרני) את נזקי חוסר היעילות של מערכות התחבורה בארה"ב ב -100 מיליארד דולרים…
השקעה לא מספקת ומדיניות גרועה תרמו למצבה העגום של תשתית התחבורה האמריקאיות, ומכוניות אוטונומיות צפויות לפתור הרבה מן הבעיות האלה ללא התערבות ממשלתית…
החוקר פרד מאנרינג (Mannering) ממכון וינסטון אנד פרדו (Winston and Purdue) טוען ש: "… טכנולוגיות אוטונומית צפויות ליצור קפיצת מדרגה יעילה ביותר מעל הטכנולוגיות הקיימות, שאותן המגזר הציבורי יכול היה, אבל לא הצליח, ליישם כדי לשפר את יעילות התחבורה." …בדו"ח האחרון של מרכז Eno לתחבורה מוערכת התועלת הכלכלית השנתית של כלי רכב אוטונומיים למשק האמריקני ב-211 מיליארד דולר בכל שנה (!) כאשר 50% מכלי הרכב יהיו אוטונומיים…"
אנשי המכון מסכמים ואומרים ש"גם אם המגזר הציבורי מסרב לחדש, גופים ממשלתיים יחסכו כסף גדול ממהפכת המכונית ללא נהג הממשמשת ובאה. מיליארדים ייחסכו כתוצאה מבטיחות מוגברת ומהפחתת חוסר יעילות התחבורה".
