הביקורת הציבורית אינה מרתיעה את סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, שמגיע בשבוע הבא לוועדת הכלכלה כדי לבקש את אישורה לרפורמת ענישה שעלולה לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. הצעות שהועלו במטרה למנוע את הפגיעה, וכוללות בין השאר מתן הנחות למי שמשלם קנסות באופן מידי, כלל אינן זוכות להתייחסות

למרות שספגה ביקורת ציבורית חריפה במיוחד, תשוב בשבוע הבא (25.11) סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי לוועדת הכלכלה של הכנסת, ותבקש את אישורה לרפורמה מקיפה בענישת עברייני תנועה. בישיבה שקיימה הוועדה בנושא הרפורמה לפני כשלושה שבועות, סגנית השר מצאה עצמה תחת מתקפה מצד רבים מהנוכחים, ובהם גם מי שלרוב תומכים ביוזמות חקיקה שנועדו להחמיר עם נהגים – כמו למשל נציגי עמותות בטיחות. בנוסף, משפטנים בכירים מהסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין מתחו ביקורת חריפה נגד כמה מסעיפי הרפורמה, שתביא לטענתם לפגיעה חמורה בזכויות-יסוד.

מאז נחשפו לראשונה פרטי רפורמת הענישה בשנת 2010, התמקדה הביקורת בסעיפים שצפויים להגביל את גישתם של נאשמים לערכאות ולצמצם את שיקול הדעת של שופטי התחבורה. שני סעיפים מעוררים תגובות חריפות במיוחד: האחד קובע כי נהג שיואשם בביצוע עבירה ויבקש להישפט יידרש להפקיד מראש "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה, והסעיף האחר קובע שבית המשפט יחויב להטיל על נאשם שטען לחפות אך הורשע לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

מטרת המכשולים שמבקשת המדינה להציב בדרכם של נאשמים לערכאות היא הפחתת העומס בבתי המשפט לתעבורה, באמצעות הרתעת נהגים שמגישים "בקשות סרק" להישפט. אולם, משפטנים טוענים כי מהלך שכזה עלול לפגוע באחת מזכויות היסוד החשובות ביותר במשטר דמוקרטי: זכות הגישה לערכאות. באופן טבעי, הפגיעה העיקרית של מהלכים אלה תהיה בנאשמים מעוטי-יכולת, שלא יוכלו להפקיד את דמי העירבון שתדרוש המדינה ויורתעו מהגשת בקשות בגלל חששם מפני דרישה לשלם קנסות כפולים (לפחות).

למה לא נשקלו תמריצים חיוביים?
במהלך הדיון הקודם שערכה ועדת הכלכלה הבהירו משפטנים מה דעתם על הצעות משרד התחבורה בעניין זה. "יש כאן הרתעת יתר של אנשים שמבקשים את זכותם החוקית והלגיטימית לנהל משפט. יש כאן הנחה של חזקת אשמה אפריורית", הסביר עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית. "אנחנו חושבים שהדבר הזה צריך לרדת מסדר היום". היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה דברים דומים: "אני חושבת שתפקידה של הכנסת (הוא) גם לזכור שיש זכויות אדם שצריך להגן עליהם ושצריך להבטיח אותם, כמו למשל זכות הנגישות לערכאות".

מול הגישה הבעייתית של משרד התחבורה, שמבוססת על תמריצים שליליים, ניצבות הצעות למתן תמריצים חיוביים שעשויים לצמצם את העומס בבתי המשפט מבלי לפגוע בזכויות – כמו למשל הפחתת גובה הקנס למי שבוחרים לשלם מידית. "אפשר לחשוב על תמריצים חיוביים כדי לגרום לאנשים לוותר על זכותם לנהל הוכחות", אמר עו"ד שרון מהסנגוריה הציבורית. "למשל, לקבוע כלל שבתשלום מיידי של הקנס תוכל לשלם קנס מופחת. דבר כזה יכול להביא לאותה תוצאה ומצד שני לא לפגוע בזכויות של אנשים".

הרעיון שהעלה עו"ד שרון אינו חדשני ומונהג מזה כמה שנים בחלק ממדינות אירופה. כך למשל, חלק מהמחוזות בספרד מציעים לנהגים שנלכדים בביצוע עבירת מהירות באמצעות מצלמה אלקטרונית תשלום קנס מופחת של עד 50%, אם יעשו זאת בתוך פרק זמן קבוע מראש (לדוגמה: עד חודש מיום תיעוד העבירה). למעשה, בישראל עלו בשנים האחרונות כמה הצעות חוק פרטיות שביקשו להנהיג הסדרים דומים, אך נראה שהמדינה אינה ששה לוותר על מקור הכנסה יציב ורווחי, גם אם בכך עשויה להיות תרומה משמעותית לצמצום העומס בבתי המשפט לתעבורה.

"חלה החמרה משמעותית בעונשים"
כאמור, הרפורמה סופגת ביקורת גם בגלל סעיפים שיביאו לצמצום שיקול הדעת של שופטים, באמצעות קביעת עונשי מינימום. בעניין זה יש לציין כי כבר כיום נחשב תחום דיני התעבורה לבעייתי, שכן קבועים בו עונשי מינימום רבים מהמקובל בתחומים אחרים של המשפט הפלילי. כך למשל, רפורמה הענישה מבקשת לקבוע חובת מאסר בפועל למי שיורשע בגין נהיגה בזמן פסילה. לכאורה, נראה שיש להצעה הגיון מסוים, אך בפועל – בגלל ליקויים חמורים בהתנהלותם של גופי האכיפה – יתכנו מצבעים שבהם נהגים כלל אינם יודעים על פסילת רישיונם. יתרה מזאת, קביעת מאסר בפועל כעונש מינימום מתעלמת משיקולים רלוונטיים לענישה, וכן דורשת משופטים להתעלם מנסיבות אישיות אשר ראויות לשקילה.

"הסנגוריה הציבורית באופן מסורתי ועקרוני, לא רק בהקשר של דיני תעבורה אלא גם בהקשרים אחרים של המשפט הפלילי, מסתייגת מעונשי חובה ומעונשי מינימום", ציין עו"ד שרון, "הדבר הזה גם עולה בקנה אחד עם תיקון 113 (לחוק העונשין, ש.ה) בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. זה נובע מתוך הבנה שהחיים כוללים קשת רחבה של מקרים ואסור לכבול את ידיו של שופט בבואו לגזור את הדין. לא בכדי, בשיטת המשפט שלנו אין הרבה עבירות – אפילו עבירות יותר חמורות מעבירה של נהיגה בזמן פסילה המחוקק שלנו לא קובע עונשי מינימום. אני חושב שצריך לשמור על אותן מושכלות יסוד של המשפט הפלילי גם בהקשר הזה".

בעניין זה ראוי להביא את דבריו של עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, שתיאר בפני חברי ועדת הכלכלה את המציאות הקשה בבתי המשפט לתעבורה, תוך שהוא מפריך את התפיסה המקובלת לפיה השופטים מקלים עם נהגים. "חלה החמרה משמעותית בעונשים המוטלים על-ידי בתי המשפט, בלי שיהיה איזה תיקון בחוק", סיפר עו"ד גלעד. "אם בעבר עונש מאסר היה נדיר בבית המשפט לתעבורה הרי היום הוא ניתן לעתים מזומנות יותר. מוטלים עונשים כבדים של מאסר, אפילו לא בתיקים קטלניים… (אך) יש קונצנזוס בין כל הגורמים, שהגברה או החמרה בענישה לא תביא בהכרח לתוצאה של הרתעה".