אין ספק שלמחלקות הספורט M של ב.מ.וו ו-AMG של מרצדס הייתה תרומה למיצוב הספורטיבי של יצרניות היוקרה הגרמנית, אולם נראה כי מחלקת ספורט קטנה החוגגת בימים אלה שלושה עשורים להקמתה הביאה למהפך משמעותי בהרבה בתדמיתה של יצרנית רכב מיפן.
סובארו הייתה יצרנית הרכב הראשונה בעולם שהציגה בשנת 1972, עם השקת הדור הראשון של הליאונה, הנעה כפולה לכביש.
החידוש שהעניק למכונית היפנית יתרון של ממש בכבישים מפותלים בתנאי מזג אוויר קשים הפך את רכבי המותג לאהובים בקרב אנשים הגרים באזורים הרריים מושלגים, אך לא ממש עזר ליצרנית לתפוס נתח שוק משמעותי בשווקי המערב עם הפלישה היפנית הגדולה בעקבות משבר הנפט העולמי של 1973.
בכל מקרה, אחרי קרוב לעשור של בלעדיות בתחום ה-AWD, ב-1980 אודי הציגה את מערכת הקוואטרו – הנעה כפולה לרכבי כביש, וזו הושקה בדגם קופה שנשא את שמה ואשר גרסת הקצה שלו החלה לשלוט במסלולי הראלי במהרה.
היו אלו שנים בהן אליפות העולם בראלי זכתה לפופולריות עצומה בעיקר בזכות רכבי גרופ B האימתניים.
כדי להצליח להתמודד עם השליטה של רכבי הקוואטרו החדשים של אודי במרוצים, פיג'ו, לנצ'יה, פורד, רובר ויצרניות בולטות נוספות השקיעו סכומי עתק בפיתוח מכוניות עם מערכות הנעה כפולה במה שהצטייר כמלחמת חימוש שיצאה משליטה והפכה את רכבי גרופ B לחזקים, מהירים אבל גם פשוט מסוכנים מדי ואחרי כמה תאונות קשות הוחלט לבטל את מרוצי גרופ B בסיום העונה של שנת 1986.
לנצ'יה הייתה הראשונה להתעשת ולמצוא תחליף עם גרסת HF 4WD (ובהמשך אינטגרלה) עם הנעה כפולה ומנוע 2.0 מוגדש לדלתא הקומפקטית וזו עד מהרה החלה לשלוט ב-WRC.
סובארו החלה להשתתף בראשית שנות ה-80 במרוצי ראלי, אך על אף שסובארו הייתה, כאמור, הראשונה בעולם להציע הנעה כפולה למכוניות כביש, לחברה הקטנה לא היו משאבים כדי לפתח מפלצת גרופ B תחרותית והיא התחרתה מעת לעת עם ליאונה טורבו כפולת הנעה בקטגוריות משנה כמו גרופ N הבסיסית.
שינוי התקנות החל מעונת 1987 ומעבר לרכבי ראלי שפויים יותר המבוססים על רכבים סדרתיים נתן לסובארו הזדמנות יוצאת דופן להפגין את הידע והיתרון של החברה במערכות הנעה כפולה כדי לפרוץ לתודעה העולמית מעבר למעגל הלקוחות המסורתי של רכבי המותג.
לצורך כך, השבוע בדיוק לפני 30 שנה, בסובארו החליטו להקים את מחלקת STI (ראשי תיבות של Subaru Tecnica International) כדי שזו תהיה אחראית על הכנת והתאמת רכבי המותג למרוצי ראלי ותכנון גרסאות ספורט לקהל הרחב.
הדגם הראשון שמחלקת STI הציגה היה הלגאסי RS RA שצוידה במנוע בוקסר מוגדש שהפיק 220 כ"ס, מתלים ובלמים ספורטיביים וכמובן הנעה כפולה.
גרסה מיוחדת של הדגם שברה את שיא המהירות הממוצעת ל-100 אלף קילומטרים אותן גמאה המכונית משך 20 ימים ברציפות על מסלול (למעט עצירות תדלוק) במהירות ממוצעת של 220 קמ"ש.
בשנת 1990 סובארו לקחה לראשונה חלק בעונה שלמה (עד אז השתתפה רק בכמה מרוצים בכל שנה) במסגרת סבב ה-WRC עם רכבי לגאסי RS שהציגו נוכחות מכובדת ורשמו הישגים נאים באליפות העולם ומרוצי ראלי נוספים, כולל ניצחון ראשון ב-WRC בראלי ניו-זילנד בשנת 1993.
עם זאת, סובארו לא הצליחה לערער את ההגמוניה של האינטגרלה של לנצ'יה ששלטה ב-WRC במשך 6 שנים ברציפות עד שנת 1992. חלפו עוד שנתיים (בהן טויוטה זכתה באליפות העולם עם הסליקה) עד שבשנת 1995 מחלקת STI הציגה מכונית ראלי חדשה שהתבססה על האימפרזה והשאר כמו שאומרים – היסטוריה.
האימפרזה זכתה ב-3 אליפות עולם רצופות ליצרנים, בשלושה תארי אליפות עולם לנהגים עם קולין מקריי ב-1995, ריצ'רד ברנס ב-2001 ופיטר סולברג ב-2003 , ב-47 ניצחונות במרוצי ראלי במסגרת סבב ה-WRC כמו גם 4 ניצחונות (בקטגוריה בה היא התחרתה) במרוץ 24 השעות של נורבורגרינג, אין סוף נצחונות במרוצי ראלי וראלי קרוס מקומיים בכל רכבי העולם ומעל לכל אין ספק היא זאת שאחראית לשינוי הדרך שבה העולם מתייחס לסובארו כיצרנית רכב.
גרסת STI ראשונה של האימפרזה, שהתבססה על האימפרזה טורבו, הגיעה לשווקים באמצע שנות ה-90 וזכתה לפופולריות אדירה. בשווקים מסוימים (כמו למשל הבריטי) סובארו מכרה באותה תקופה יותר גרסאות ספורט של האימפרזה מאשר גרסאות פשוטות והצבע הכחול והג'אנטים הזהובים של ה-STI הפכו לסימן ההיכר של המותג.
על אף שבעשור האחרון לסובארו לא היו את התקציבים הנדרשים כדי להעמיד מכונית ראלי תחרותית באליפות העולם בראלי, גרסאות ה-WRX וה-STI הספורטיביות של רכבי המותג עדיין נחשבות למכונות נהיגה בעלות יכולת גבוהה ולבחירתן הראשונה של חובבי נהיגה רבים בכל העולם.
